השקעות על ציר השלום: האימפריה העסקית שג'ארד קושנר מטפח…

כבר תקופה ארוכה שג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא דונלד טראמפ, לוטש עיניים לחברת הפניקס. זה התחיל עם ניסיון לרכוש 25% מסוכנויות הביטוח של החברה ועומד להסתיים בקרוב עם הפיכתו של קושנר לבעל המניות הגדול בחברת הביטוח הגדולה בישראל (9.9%). בדרכו להשקעה הוא פגש את הקרנות הזרות שיצאו לאחרונה מהחברה, סנטרברידג' וגלטין, וגם את ידידו הוותיק יצחק תשובה שמימש אחזקות.

ההשקעה הזו מצטרפת לרכישת 15% ממניות חברת ההחזקות של משפחת שמלצר, שקרן הפרייבט אקוויטי של קושנר, אפיניטי פרטנרס, רכשה לפני שנה תמורת 110 מיליון דולר. ונראה שקושנר לא עומד להפסיק כאן. 

הוא מבקר בישראל תכופות, מקיים קשרים עם שורה של אנשי עסקים מקומיים ועם פוליטיקאים, הוא מאמין בכלכלה המקומית ובסיטואציה הגיאופוליטית. מי שהתחיל כיזם נדל"ן בעיקר באזור ניו יורק, בונה בשנים האחרונות אימפריה עסקית משגשגת עם שורשים מזרח תיכוניים חזקים. עם קשר הדוק לסעודיה ובסיוע הון סעודי, נראה שהקרן של קושנר, אותה הקים עם סיום הכהונה הראשונה של טראמפ, מהמרת בגדול על נורמליזציה עם סעודיה ועל ה"אפסייד" שייצא מזה לעסקים בישראל.

מנדל"ניסט למשקיע

את עסקת הנדל"ן המשמעותית הראשונה שלו הוביל קושנר (44) כבר במהלך לימודיו בהרווארד בשנות האלפיים. קושנר רכש אז דירות בשווי 9 מיליון דולר בפרבר של מעמד הביניים בבוסטון, אותן מכר במחיר כפול לאחר שהאזור עבר ג'נטריפיקציה (תהליך של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות).

בשנת 2005 הוא קיבל לידיו את השליטה בעסק המשפחתי (Kushner Cos), לאחר שאביו צ'רלס החל לרצות עונש מאסר בגין הונאת מס והדחת עדים (לימים טראמפ העניק לו חנינה ותחת הממשל הנוכחי מונה קושנר האב לשגריר בצרפת).

החברה, שבמשך עשורים השקיעה בבנייני דירות מגורים, החלה תחת הנהגתו להתמקד בערים קטנות ובינוניות בדרום־מזרח ארה"ב, בין היתר בגלל שחברות השקעה גדולות העלו את המחירים בערים הגדולות יותר. בין העסקאות הגדולות של החברה אפשר לציין הסכם לרכישת מתחם בן חמישה בניינים בברוקלין הייטס ב־2013 תמורת 340 מיליון דולר, וכן את מגדל הדירות היוקרתי בג'רזי סיטי, Trump Bay Street, שנפתח ב־2016 לאחר השקעה של 225 מיליון דולר.

אבל אין ספק שאת קפיצת המדרגה העסקית מנדל"ניסט למשקיע הוא ביצע רק בשנים האחרונות, לאחר שטראמפ סיים את כהונתו הראשונה, ולא מעט בזכות הקשרים שצבר בתקופתו כיועץ בכיר לנשיא בבית הלבן.

ב-2021 הקים את חברת ההשקעות שלו אפיניטי פרטנרס. מהרגע הראשון כיוון קושנר לגיוסי הון מקרנות הון ריבוניות של מדינות המפרץ. ואכן, אחת המשקיעות הראשונות הייתה קרן העושר הסעודית, שהשקיעה 2 מיליארד דולר. זה קרה שישה חודשים בלבד אחרי שעזב את הבית הלבן.

