"שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח שבעה באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע", כך מסכם ראש השב״כ רונן בר את תחקיר שירות הביטחון הכללי.
הערב הותר לפרסם את תחקיר השב״כ לאירועי שבעה לאוקטובר. מהתחקיר עולים ממצאים קשים שעיקרם קושי בגיוס סוכנים בעזה, אי קריאת הכוונות של חמאס וחוסר יכולת להפיק מודיעין מתוך עזה. יחד עם זאת השב״כ טוען בתחקיר כי הועברה התרעה לצה״ל על יכולת לפשיטה או חטיפה בעקבות פתיחת הסימים בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר, אולם היא לא הצביעה על ההיקף האפשרי של ההתקפה.
וכך נכתב בתחקיר באשר לסיבות לאי מתן התרעה מקיפה.
טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו" לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה לאיום יחוס.
היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע השתנות האיום מארגון טרור לארגון צבאי.
אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, מענים שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא.
במהלך הלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר – פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית, עבודה שלא על פי התו"ל (תורת הלחימה) הסיכולי, היתוך חסר עם מידע מצה"ל, היעדר שימוש במודל התרעה ופערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין, ההערכה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ולא עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה.
בדו"ח התחקיר מצוין פרק רקע של הדברים שהובילו לכשל התפיסתי של השב"כ:
1. הבנה שגויה בשב"כ של חוזק המכשול ושל המענה המבצעי הצה"לי, בדגש על ההיערכות האג"מית של הכוחות הקיימים בגזרה בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר.
2. כוונות חמאס לא אותגרו מספיק בהערכות מתחרות. בצד אלו, התקיימה מדיניות של שימור שקט בזירה. על רקע זה, ניתן משקל יתר לאפשרות של מיסקלקולציה בליל המתקפה.
3. מודיעין מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של השב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה.
התחקיר בחן את התהליך שעבר החמאס ולא הובן בשב״כ והסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את יציאתו למתקפה:
1. מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית.
2. הזרמת כספים קטארים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות.
3. כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל.
4. ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
5. משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, כל אלה היוו זרזים להחלטה לצאת להתקפה.
תחקיר השב"כ בחן שני נושאים מרכזיים:
הראשון – מהן הסיבות הישירות שהובילו לכך ששב"כ לא התריע על פשיטה רחבה לעוטף שמטרתה הכרעת אוגדת עזה ובכלל זה הטיפול במודיעין במהלך ליל המתקפה.
השני – הדרך שהובילה לשבעה באוקטובר – הערכות המודיעין של שב"כ והמלצותיו למערכת הביטחון ולדרג המדיני, בהתאם לייעודו ביחס לאיומי חמאס מרצועת עזה והפעולות שביצע והמליץ שב"כ בכדי לגבש מענה הולם לאיום.
הממצאים מרכזיים בתחום המודיעין:
תכנית חמאס למתקפה רחבה המכונה "וועד אלאאח'ירה" (או כפי שכונתה בישראל "חומות יריחו"), הגיעה לידי שב"כ בשני גלגולים שונים – בשנת 2018 ובשנת 2022. תוכניות אלו לא עובדו לכדי איומי ייחוס ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית אל מול הרצועה ורצף סימנים מעידים חלשים החל מקיץ 2023 לא קושר לאיום זה. אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל.
היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה לשבעה באוקטובר ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת ההתקפה ופגם ביכולת קבלת ההחלטות בליל שבעה באוקטובר.
על פי התחקיר בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב כי "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
לאור התגברות רצף של סימנים מעידים שעלו לאורך סוף השבוע מכלי טכנולוגי ייעודי שפיתח שב"כ, הופץ על ידי שב"כ למערכת (צה"ל, משטרה, מל"ל) בשעה 03:03 מידע התרעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".
ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאיפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.
בהתייחס להידלקות של ה"סימים" – בחמישה באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד שבעה באוקטובר בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל שבעה באוקטובר – בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע/מתקפה.
