משמרני אלגנטי ועד טבעי אוונגרדי: חמשת ברי היין הכי טובים בתל אביב

פעם, מזמן, היו פה בתי מרזח. חמארות. יש עוד כמה כאלה פה ושם. אחר כך הגיעו הפאבים, כמו באנגליה. גם כאלה נשארו שניים-שלושה. אחריהם הגיעו הברים (יש הבדל) ואחריהם כמובן ברי הקוקטיילים האופנתיים.

בין לבין ניסה את מזלו גם בר היין. ההתחלה היתה מפוארת – יועזר בר יין של שאול אברון המנוח, אבל הוא נותר יחיד מסוגו במשך שנים. בין לבין היו עוד כמה ניסיונות, רובם נעלמו מהר.

ואז הגיעו הקורונה, ההפיכה המשטרית והמלחמה ומסעדנים גילו כנראה שהרבה יותר זול להם למכור יין עם קצת אוכל לידו מאשר להיפך. ופתאום, בבת אחת, התמלאה הארץ בעשרות ברי יין, בגל שלא היה כמותו ולפחות כרגע אין רואים את סופו. לא כולם ראויים כלל לשמם – מקום ששם במרכז את היין ועושה עבודה רצינית בנושא – אבל זה בכל זאת משמח. הנה לפניכם חמשת ברי היין הטובים בתל אביב, בירת ברי היין של המזרח התיכון. בפעם הבאה, מקומות אחרים.

1. הקולינרי: בריקס

בר היין מבית היוצר של אנשי רשת חנויות היין הוותיקה והמקצועית דרך היין הוא לא רק אחד מברי היין הטובים בתל אביב אלא גם בישראל ואולי הטוב שבהם. את רשימת היינות האינסופית מרכיבים באופן מפתיע לא רק יינות היבוא והיינות המקומיים שדרך היין מעורבת בהם (רקנאטי בישראל ואינספור יקבים מיובאים) אלא גם לא מעט יינות של יבואנים אחרים, חלקם קטנים מאוד. זה יוצר רשימת יין שיש בה משהו לכל אחד, החל מיינות מאוד שמרניים וקלים לאהדה וכלה באפשרויות מפתיעות וחדשניות כולל כמובן יינות טבעיים, כתומים וכו'.

אבל השוס הגדול, מבלי להעליב את היין חלילה, הוא כנראה העובדה שבמטבח עומד אחד, יונתן רושפלד. אמנם רק יומיים בשבוע אבל גם בשאר הימים יש רושפלד במטבח. תום רושפלד, הבן. שניהם מגישים אוכל נפלא מבית מדרשו של האב. נסו רוסטביף פשוט וטוב או מרק דגים מורכב. יש גם ערבי נושא מיוחדים של אוכל צרפתי ממחוזות שונים ובקיצור, המלווה המושלם ליין, או להפך. המלצה קטנה: תנו למלצר היין לבחור עבורכם את היין. כמה שאלות מנחות והוא ימצא משהו שלא הכרתם, לא חשבתם עליו או סתם יענג אתכם עד תום.

בריקס – כיכר גבעון 10

אם מישהו היה אומר לי שאכלול ברשימת ברי היין כזה המגיש רק יין טבעי, הייתי מסביר לו שהוא לא מכיר אותי ואת טעמי. הלהיט הגדול של חובבי היין הצעירים (נו טוב, היפסטרים) בתל אביב, מעולם לא הצליח להתחבב על קשישים כמוני. והנה, הפתעה.

בר היין של עדי רייף שעל היין ואורי קורץ שעל המטבח מגיש יין טבעי בלבד כאמור ויוצא מזה בשלום. הם מצליחים לעשות זאת משום שהם לא מתעקשים לכפות דווקא את היינות היותר מאתגרים ברשימה המאתגרת שלהם, אלא לבחור כאלה שמתכתבים גם עם יינות וטעמים שתזהו ותחבבו. כשמוסיפים לכך את האוכל המעולה (התפריט משתנה כל הזמן) שמאפשר גם סתם לנשנש קצת גבינה ונקניק (לפעמים מיובא ונדיר), ואת העיצוב שובה הלב של המקום שיושב היכן שפעם שכנה מסעדת פסטה מיה המיתולוגית, והקהל הצעיר והמעודכן, מקבלים בינגו מפתיע ונהדר.