בדצמבר אפיניטי גייסה, לפי בלומברג, 1.5 מיליארד דולר מקרן ההשקעות הקטארית ומקרן לונייט האמירותית. עם אותה השקעה, סך הנכסים שנמצאים תחת ניהול אפיניטי צמח ל־4.6 מיליארד דולר. בעבר דווח בחו"ל כי הקרן בחנה יותר מאלף השקעות שונות ובחרה להשקיע עד שנת 2023 בבודדות, פחות מעשר. בין השאר השקיעה 150 מיליון דולר במנוע חיפוש לרכישת נכסים, רכבים, ומציאת עבודות באיחוד האמירויות, 200 מיליון דולר בחברה מקליפורניה שמספקת אשראי לפרויקטי אנרגיה סולארית, ו־110 מיליון דולר בחברת טכנולוגיה בתחום הכושר מגרמניה.

לפי פרסום נרחב מהזמן האחרון ב־FT, ההון הרב שזרם לחברה הקטנה חרף היעדר ניסיון קודם בהשקעות הציב את קושנר בעמדה המאפשרת לו לקצור רווח רק מניהול הכספים. עם עמלה של 1.25% מההון של המשקיעים, אפיניטי צפויה להרוויח מיליוני דולרים בשנה מדמי ניהול, כשמרבית הכסף שנשאר לאחר כיסוי ההוצאות התפעוליות מוזרם ישירות לקושנר, בעל השליטה.

בראיון במאי 2022 לוול סטריט ג'ורנל, אמר קושנר: "אם נוכל לגרום לישראלים ולמוסלמים באזור לעשות עסקים יחד, זה ימקד אנשים באינטרסים משותפים ובערכים משותפים". הוא הוסיף כי "התחלנו בשינוי אזורי היסטורי שצריך לחזק ולטפח כדי להשיג את הפוטנציאל שלו".

ולא רק המזרח התיכון במוקד. בדצמבר האחרון, שלושה שבועות בלבד לפני השבעתו המחודשת של טראמפ, קיבל קושנר מממשלת אלבניה היתר לפיתוח אתר נופש יוקרתי בסזאן, האי היחיד של המדינה בים התיכון. זוהי אחת ההשקעות המתוקשרות ביותר עד כה של אפיניטי. התוכנית של קושנר היא להפוך אתרי קרבות לשעבר באלבניה ובסרביה לאתרי נופש יוקרתיים. בבלומברג דיווחו כי קושנר מתכוון להוציא יותר ממיליארד דולר לבניית מלונות יוקרה ובתים באזורים הללו, וזאת במטרה למשוך את עשירי העולם.

להשקעה הזו, כמו לרבים מהעסקים החדשים של קושנר, נלווים דיווחים ברחבי העולם על ההיכרות המוקדמת או הקשרים שמסייעים לו עסקית בחסות הבית הלבן, כשברקע כמעט תמיד מופיעות גם דמויות סעודיות. אבל לכך נחזור עוד בהמשך.

בין סעודיה לישראל

בתחילת 2021 נודע לראשונה כי קושנר שוקל לפעול בישראל, באמצעות גיוס חוב של 100 מיליון שקל לטובת פעילות הנדל"ן המשפחתית בבורסה בתל אביב. שנתיים חלפו ללא פעילות עד שבוצעה ההשקעה הבולטת הראשונה בישראל – חודש לפני שפרצה המלחמה. בספטמבר 2023 השקיעה אפיניטי סכום של כ־570 מיליון שקל בקבוצת שלמה, הפועלת בתחום הרכב בעיקר ונוסדה על ידי שלמה שמלצר ז"ל. ההשקעה נעשתה עבור המשך פיתוח פעילות הרכב והאשראי של הקבוצה, והעניקה לה שווי של 3.8 מיליארד שקל.

קבוצת שלמה היא פרטית, ולכן לא היה הכרח לדווח על העסקה. אך נראה כי היות שמדובר היה בהשקעה הראשונה של הקרן של קושנר, שני הצדדים היו מעוניינים לפרסם אותה. מעין הצהרה ראשונה על כניסה לישראל.

הגם שגורמים בשוק הרימו גבה על מהות הסינרגיה או האפסייד המשותף שיכול לצמוח מהעסקה, טען אסי שמלצר בשיחה עם כלכליסט בזמנו כי העסקה תפתח לקבוצת שלמה הזדמנויות במדינות ערב. "זו הזדמנות אסטרטגית להתרחבות בחברות של המשפחה, הקבוצה. הקרן מאוד מוערכת במדינות ערב. לא יהיה מנוס משלום באזור שלנו, ולהיות שותפים עם מישהו שמקושר ומוערך באזורים האלה ייתן לנו יתרון בכניסה", אמר.

