קרוב ל-100 בקשות הוגשו לקרן לאזרחי ישראל למימון יוזמות חברתיות שנועדו לשפר את חייהם של כלל אזרחי המדינה, אך מנהלת תקומה דורשת את כל 189 מיליון השקלים שנצברו בקרן העושר מרווחי הגז. ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) צורף לוועדה ברגע האחרון במקום יו"ר הוועדה הקודמת, לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שכבר אינה חברה בקואליציה.
אחת מהבקשות הייתה של ארגוני חברה אזרחית ונגישות, שדרשו להקצות תקציב מיוחד להנגשת בתי כנסת ברחבי הארץ, בדגש על אזורי הפריפריה, כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות גישה שוויונית למרכזים הקהילתיים-דתיים. לפי מחקרים, כ-99% מבתי הכנסת בישראל אינם נגישים במלואם לאנשים עם מוגבלויות, למרות החובה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
הנגשת בתי הכנסת אינה בהכרח פרויקט יקר, מאחר שברוב המקרים מדובר בהתאמות בסיסיות כמו רמפה, מעלון או שירותי נכים. פרויקטים דומים כבר בוצעו בהצלחה בכמה ערים, בהן תל אביב וירושלים, שם הוקצה תקציב עירוני להנגשת בתי כנסת מרכזיים. השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי הצטרף ליוזמת הארגונים, וביקש מהוועדה תקציב של 10 מיליון שקלים להנגשת בתי הכנסת, לאחר שמאז פרוץ המלחמה נוספו אלפי בעלי מוגבלויות פיזיות.
אלקין מציע לקצץ בתקציב תנועות הנוער
השר זאב אלקין העלה בוועדת הפיקוח על הקרן הצעה לשימוש בכספי הקרן למטה תנופה לצפון. החלוקה שאישרה הממשלה אינה תואמת את הדיונים הארוכים שקיימה הוועדה. "יש פה תקציב מוכן שהאוצר ניסה להציב לנו", אמר אלקין. "הוועדה תשנה אותו ואנחנו לא נקבל אותו כמו שהוא".
יוראי להב הרצנו (יש עתיד) מחה על ההצעה, שכוללת גם תקציבים לגרעינים תורניים: "יש פה ניסיון להפוך את הקרן הזאת לשק של כספים קואליציוניים". אלקין השיב כי הגרעינים התורניים הם רק חלק משורה של תמיכות בקהילות מחנכים בפריפריה, שכוללת גם את בוגרי תנועות נוער ומתוכננת גם לבוגרי מכינות.
היועצת המשפטית של הוועדה שלומית ארליך הוסיפה: "התיקון הזה מגיע ברגע האחרון, לא ניכר שהייתה בו התייחסות לדיונים שנעשו בוועדה במשך חודשיים. תכלית החקיקה לא הייתה למטרות קואליציוניות, לא לתחומים שכבר מתוקצבים, ולא לתקציבים שהופכים את התקציב לתקציב ב' של המדינה. יש בעיה משפטית שאין שום התייחסות בהצעה לאנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב".
לפי ההצעה המשותפת לאוצר ולשר אלקין, 65.6 מיליון שקלים יוקצו למענים בתחום החינוך והחוסן הקהילתי; 16 מיליון שקלים לתגבור החינוך הבלתי פורמלי; ו-19 מיליון שקלים לתגבור פעילות התמיכה של משרד החינוך בתחום זה ביישובים המפונים. בתוך כך, יינתן סיוע לתנועות הנוער, שנות השירות, ארגוני הנוער, מכינות אופק, גרעינים תורניים, כפרי סטודנטים וקבוצות מחנכים.
עוד לפי ההצעה, משרד המשימות הלאומיות יקבל 2 מיליון שקלים לתמיכה בפעילות גיוס וליווי קבוצות מתנדבי שנת שירות למבוגרים ביישובים המפונים; מיליון שקלים לתגבור שירות לאומי-אזרחי ליישובים המפונים, ו-2 מיליון שקלים לטיולים וסיורים בצפון למפונים.
אלקין מציע כי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יקבל 14 מיליון שקלים; משרד הרווחה ייהנה מתוספת של 10.2 מיליון שקלים לשימור וחיזוק עובדי המחלקות לשירותים חברתיים, פיתוח מקצועי לעובדי המחלקות ועוד; 4.4 מיליון שקלים יוקצו למשרד הרווחה לגיוס וקליטת כוח אדם; 3 מיליון שקלים יועברו למשרד הנגב והגליל; ומשרד החינוך יקבל 5 מיליון שקלים עבור מרכזי הורות.
כחלק מהצעתו של אלקין, יופחתו סכומים מהחלטות ממשלה: 20 מיליון שקלים יקוצצו מהמשך פיתוח מוסדות עבור תנועות הנוער, כך שיוקצו 104 מיליון במקום 124 מיליון שקלים; 22 מיליון שקלים יקוצצו מהקמת מבני ציבור באזורים שנפגעו בקו העימות, ויוקצו 8 מיליון במקום 30 מיליון שקלים. 15 מיליון שקלים יוקצו להקמת מגרשי ספורט בבתי ספר, ו-20 מיליון שקלים יוקצו להקמה ופיתוח של מוסדות בריאות פסיכיאטריים; 30 מיליון שקלים לפעילות חינוכית בלתי פורמלית ולמוסדות תורניים; ו-12 מיליון שקלים לבינוי מבנים במרחבים שנפגעו במלחמה בצפון הארץ ובדרומה עבור גרעיני משימה ומכינות קדם צבאיות.
תקציב הקרן צפוי לעלות להצבעה סופית בעוד כשבועיים. סעיפי הקרן יצטרכו לעבור לאישור בוועדה המפקחת על הקרן של הכנסת. בדיונים נצפה שיתוף פעולה בין חברי הוועדה בקואליציה ובאופוזיציה, ועל אף אמירותיו של יו"ר הוועדה נסים ואטורי (הליכוד), הצעד עוקף הוועדה של אלקין מעלה חששות לגבי יכולת ההחלטה העצמאית של הוועדה. "יש פה סיכון שניקלע למשבר", אמר מ"מ יו"ר הוועדה מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) בתום הדיון. "אני מקווה שזה לא יקרה ושהכסף יגיע לאזרחים".
