משרד האנרגיה השיק את התוכנית השאפתנית שלו בתחום האנרגיה הסולארית – "100 אלף גגות סולאריים", שמטרתה להוסיף מאה אלף גגות סולאריים עד שנת 2030, שיהווה כ-10% מהאנרגיה המתחדשת בישראל, וסייעו לישראל לעמוד ביעד האנרגיות המתחדשות שלה, הנחשב נמוך יחסית, של 30% באותה שנה. לפי התכנית 15% מגגות מבני המגורים בישראל יכללו פאנלים סולאריים, ויוסיפו 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל.
התוכנית תכלול שישה צעדים עיקריים, כמעט כולם רגולטוריים במהותם, שאמורים להקל על צרכנים שירצו להשתמש בגג סולארי, ולהוריד את משך הזמן שלמתקן חדש יקח להחזיר את עצמו מ-6 שנים בממוצע בבית בפרטי ו-5 שנים בבית משותף, ל-5 ו-4 שנים בממוצע בהתאמה.
שינוי בולט ראשון הוא יצירת שני מסלולים חדשים של תעריף על החשמל שהאזרח ימכור לרשת, בנוסף למסלול הקיים כיום, המבטיח 48 אגורות לקוט"ש ל-25 שנה, בתקווה שמסלולים אלו יעודדו אזרחים נוספים להשקיע. המסלולים החדשים כוללים מסלול 'החזר מהיר', שבו התעריף הוא גבוהה בשנים הראשונות ואז יורד עם הזמן (בשאיפה לאחר החזרת העלויות) ומסלול 'צמוד מדד' שמתחיל בתעריף נמוך יחסית ומכוון לעלות ביחס ישיר למדד המחירים לצרכן.
צעד בולט נוסף הוא קידום הוספתם של בתים משותפים ל'מסלול הירוק' החדש, שמקל על יצרנים סולאריים קטנים וזעירים להצטרף לרשת החשמל. על אף שמדובר בהכרזה על קידום התהליך בלבד, צעד זה נתפס על ידי חלק מהמומחים כחשוב ביותר, אם וכאשר יייושם. זאת משום שמרבית הישראלית גרים בבתים שאינם פרטיים, וכיום הצבת לוחות סולאריים עליהם נתפסת כתהליך משפטי ורגולטורי קשה ולא פרקטים.
צעדים נוספים שהמשרד הכריז עליהם כוללים קידום הלוואות לבתים משותפים, העלאת המודעות לתחום בדרכים שונות והבטחות שונות להקלות רגולטוריות. כמו כן, התוכנית מכוונת להקים אתר בנושא, ולייצר כלי מידע נוספים, דוגמאת הכלי למיפוי פוטנציאל הגגות שהשיק המשרד מוקדם יותר החודש.
על פי גורם במשק החשמל, בולטות בחסרונן הקלות רגולטוריות משמעותיות בתוכנית. "כל הזמן משנים את חוקי המשחק" נמסר מאותו גורם, "הצרכנים לא יודעים להבין מה החוקים, והתוכנית, על אף הכוונות הטובות, רק מסבכת אותם יותר". מומחה אחר אמר ל׳דבר׳ כי אחת הבעיות המרכזיות היא שהתוכנית ממשיכה לנסות להניע מהלך תשתיתי גדול- ללא השקעה תקציבית, אלא כמעט ורק במשחקים פיננסיים ורגולטוריים.
בנוסף, על אף שמשרד האנרגיה מדבר רבות על מתקני אגירה ברמה הביתית, ואף השיק באמצע השנה שעברה פטור ממס על ממיר היברידי שמאפשר גם אגירה ברמה הביתית-בתוכנית אין כמעט צעדים משמעותיים שמקדמים את התחום בארץ.
