מחלה תורשתית שגורמת לעלייה משמעותית של רמות הכולסטרול בדם. מי נמצא בקבוצת הסיכון, האם ניתן למנוע את סיבוכיה ומהו הטיפול היעיל ביותר עבורה?
שירות לציבור מוגש במימון חברת מדיסון
לא במבוגרים בלבד: לרוב המחשבה לגבי רמת כולסטרול מוגברת בדם, וההשלכות של עלייה זו – כגון טרשת עורקים, מחלות לב כלי דם מיוחסת בטעות לאנשים מבוגרים בלבד. עם זאת, ערכי כולסטרול מוגברים מופיעים גם בקרב צעירים יותר, על רקע גנטי. מחלה זו נקראת "יתר כולסטרול משפחתי", ויש לה משמעות עצומה בתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם."יתר כולסטרול משפחתי או היפרכולסטרומיה משפחתית (FH –Familial), היא מחלה תורשתית שכרוכה בעלייה משמעותית של רמות הכולסטרול בדם", מסבירה ד"ר חופית כהן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת שירות אבחון וטיפול בהפרעות שומנים במרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל במרכז הרפואי שיבא תל- השומר.
"כיוון שערכי הכולסטרול המוגברים מופיעים כבר בילדות המוקדמת, נגרמת האצה ניכרת של תהליכים טרשתיים בעורקים: עם הזמן מצטברים חלקיקים הנושאים כולסטרול, במקביל לתהליכי דלקת בתוך נגעי הטרשת בכלי הדם. תהליך זה מוביל לסיבוכים הנפוצים של המחלה, מחלות לב וכלי דם, ובמיוחד התקפי לב בגיל צעיר".
מחלת יתר כולסטרול משפחתי היא מחלה תורשתית. "באופן עקרוני, לגורמים תורשתיים יש השפעה בולטת ביותר על רמת כולסטרול בדם", מרחיבה ד"ר כהן, "במרבית המקרים המחלה נגרמת עקב מוטציה אחת בגן של הקולטן לחלקיק שנושא את הכולסטרול בזרם הדם, אך יש גם מוטציות בגנים אחרים – נדירות הרבה יותר. יש גם מקרים של פגמים במספר גנים שונים. האבחנה יכולה להתבצע על סמך בדיקה גנטית, אך לרוב היא כבר ברורה על ידי שילוב של היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, וערכי כולסטרול מוגברים בדם".
המחלה הנדירה שנגרמת בגלל כולסטרול מוגבר
ביתר כולסטרול משפחתי, קיים מצב של נשאות (הטרוזיגוט) ובו יש רק גן לקוי אחד. נדיר מאד מצב של שבו יש שני גנים לקויים, (הומוזיגוט) כלומר ההפרעה בתפקוד הקולטן שנושא את הכולסטרול בזרם הדם חמורה הרבה יותר, וערכי הכולסטרול מוגברים בדם עד פי 4 או 5 מן הערכים התקינים", מתארת ד"ר כהן, "עקב החשיפה מגיל צעיר במיוחד לערכי כולסטרול מוגברים בזרם הדם, ביטוי המחלה חמור וקטלני יותר מאשר בסוגים אחרים". מבחינת שכיחות, לפי נתונים מחקריים כאחד ל-200 עד 300 אנשים בעולם יהיה נשא של הגן ליתר כולסטרול משפחתי.
כאשר השכיחות של הומוזיגוטים ליתר כולסטרול משפחתית הוא שלושה חולים למיליון אנשים בקירוב. במחקר אשר בוצע בישראל נמצא כי שיעור נשאות של יתר כולסטרול משפחתי במחוז הצפון הוא אחד ל-250-350 אנשים, כלומר ארבעה נשאים מתוך 1,000, בעוד שיעור ההומוזיגוטים עומד על 1 ל-300,000-400,000. בישראל, קיימות אוכלוסיות בהן ישנה הערכה של שיעור מוגבר יותר, הנובע מנישואי קרובים.
"האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה של פרופיל שומנים בדם אותה ניתן לבצע בכל קופות החולים", אומרת ד"ר כהן. "למעשה, מצב של נשאות עשוי להגיע לאבחון בגיל מבוגר, שכן ערכי כולסטרול מוגברים בדם אינם גורמים כל אי נוחות, כאב או תחושה אחרת, אלה תהליכים שלא חשים בהם בתחילה".