על רקע הסימנים המעידים שהצטברו לאפשרות תקיפה מצד חמאס, כשברקע הנחת עבודה בשב"כ מאז שלהי 2021 שבהינתן מערכה היא תהיה רב-זירתית, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות, שהתקיים בליל שבעה באוקטובר בשעה 04:30. בסיכום הערכת המצב לילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לפיגוע חדירה/חטיפה.
ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והדרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע – לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע ביהודה ושומרון (חמישה באוקטובר). ממסמכי האמש"ט שנתפסו ברצועה, לומדים כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים. נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל שיה ושבעה באוקטובר: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי.
בצד זאת, שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום – כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום. שיתוף פעולה טוב בין אמ"ן לשב"כ לצד היתוך חסר עם מידע אמ"ני, בתוך כך שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בשעות הלילה של שישה ושבעה באוקטובר – שלא היו חלק מתמונת המודיעין שהייתה בפני השב"כ באותו הזמן.
עיקר הסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים:
האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב. יש לציין שהתחקיר מעלה כי למרות זאת – היקף הסנסורים המודיעיניים שהושגו במאות מבצעים שונים בשנים האחרונות היה מאפשר תמונת מודיעין טובה יותר, לו מוצו בלילה.
פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. ברקע הדברים, בשנת 2018 (מבצע שנחשף בח'אן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בינאזורי) חשיפת רוחב ופגיעה משמעותית בתשתית היומינט. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.
חלוקת האחריות בין השב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול.
פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה – היעדר הצבת השערה מתחרה להערכה המובילה, על פיה חמאס רצועת עזה מתרכז בהבערת יהודה ושומרון, באופן שיבחן לעומק את האפשרות שחמאס מוכן להסתכן בפריצה מעזה.
לצד זאת, יודגש כי חטיבת המחקר של שב"כ התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים ובהם חמאס לתעוזה גוברת.
החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה, וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים.
כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו: הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו לשבעה באוקטובר ובמיוחד בליל שבין שישה לשבעה באוקטובר לא היה על פי התו"ל (תורת לחימה) כנהוג בשב"כ, ובכלל זה אי שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש.
אי הבנה של תמונת האיסוף, בדגש על פערי האיסוף ואי מיצוי כלל המידע שהיה קיים בקהילת המודיעין בלילה.
תפיסת השב"כ את האיום החמאסי מרצועת עזה כפי ששוקפה לאורך השנים:
החל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית" שעיקרה, מדיניות המכוונת לריסון של החמאס, בתמורה להסכמה של ישראל לסדרה של צעדים אזרחיים וכלכליים. הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטארי לטובת תשלום במזומן של משכורות פקידי חמאס, העברת כסף מזומן למשפחות בהיקפים רחבים ואספקת דלק לחשמל. כמו כן, הורחב מרחב הדייג עד 15 מייל, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים שעיקרם הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.
שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר כי "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי הגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע.
חמאס ניצל את השנים האלה לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר. חמאס הקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר.
בנוסף, החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציו להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תוכניות לסיכול מכווני הטרור מרצועת עזה.
שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל, וזאת על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה – ממש עד לימים שקדמו לטבח.
האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה טקטית או אסטרטגית לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית – וזאת לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות הזאת בזמן אמת ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.
לקראת חגי תשרי (ספטמבר 2023) שב"כ הצביע על כך שאנו נכנסים לתקופה לא יציבה – בהתאם התקיים דיון מוכנות למערכה ברצועת עזה וננקטו מספרים צעדים אופרטיביים כהערכות לכך – דיוני היערכות למערכה, המלצה לסיכול מכווני טרור מרצועת עזה, המלצה להגברת למוכנות בגדר ותיקוף מודל ההתרעה.
ראש השב״כ רונן בר קבע בסיכומי התחקיר כי "זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו. הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של בירור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל היא דורשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני – מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".
"מיד לאחר פרוץ המתקפה, בבוקר 7 באוקטובר, אמרתי לחבריי למטה השירות, שההיסטוריה תשפוט את הארגון על ארבעה דברים:
1. מתן התרעה לסיכול הטבח – בכך נכשלנו.
2. בלימת המתקפה – אנשינו שהיו כבר בשטח, ואלה שהצטרפו אליהם, לחמו בגבורה לבדם ולצד כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ומנעו בגופם פלישה רחבה יותר.
