האמן שיוצר קעקועים בהשראת המקורות: "אפשר לקרב אנשים ליהדות מהמקום הכי חילוני"

התורה אומנם אוסרת על קעקועים, אבל זה לא מפריע ליהונתן בלסיאנו לחבר בין האהבות שלו – האמנות והיהדות. לקראת יריד ספרי אמן בהשתתפותו, הוא מספר אילו קעקועים יצר בהשראת עקדת יצחק וספר איוב, כיצד המלחמה משפיעה על התחום, ואיך משפחתו הדתית השלימה עם מקצועו, כמו גם עם היציאה בשאלה והיציאה מהארון. "היה להם יותר קשה לקבל את הקעקועים מאשר כל דבר אחר"יש מי ששילוב פסוקים מהמקורות היהודיים בקעקועים ייתפס בעיניהם כחילול הקודש, פרדוקס שאי-אפשר ליישב, אבל אמן הקעקועים יהונתן בלסיאנו חושב אחרת. "אנחנו תופסים את הקעקועים והדת כדברים מנוגדים, ואני מנסה להראות שאפשר לחבר בין הקצוות המנוגדים וליצור מהם משהו יפה שמפרה את שני הצדדים", הוא מספר בריאיון ל-ynet. "אני חושב שעם כל הוויכוחים שיש לנו בחברה הישראלית, גם בתוך המלחמה, זה מסר שיפה לזכור אותו גם בהקשרים אחרים. היהדות מבוססת בסופו של דבר על חילוקי דעות ועל אי הסכמות. אנחנו צריכים לברך על זה ולא לבטל את זה".בלסיאנו יצר דימויים מצוירים בהשראת פסוקים מהתנ"ך, והפך אותם לקעקועים. בחלק מהמקרים הוא משלב בקעקוע אותיות ומילים מתוך הכתובים. ספרו שמציג את יצירותיו, "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ", ישתתף ביריד ספרי אמן בארטפורט – מרכז האמנות העכשווית בתל אביב, שיחל הערב (ד') ויימשך עד שבת. שם הספר נגזר מהפסוק בספר ויקרא העוסק באיסור על קעקועים: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם".אחת הסיבות המרכזיות שמובאות במקורות לאיסור הזה היא החיבור בין קעקועים לעבודה זרה בתקופות קדומות, מה שפחות רלוונטי ליצירות של בלסיאנו. "הסיבה שבחרתי בשם הזה לספר היא לא מתוך פרובוקציה, אלא כי קסמה לי המחשבה שהפסוק הזה אולי רומז שהתהליך של הקעקוע הוא לא רק פיזי, וכמו שהוא משאיר שריטה בגוף, הוא משאיר גם איזושהי שריטה בנפש – ואני בוחר להסתכל על זה בצורה חיובית. אני מאמין שכל מי שבוחר להתקעקע עושה את זה מתוך רצון לחוות גם משהו בנפש ולא רק בגוף שלו", הוא מסביר.