ככל הידוע, בשנה וחצי שחלפה לא קידמה קבוצת שלמה עסקאות במדינות ערב. אחד המוטיבים האפשריים לכניסתו של קושנר כמשקיע בקבוצה היה לקדם עסקים מעין אלה. אך כמובן, גם למלחמה המרה שפרצה כאן היו את ההשלכות שלה.

ביולי 2024 רכשה אפיניטי 4.95% ממניות הפניקס תמורת כ־470 מיליון שקל, ובחודש שעבר קיבלה אישור מרשות שוק ההון לממש אופציות ל־4.95% נוספים ממניות חברת הביטוח – תמורת סכום בסדר גודל דומה. הקרן הזרה, שתחזיק ב־9.9% ממניות הפניקס, תהפוך כאמור לבעלת המניות הגדולה ביותר שלה.

לפי הערכות בשוק, קרן אפיניטי ביצעה בישראל עסקאות פרטיות נוספות שלא פורסמו.

קושנר, שהיה אחד המעורבים המשמעותיים בהסכמי אברהם, הוא אכן בעל קשרים נרחבים במפרץ. עד כמה הקשרים שלו חריגים יעיד מקור הכספים שגייס לקרן שלו – מאיחוד האמירויות ומקטאר. זהו גיוס חריג למדי לא בשל הסכום או המקור, אלא בעיקר בשל חיבור המקורות: איחוד האמירויות וקטאר נמצאות בתחרות מדינית־בינלאומית על השפעה כפי שמשתקף, למשל, ברצועת עזה. הן נמצאות גם משני צדי המתרס של מאבקי ההשפעה המוסלמיים סוניים בין הציר המתון לבין ציר האחים המוסלמים.

הקשרים הללו הולכים שנים לאחור עוד הרבה לפני הסכמי אברהם. כך למשל, לפי דיווחים בעיתונות בינלאומית חברה המקושרת לממשלת קטאר חילצה את חברת הנדל"ן של משפחת קושנר, אחרי שנקלעה לחובות כבדים בעקבות רכישת מגדל בן 41 קומות במנהטן, הידוע כמגדל 666 בשדרה החמישית. המגדל נרכש ב־2007, ערב המשבר הפיננסי הגדול, תמורת 1.8 מיליארד דולר, וניטל לשם כך חוב כבד של 1.2 מיליארד דולר שנועד לפירעון מהיר יחסית. לפי הטענות, קרן ההון הריבונית של קטאר הייתה מעורבת בהזרמה של 1.2 מיליארד דולר לשכירת המגדל לתקופה של 99 שנים.

בניו יורק טיימס פורסם בזמנו כי הקטארים היססו בתחילה האם לבצע את ההשקעה, אך חזרו בהם מחשש שהיחס של הממשל האמריקאי כלפיהם ייפגע אם טראמפ יחזור לבית הלבן. החשש הזה התבסס על יחס צונן שקיבלו מטראמפ בתחילת כהונתו הראשונה, בעקבות סירובם להשקעה אחרת בחברת הנדל"ן של הקושנרים. לעומת זאת, לקראת סוף כהונתו, ב־2019, ולאחר ההשקעה שביצעו, קושנר שיחק תפקיד מרכזי בדיונים להסרת החרם שהטילו סעודיה ובנות בריתה על קטאר ב־2017.

גם ההשקעה הסעודית בקרן של קושנר ב־2021 התקבלה לאחר היסוסים ולאחר שיועצי השקעות המליצו נגד המהלך בשל היעדר הניסיון של קושנר וסיכוני יחסי הציבור הנלווים לכך. בסופו של דבר, מוחמד בן סלמאן החליט בעד ההשקעה, המניבה לקושנר ולשותפיו יותר מ־20 מיליון דולר בשנה.

במסגרת יחסיו עם קטאר, קושנר לא משלב רק עסקים וקשרי ממשל אלא גם הנאה – במשחק הגמר של מונדיאל 2022, בו ניצחה ארגנטינה את צרפת, צולם קושנר יושב לצדו של לא אחר מבעל הברית הנוכחי של חותנו בממשל – אילון מאסק.