הדבר מקבל משנה תוקף על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחולים הומוזיגוטים. "באם לא הועלה החשד ולא נלקחו דגימות לרמות כולסטרול, ייתכן והאבחנה תבוצע רק לאחר התקף לב או מוות לבבי פתאומי בילדות או בגיל ההתבגרות", מתריעה ד"ר כהן, "ישנה חשיבות גדולה לבצע בירור מתוכנן למחלה כדי לאבחן אותה באוכלוסייה ולספק טיפול מונע בגיל צעיר. סימני האזהרה הם רקע של התקפי לב או מוות פתאומי בגיל צעיר בקרובי משפחה (הורים, סבים וסבתות, דודים וכו') ו/או רמות מוגברות של כולסטרול בבני המשפחה".
הטיפול היעיל
הטיפול כולל שילוב של אימוץ אורח חיים בריא עם טיפול תרופתי מונע, כאשר חשיבות הטיפול התרופתי גדולה לאין שיעור, למעשה אף קריטית. "טיפול ביתר כולסטרול משפחתי הוא טיפול קבוע למשך כל חיי המטופל, ואותו יש לשלב עם אורח חיים בריא המהווה חלק נחוץ בטיפול כמו הימנעות מעישון, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית קבועה ותזונה בריאה ללב וכלי הדם", אומרת ד"ר כהן.
למרבה המזל, כיום קיים מגוון רחב של תרופות הנועד להקל על חייהם של החולים. "בילדים שהם נשאים של יתר כולסטרול משפחתי ובעלי סיפור משפחתי משמעותי או שלא הגיבו באופן מספק לטיפול תרופתי להורדת ערכי כולסטרול כמו סטטינים וכד', ניתן להפיק תועלת ממתן של זריקת נוגדנים של PCSK9 – טיפול חדשני המפחית בצורה משמעותית את ערכי הכולסטרול בדם", היא מסבירה.
גם הטיפול בהמוזיגוטים, על אף שהינו מורכב מאוד, מניב תוצאות חיוביות. "הטיפול בהומוזיגוטים של FH הוא קשה במיוחד, שכן קיימת תגובה מועטה בלבד לטיפול התרופתי המקובל. בהיעדר איזון של ערכי הכולסטרול בדם, מדובר במחלה קטלנית עם תחלואה של מחלות לב וכלי דם בילדים ומתבגרים, עד מוות מהתקפי לב ומחלות לב וכלי דם בעשור השני לחיים.
"הקו הטיפולי הראשון הוא טיפול בסטטינים ואזטמיב למרות השפעתם המוגבלת. אופציה טיפולית נוספת ויעילה היא הרחקה מכנית של חלקיקי הכולסטרול מסוג LDL על ידי הליך של "החלפת דם" – אפרזיס- APHERESIS. טיפול זה הוכח כמפחית בצורה ניכרת את ערכי LDL בפלסמה עד 70-80 אחוז, ומפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם, אך לרוע המזל אינו זמין לחלק מהמטופלים ומצריך ביצוע של הליך פולשני אחת לשבוע".
קו תרופתי נוסף וחדש לטיפול בהומוזיגוטים של יתר כולסטרול משפחתי היא תרופה הפועלת במנגנון ייחודי. "מדובר בתרופה בשם לומיטפיד המעכבת פעילות של חלבון בעל תפקיד מפתח בייצור חלקיקים נושאי כולסטרול ושומנים בכבד ובמעי. תרופה זו ניתנת בכדור דרך הפה ורשומה לשימוש במקביל לדיאטה דלת שומן. נתונים מחקריים לאחר כחצי שנה של טיפול מצאו ירידה של 50 אחוז בערכי כולסטרול ה -LDL בדם עם השפעה יציבה של הטיפול למשך 78 שבועות. תופעות הלוואי העיקריות היו קשורות למערכת העיכול כמו שלשולים, בחילות והקאות. כמו כן, נצפתה עלייה הפיכה בתפקודי הכבד. שיעור תופעות הלוואי פוחת ככל שהשימוש בתרופה מתמשך לאורך זמן".
האם באמצעות טיפול נכון ניתן לחיות חיים מלאים ובריאים? "מצב של הומוזיגוטיות ליתר כולסטרול משפחתי מחייב טיפול אינטנסיבי ואגרסיבי מגיל צעיר, בהיעדר טיפול התחלואה והתמותה הלבביים הם מגיל צעיר במיוחד. שילוב של כל הטיפולים שתוארו למעלה, מאפשרים הימנעות מגורל מר זה, עם ניהול של חיים רגילים עד כמה שניתן . לדוגמה, הומוזיגוטיות שנישאו והרו, ילדו ילדים בריאים תוך כדי ביצוע של אפרזיס. עם עלייה במודעות לאיתור נשאים והומוזיגוטים מחד, ואפשרות חדשניות של טיפולים יעילים מאידך. אין ספק שניתן להפחית בצורה ניכרת את מחלות לב וכלי הדם באוכלוסיית חולים אלו, ויפה שעה אחת קודם".