3. סיוע בהיפוך המגמה אל מול האויב – השב"כ תרם רבות למאמץ הצה"לי והלאומי ובכך יש להמשיך להתרכז.
4. הערכים שיובילו אותנו בביצוע התחקיר ובתהליך הפקת הלקחים – חקר האמת, רעות ושקיפות.
בתום תהליך של תחקיר ארוך ונוקב, למרות השבר הגדול, התוצאה הנוראית והסערה שמסביב, אני סבור שהצלחנו להרכיב מסמך שמבוסס על הערך החשוב ביותר בשב"כ אותו טבע יצחק אילן ז"ל – חקר האמת״.
התחקיר מתייחס גם למהלכים ולהחלטות אחרי פרוץ המלחמה בבוקר שבעה באוקטובר ועיקר הפעולות שננקטו על ידי שב"כ ביממות הראשונות:
כבר במהלך היממה הראשונה למלחמה בוצעו בשב"כ הפעולות הבאות:
נפתחו חפ"קי לחימה.
נפתח חפ"ק ייעודי לפיקוח אחרי חטופים בכדי לאפשר בהמשך תובנות על מיקומם.
נפתח חמ"ל לזיהוי נעדרים.
נפתח חפ"ק לאיתור חוליות חודרות.
נפתח חפ"ק לסיכול בכירי חמאס ברצועת עזה ובחו"ל.
נפתח חמ"ל ניל"י לאיתור וסיכול פושטים אשר לקחו חלק בטבח וחזרו לשטח הרצועה.
נפתח ותוגבר מתקן החקירות לחקירה מהירה של עצורי הנוח'בה מהפשיטה. החקירות הניבו מודיעין ביחס לחטופים, מלכוד בתים לקראת התמרון ואיתור "חוליות רדומות". המידע מהחקירות עבר לכוחות בשטח והציל חיים רבים.
שב"כ שלח כוח ייעודי לצפון לטובת מוכנות לחדירת כוח רדואן. כוח זה נתקל במחבלים וגם שם נפגעו עובדי שב"כ.
הקצאת משאבים ליהודה ושומרון ולזירת ישראל. מהתחקיר עולה כי הגמישות בהפעלת הכוח אפשרו תגובה מהירה ורחבה.
שב"כ מכווין התארגנות מהירה רב זירתית שאפשרה לעבור למתקפה ולאיין סיכונים מזירות אחרות.
לקחים מרכזיים מהתחקיר – מבנים ארגוניים, תהליכים, יכולות:
"נוכח רוחב היריעה והסתכלות על כלל השירות, הוחלט על מספר רחב של שינויים ארגוניים, רובם כבר החלו נכנסו לתוקף במהלך השנה החולפת. זאת, תוך התאמה למציאות החדשה מול היריבים".
"בתמצית, עיקר השינויים הארגוניים והתהליכים שכבר בוצעו:
הקמת מכלול בקרה על מודיעין התרעתי "און ליין".
בחינת עומק, אתגור תפיסות ומימוש שינויים בחטיבת המחקר.
הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל.
הקמת מחלקת חוקרים לטיפול בנחקרים מרצועת עזה.
שינוי פריסת יחידות היומינט אל מול רצועת עזה – מעבר לחלוקה גיאוגרפית (במודל יהודה ושומרון).
יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית.
חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל בכל הזירות – בביצוע.
עבודת מטה רחבה לשיפור מערך המידע, בדגש על השילוביות עם 8200".
בסיכום התחקיר נקבע כי "שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה בשבעה באוקטובר. ההתרעה שהועברה בליל שבעה באוקטובר לא תורגמה להנחיות אופרטיביות והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות 'טקילה' לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה".
התחקיר המקיף שבוצע בשב"כ הצביע על שורת סיבות, מקצועיות וניהוליות – שהובילו לכשל. הכשלים הארגוניים נבחנו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים גם בימים אלה. ביצוע תחקיר אמת, נוקב ומקיף זו חובתו של השירות וכך גם מחויבותו לתקן את הכשלים שהתגלו, להפיק את הלקחים וליישמם".