אגב, לפי הטיימס הלונדוני, גם הקשר של קושנר עם נסיך הכתר הסעודי בן סלמאן נחשב קרוב מאוד וכולל שיחות טקסט שוטפות, תוך שהאחרון אף העניק לו בשנת 2017 שתי חרבות ופגיון בשווי 48 אלף דולר.

בין וושינגטון לעזה

על הנייר, בכהונה הנוכחית של טראמפ קושנר הוא צופה מהצד, לכל היותר יועץ צללים. אלא שמספר התבטאויות אחרונות של טראמפ דווקא בנושא המלחמה בישראל והפתרון לעזה ביום שאחרי מלמדות על מידת הדומיננטיות שלו.

כבר לפני כשנה הציע קושנר תוכנית דומה להפליא לזו שעליה מדבר טראמפ לפינוי תושבי עזה מהרצועה, ושיכונם בנגב או במצרים. "להוציא את האזרחים, ואז להיכנס ולסיים את העבודה", אמר אז, וטען: "אני יודע שזה לא יהיה פופולרי – אבל זה יהיה הצעד הנכון".

בריאיון שהעניק ליוזמת המזה"ת של הרווארד במרץ 2024, בשיא התמרון הצבאי בעזה, התייחס לפוטנציאל בעל "השווי הגבוה" של הנכסים בעזה הפונים לים. "רצועת החוף של עזה עשויה להיות בעלת שווי גבוה… אם אנשים יתמקדו בשיפור הפרנסה שלהם", אמר.

אגב, אחת מהמדינות שדווח לאחרונה (והוכחש) כי עשויות לקבל עזתים מתפנים היא אלבניה, כן, אותה אלבניה שבה מקים קושנר פרויקט נופש יוקרתי.

בראיון מעמיק לפודקאסט Invest Like The Best שפורסם בדצמבר האחרון הוא פרס בהרחבה את התוכניות לקראת שובו הצפוי של טראמפ לבית הלבן והבטיח התרחבות דרמטית של מעגל השלום במזרח התיכון עם יעד אחד ברור – הסכם עם סעודיה. "זה יהיה המפתח", אומר קושנר בראיון, "כי יש עוד עשר מדינות שיצטרפו מיד אחרי זה, בין היתר פקיסטן ואינדונזיה. היו לנו המון מדינות שממש רצו להצטרף". גם כאן המוטיב הכלכלי חזר על עצמו בדבריו: "החזון שלנו היה ליצור גוש כלכלי אחד שמתחבר מנמל חיפה בישראל ועד מוסקט בעומאן, שבו אנשים יכולים לסחור, להעביר טכנולוגיה ולהשקיע זה בזה", אמר.

"קושנר הוא איש שמונע מאהבת ישראל ומרצון לעשות מזרח תיכון טוב יותר", מסביר יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני. "קושנר מזהה הזדמנויות, אבל זו לא ההזדמנות העסקית שמובילה אותו – וזה לא עומד בסתירה לאינטרס האמריקאי".

דיין מאשר כי קושנר עודנו מהווה דמות שלוחשת על אוזנו של טראמפ, כולל בסוגיות הפתרון בעזה והנורמליזציה עם ערב הסעודית. "הוא לא יושב כמו בקדנציה הראשונה יום־יום בממשל, אבל הוא לא יצא לפנסיה. הגישה הישירה לנשיא מאפשרת לו לדלג על ההיררכיה ואם הוא מעוניין, גם לשוחח עם גורמים אחרים בממשל".

הכוורת של קושנר

את קושנר מקיפה בהשקעותיו בישראל ובכלל חבורה מצומצמת של מנהלים. "הוא בנה לעצמו כוורת של אנשי מקצוע", מסביר גורם עסקי בכיר ששוחחנו איתו. "אנשים שהם בעלי ניסיון עסקי משמעותי בניהול קרנות השקעות פרטיות". "ההשקעות", אומר הגורם, "הן לא בצורה חותכת ומהירה, אלא יש שם לימוד מעמיק של ההשקעה. "זה לא שג'ארד קושנר מגיע לחדר ישיבות, שומע את כל הפרטים ואומר כן או לא".