פלור – וילסון 10

3. השמרני: ג'ונו

ג'ונו בכיכר מילאנו הירוקה (לפחות לפני עבודות הרכבת האינסופיות) הוא אחד מברי היין הוותיקים בתל אביב ובארץ, אולי הוותיק שבהם. הוא נפתח כבר ב־2009 וב־2024 אף פתח שלוחה בגבעתיים. את ג'ונו הקים אייל דובינסקי, איש יין ותיק שעבד לפני כן ברשת דרך היין וייחודו, אם תרצו, הוא בכך שלכאורה אין בו ייחוד. לא יינות טבעיים, לא "רק ישראליים" ולא רק שום דבר יוצא דופן. אלא מה, בעולם בו כולם מנסים להיות נורא מיוחדים, מדובר בהחלטה מרעננת, במיוחד בתחום כל כך מבלבל כמו יין. לא תמיד יש כוח, יכולת או רצון "להבין ביין" ולהתעמת עם יינות טבעיים בעלי טעם מוזר, יינות כתומים לא ברורים או סתם יין מקרואטיה שאיש לא שמע עליו, טעים ככל שיהיה.

אין לי ספק שדובינסקי יכול היה לנער את התפריט לו רצה. אלא שיודע צדיק נפש לקוחותיו ודובינסקי מכיר היטב את הקהל הצפון תל אביבי שלו ומגיש לו להיטים נצחיים כמו פלם קלאסיקו של יקב פלם מהרי יהודה או סתם שאבלי טוב שבברים "מעודכנים" כבר אי אפשר למצוא שמא יחשדו בפלבאיות. ליד היין אוכל פשוט וטוב עם אוריינטציה איטלקית – ברוסקטות, פיצות, אנטיפסטי ופסטות, כולם פשוטים ומצוינים. תמיד מלא כאן, ובצדק. כיף של מקום שמוכיח שלא תמיד צריך להמציא את הגלגל מחדש. יין טוב ואוכל טוב, לא צריך יותר.

ג'ונו – דה האז 1 (כיכר מילאנו)

4. האוונגרדי: בוסר

חנות היין בוסר הפכה כבר מזמן לבר יין הומה אדם שהחנות היא האלמנט המשלים שלו. בוסר מושך אליו מאות חובבי יין צעירים, מעודכנים ומגניבים במיוחד שיודעים יותר טוב ממני ומכם מה בדיוק הם אמורים לשתות עכשיו. חלילה לא שאבלי אלא דווקא שנין בלאן מעמק הלואר, ומה פתאום פלם קלאסיקו כשאפשר לשתות יין של עמית טולדו המחתרתי. הרשימה היא ענקית, רובה בבקבוקים אמנם אבל כל יום יש גם יין בכוסות שהרשימה שלו אולי קצרה אבל תמיד נהדרת.

5. הישראלי: הגפן – חצר יין מקומי

הגפן הוא לא רק בר היין הכי יפה בעיר, ואולי בארץ – הוא יושב בחצר פנימית ענקית ויפהפייה בשוק הפשפשים ביפו – אלא גם, וזה מקסים וחשוב וראוי, בר יין ציוני אם תרצו. הוא מגיש אך ורק, כפי ששמו מרמז, יין ישראלי. מאות בקבוקי יין מעשרות יקבים במה שהיא ללא ספק רשימת היין הישראלי הכי ארוכה ומפורטת שתפגשו באיזשהו מקום. השוס הגדול הוא שאם תבקשו יפה יפתחו לכם למזיגה לכוס כל אחד מהם. אולי אבל לא כדאי להיות חזירים ופשוט לסמוך על מה שכבר פתוח ויומלץ לכם. מי שינהג כך יגלה הפתעות.

יש כאן הכל. החל ביקבים מסחריים ענקיים כמו דלתון והרי גליל וכלה ביקבי בוטיק כמו יעקב אוריה, מיה לוצ'ה ואחרים נידחים עוד יותר. לצד היין אוכל פשוט אבל מצוין – סלט עונתי כלשהו, טרטר בקר ועוד. ואם זה לא מספיק, במקום מתחבאת גם ספריית יינות נדירים העונה לשם "הסוד", ויש ירידי נושא מיוחדים וערבי יינן ומה לא. קסם אמיתי של מקום יוצא דופן, בית חם ליין הנהדר שעושים כבר שנים בישראל.

הגפן – חצר יין מקומי. שוק הפשפשים ביפו