האם לגיטימי לבקש מחיר גבוה יותר מאדם שהתחרט על מעשה שנתפס כבלתי-הפיך, מאשר המחיר שנדרש ממנו לשלם כשביצע את המעשה לראשונה? זו אחת השאלות שמעוררת עתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, שעוסקת בסוגיות של מין ומגדר.
העתירה עוסקת במקרה של בחורה, שעשתה ניתוח חלקי להתאמה מגדרית ושינתה את מינה בתעודת הזהות לזכר. כעבור כמה שנים היא התחרטה על השינוי בתעודת הזהות, וביקשה להחזיר את רישום מינה המקורי, כנקבה. ואולם, היא גילתה כי הרשויות מערימות עליה יותר קשיים כשביקשה להחזיר את הגלגל לאחור – מאשר כשביקשה לשנות את מינה בתעודת הזהות לראשונה.
"כשיצאתי מהארון, תמיד היו שאלות סביב המגדר שלי", אמרה ל-N12 ענבר (שם בדוי), שעתרה לבג"ץ בנוגע למקרה שלה, וביקשה לשמור על אנונימיות. "אני לסבית גברית. הרבה פעמים אנשים לא ידעו איך לפנות אליי או לזהות אם אני גבר או אישה, ולאט לאט זה השפיע עליי וגרם לי להרגיש לא בנוח עם המין שלי. התחלתי לחשוב שכאישה אני צריכה להיות נשית, וחשבתי שיהיה לי יותר קל בחיים אם אשנה את המין שלי".
ענבר מדברת עברית באופן שוטף, אך עם מבטא אמריקני כבד – היא נולדה וגדלה בארה"ב למשפחה עם שורשים יהודיים. כשהייתה נערה החלה להתקרב לדת וכשלמדה באוניברסיטה ביקרה בארץ במסגרת פרויקט תגלית. "אהבתי את ישראל והחלטתי שאני רוצה לעבור לגור פה, אבל גם כאן אנשים חשבו שאני גבר", סיפרה. "חשבתי שאם אני רוצה לנהל כאן אורח חיים דתי, יהיה לי קל יותר כגבר מאשר כלסבית גברית. לכן החלטתי לעשות את הניתוח בארה"ב ולעלות לישראל".
ענבר (שם בדוי) עתרה לבג"ץ נגד הוועדה להתאמה מגדרית של משרד הבריאות
לפני ארבע שנים עלתה ענבר לישראל. היא עשתה חודשיים קודם לכן בארה"ב ניתוח חלקי להתאמה מגדרית (הסרת שדיים) וכשעלתה לארץ קיבלה תעודת זהות עם המין בו נולדה – נקבה. "עוד לפני שעליתי לארץ הייתי בקשר עם הוועדה להתאמה מגדרית, ואמרו לי שנוכל לדבר יותר אחרי שכבר תהיה לי תעודת זהות", הסבירה ענבר. "קיבלתי את תעודת הזהות עם המין המקורי שלי מיד כשעליתי לארץ, ומהוועדה ביקשו ממני מסמכים מארה"ב שביצעתי את הניתוח".
הוועדה להתאמה מגדרית היא ועדה ארצית הפועלת בהוראת משרד הבריאות. ועדה זו מאשרת את ההנפקה של תעודה ציבורית שנחוצה לשינוי המין במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. ההליך הרגיל בוועדה לקבלת אישור לשינוי המין בתעודת הזהות כולל בין היתר פגישה עם פסיכולוגית או עובדת סוציאלית, עם פסיכיאטרית, ועם רופאה שתחום מומחיותה הוא המערכת ההורמונלית.
ואולם, בוועדה יש גם מסלול מקוצר – למי שעברו ניתוח להתאמה מגדרית באופן פרטי בחו"ל או בישראל. במסלול זה כל מה שצריך הוא בעיקר מסמכים רפואיים על הניתוח שבוצע: סיכום רפואי של הרופא המנתח, אישור מרופאת המשפחה על ביצוע הניתוח, הצהרה חתומה של המבקש/ת על כך שהוא עבר את הניתוח, וכן צילום תעודת זהות.
ענבר העבירה את המסמכים הנדרשים לוועדה להתאמה מגדרית ובהם את האישורים מארה"ב, מרופאת המשפחה שלה ומהמקום בו עברה את הניתוח. היא קיבלה מהוועדה להתאמה מגדרית את האישור המיוחל במהרה. "בתוך 24 שעות קיבלתי את האישור שלהם לשנות את המין שלי בתעודת הזהות", היא סיפרה.
ענבר (שם בדוי) עתרה לבג"ץ נגד הוועדה להתאמה מגדרית של משרד הבריאות
ענבר השתמשה באישור ושינתה באמצעותו את הרישום שלה בתעודת הזהות מנקבה – לזכר. "כשקיבלתי את תעודת הזהות החדשה שמחתי", אמרה. "חשבתי שהדרך היחידה שלי לגור בארץ בביטחון ולחיות טוב היא להחביא את עצמי ואת המין שבו נולדתי. אני חשבתי שאני גברית מדי כדי לחיות כאישה. לקחתי גם הורמונים והתחלתי לאבד את הקול שלי".