״הקמת מערכות ללא יכולות אגירה היא פספוס לאומי״
"יש לברך את משרד האנרגיה והשר שמתייחסים ברצינות לגגות הסולאריים הפרטיים״, אמר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. "אבל חשוב לציין שהקמת מערכת סולארית כיום ללא יכולות היברידיות, כלומר אגירה, היא לא פחות מפספוס לאומי. דווקא כעת אחרי לקחי חרבות ברזל המדינה צריכה להשקיע בתשתיות שמחזקות את הבטחון האנרגטי אבל התכנית לא כוללת כל עידוד לאגירה. בשעת חירום גג סולארי ללא סוללה הוא חסר כל תרומה למשק, או לצרכן מתחת לגג. אסור שההזדמנות לקדם כעת שינוי תתפספס״.
ממיר היברידי הוא מתקן פשוט יחסית, שמאפשר שינוע, כיבוי והדלקה בטיחותיים של חיבור החשמל לרשת. חשיבותו היא בכך כי הוא מאפשר בטיחותית לחברת החשמל להשתמש בחשמל שנאגר במכשיר אגירה בבית האזרח, וכך הצרכן יכול למעשה למכור חשמל לרשת, בין אם אגר אותו בשעות שבהן החשמל זול או משימוש באנרגיה הסולארית. ללא הממיר, לרשת החשמל למעשה אין גישה בטיחותית לחשמל שהאזרחים אוגרים – ולאזרח יש מוטיבציה כלכלית פחותה בהרבה לאגור או אפילו להשתמש בלוחות פוטו וולטאים.
על התוכנית עמלו במשרד האנרגיה זמן רב, והיא מהווה המשך ישיר למדיניות הכללית של המשרד בראשות השר אלי כהן, שמסתמכת מאוד על מעבר לאנרגיה סולארית דרך יצירת ספקים זעירים וקטנים חדשים, כלומר, על ידי הכנסת אזרחים ועסקים פרטיים רבים ככל. יתרונם של אלו הוא כי הם מייצרים שוק אנרגטי מגוון וחזק יותר, ונבנים על חשבון האזרח כהשקעה, ולא מתקציב הממשלה – אך על מנת לעשות את זה, ניתנים להם תעריפים גבוהים בהרבה מאלו של חשמל 'קונבנציונאלי' (כלומר, מבוסס גז, מזוט או פחם), שלהם השפעה משמעותית על עליית מחיר החשמל לאזרח. זאת לעומת ספקים בינוניים, ובעיקר גדולים של חשמל סולארי, שהחשמל שלהם יעיל יותר וזול כמעט כמו חשמל קונבנציונאלי, אך דורשים שטחים ותכנון יקרים, שנתקלים במגוון בעיות.
מדיניות זו אכן מצליחה, על פי הנתונים, להביא לצמיחה ניכרת יחסית בתחום זה. בין דוח רשות החשמל של 2024 לזה של 2025 עלה ייצור החשמל הסולארי במתח נמוך מ-8,264 ג׳יגה ואט בשעה ל-8,895 ג׳יגה ואט בשעה, כלומר גידול של מעט יותר מ-600 גיגה וואט לשעה, או 600 מיליון קוט"ש. מדובר בצמיחה יחסית משמעותית, כמעט שוות ערך לתחנת כוח קטנה. עם זאת, כאמור, החשמל מסוג זה יקר יותר למנהל המערכת, ולכן גם לאזרח, משמעותית. בנוסף, לא ברור כמה זמן תוכל להמשך צמיחה המבוססת על הקלות רגולטוריות בלבד – הקמת המסלול הירוק, לדוגמא, אפשרה לצרכנים רבים שכבר היו בדרך לכניסה למסלול להכנס אליו במהירות, וכמוהה כלים נוספים, אולם טרם הוכח שלכלים ההסברתיים והניהוליים של המשרד יש יכולת משמעותית לגרום לצרכנים שרחוקים מהנושא לעבור אליו בכמויות גדולות.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר במעמד השקת התוכנית כי "תוכנית '100 אלף גגות סולאריים' היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים״.