אחד האנשים הדומיננטיים ביותר בכוורת הוא ברט פרלמן, יהודי־אמריקאי שאף הוביל את ההשקעה של קושנר בהפניקס. פרלמן מכהן כשותף באפיניטי וכן כחבר בוועדת ההשקעות של הקרן. קודם לכניסתו לאפיניטי שימש כראש פמילי אופיס שהתמחה בהשקעות פרטיות בשם אייץ'.אר.אס מנג'מנט. אותו פמילי אופיס נהג להשקיע בחברות בינוניות במגוון תעשיות. בראשית הקריירה שלו התחיל לעבוד כאנליסט בענקית ההשקעות בלקסטון, שם כיהן במשך 14 שנה בתפקידים שונים עד שסיים בתור דירקטור השקעות בכיר.

כשפרלמן מבקש לתאר את פועלה של הקרן שבה הוא שותף, הוא מציין כי הקרן "שואפת לבצע השקעות צומחות בחברות מובילות שוק, שמבוססות במדינתן עם מיקוד מוגבר במזרח התיכון", כך לפי עמוד הלינקדאין שלו.

לצדו של פרלמן, בשנתיים האחרונות משמש כשותף לואיס וידגראי קאסו, לשעבר שר החוץ ושר האוצר של מקסיקו. וידגראי קאסו משמש גם כמרצה בביה"ס סלואן למנהל עסקים באחת מאוניברסיטאות היוקרה האמריקאיות, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). "לואיס עובד לצד קושנר, ולא אחת שמעתי שהוא מבקש להתייעץ איתו. אני מניח שהוא מאוד מחשיב את דעתו", מתרשם בכיר עסקי ישראלי, שעומד בקשר עם קושנר.

וידגראי קאסו נחשב לדמות המעורה היטב בעסקים בינלאומיים. ברשותו דוקטורט במנהל עסקים מ־MIT, והוא גם נכח, בין השאר, בפורום הכלכלי העולמי (WEF) אשר מתכנס מדי שנה בדאבוס בשוויץ.

מי שמייצג אותו בחלק מהעסקאות בישראל הוא אריק הרשמן – עו"ד ישראלי אמריקאי ששימש אף הוא יועץ מיוחד לנשיא טראמפ. הרשמן מתגורר חלק מהזמן בנווה צדק ונשוי לאורלי גנגר, אומנית ובתו של איש העסקים אריה גנגר.

ומה בעתיד?

קושנר הרבה לבקר בשנים האחרונות בישראל ועל פי מקורבים הוא מחלק את זמנו בדרך כלל בין תל אביב וירושלים. אנשי עסקים שאיתם הוא נמצא בקשר מספרים שהוא בוחן עסקאות בישראל כל הזמן – אבל לא רק. "לקושנר יש הסתכלות שהיא פועל יוצא של הסכמי אברהם, והרצון להמשיך ולקדם את הרוח שלהם", מספר הבכיר העסקי שמכיר את קושנר. "אולם, הוא ממש לא מוגבל להשקעה במזרח התיכון. הוא יכול להשקיע למשל גם בקרואטיה, במדינות הבלקן ובאזורים אחרים. כלומר אלה לא רק השקעות בישראל".

בסיכומו של דבר, מה מעניין כיום את הקרן של קושנר? "באפיניטי רואים פוטנציאל של מובילות ישראלית בתחום ב־AI. הם רואים בישראל פוטנציאל לצמוח. הם היו בפוקוס גדול מאוד בנושא ממה שאני יודע, וייתכן שביצעו כבר השקעות ראשונות", אומר אותו גורם, וטוען כי ההשקעות הגלויות הגדולות שבוצעו, הן רק חלק מפעילות אפיניטי בארץ.

מלבד הנושא הטכנולוגי ההערכות הן כי פרויקטים בעלי הקשר גיאופוליטי מעניינים אף הם את קושנר, אפרופו הקשרים ההדוקים עם מדינות המפרץ. על פי הערכות שונות אנשיו של קושנר הסתובבו גם סביב העסקה שבמסגרתה מכר אהרון פרנקל מחצית מאחזקותיו במאגר הגז תמר לחברת הנפט והגז של אזרבייג'ן.

"אני לא יודע להתחייב שנראה עסקאות נוספות אחרי ההשקעה הגדולה בהפניקס", אומר גורם מעורה, "אבל אני כן יכול להגיד שהם כל הזמן בודקים דברים בישראל. ככל שהסכם נורמליזציה עם סעודיה יתקרב סביר להניח שגם הפרופיל העסקי בישראל ילך ויגדל".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס

מצאתם טעות לשון?