למרות השינוי שביצעה מרצונה – משהו לא נתן לה מנוח. "אנשים בארץ לא ידעו שאני אישה, הייתי מבחינת כולם גבר וכך הם גם פנו אליי. גם בעל הדירה שלי. רבנים בארץ ובחו"ל שהתייעצתי איתם אמרו לי שזה בסדר שלא אגלה לאנשים שנולדתי אישה. התחלתי להרגיש שאני חיה בשקר, וחשבתי לעצמי שאולי אני לא חייבת לחיות ככה. שאני יכולה להיות אישה שהיא גברית, מבלי להיות גבר".
ענבר הפסיקה לקחת הורמונים והחליטה בנובמבר האחרון, שלוש שנים אחרי שקיבלה את תעודת הזהות שבה נרשם כי היא גבר – לבקש מהוועדה אישור לשנות בתעודת הזהות שלה את מינה לאישה בחזרה. "החלטתי לעשות את זה אחרי שהוצאתי הכול החוצה. כתבתי פוסט ארוך בפייסבוק על הסיפור שלי, התוודיתי שאני אישה ויצאתי מהארון. לקח לי זמן עד שהחלטתי סופית שאני אמיצה ושאני עושה את זה".
ואולם, ענבר גילתה כי הדרך להחזיר את הגלגל לאחור – היא דווקא קשה יותר. היא שלחה מייל לוועדה להתאמה מגדרית, בו ביקשה לברר כיצד היא יכולה לשנות בחזרה בתעודת הזהות שלה את מינה לאישה. היא הופתעה לגלות במענה שלהם כי הפעם תידרש, לשם קבלת אותה תעודה ציבורית מהוועדה שבאמצעותה משנים בתעודת הזהות את המין, להיפגש עם פסיכיאטר של הוועדה ועם עובדת סוציאלית. על כך היא השיבה להם במייל חוזר: "נראה לי שנפלה טעות, אני נקבה מלידה. הייתה תקופה שהזדהיתי כזכר, אך זו הייתה טעות ואני רוצה לחזור ולהיות רשומה כנקבה. אני לא צריכה אבחון לשם כך ולא לרופא".
בקשתה של ענבר לשנות את הרישום ללא פגישה עם גורמי מקצוע לא נענתה, והיא פנתה לוועדה במכתב גם בעזרת ארגון בוחרים במשפחה, באמצעות עו"ד יהודה פואה. התשובה שקיבלה הייתה שבהתאם לנוהל של משרד הבריאות, חייבת להתקיים פגישה עם הוועדה על מנת להפיק תעודה ציבורית המאשרת את שינוי סעיף המין.
תעודת זהות | צילום:
אהוד קינן, NEXTER
בתגובה לכך, החליטה ענבר לעתור באמצעות הארגון לבג"ץ. בעתירה ביקש עו"ד פואה לבטל את התעודה הציבורית שניתנה לענבר, שבאמצעותה שינתה את מינה לזכר, בין היתר, בטענה שתעודה זו ניתנה לה מלכתחילה ללא פגישה עם הוועדה, ומשכך, לטענתו, היא אינה תקפה. תאריך לדיון טרם נקבע, אך בג"ץ חייב את משרד הבריאות ואת הוועדה, שנגדם הוגשה העתירה, להגיב לה עד לסוף השבוע הבא.
"הם התנהגו אליי אחרת לגמרי מאיך שהם התנהגו אליי בפעם הראשונה", הסבירה ענבר מדוע נפגעה כל כך מדרישת הוועדה ומה הוביל אותה לעתור לבג"ץ. "הם מתייחסים אליי כאילו אני נולדתי גבר שרוצה להפוך לאישה, ולא כמו מי שנולדה אישה. לא יכול להיות שבכיוון הראשון היה יחס אחד, שמבוסס כמעט על אפס, ובכיוון השני – יחס אחר לגמרי. אני נולדתי אישה. למה אני חייבת לפגוש פסיכיאטר כדי שיוודא את זה?" היא שואלת.
הדרישה להיפגש עם פסיכיאטר ועם הוועדה להתאמה מגדרית לפני שינוי המין בתעודת הזהות, היא לגיטימית ואף מתבקשת כשמדובר בשינוי כה גורלי ומהותי בזהותו ובחייו של אדם. עם זאת, ענבר הסבירה שמפריע לה שדרישה זו לא הופנתה כלפיה כשביקשה לבצע את השינוי לראשונה, ושדווקא כשהתחרטה – הציבו אותה. "זה הזוי. כל מה שאני רוצה לעשות זה לצאת מהמקום שהייתי בו", אמרה בכאב. "אני תקועה בבחירה רעה שעשיתי לפני כמה שנים, כשהייתי צעירה. אני רוצה לקבל את הזכויות הבסיסיות שלי. אני מרגישה שאני אישה במאה אחוז. אישה יוצאת דופן – אבל אישה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל במשרד הבריאות, תגובת המשרד תינתן בבית המשפט כמקובל. ככלל, ומבלי לפגוע בפרטיותה ובחסיונה של העותרת, המשרד מנהל שיח עם כל אדם שלו יש בקשה או טענה על מנת לסייע".
