במחאה על תמיכת בנק הפועלים בהקמת תחנת הכוח 'קסם', ראש עיריית ראש העין וכפר קאסם, לצד מועצות נוספות, הודיעו אתמול (שלישי) על החרמתו. יוזם המהלך הוא ראש עיריית ראש העין, רז שגיא: "אם בנק הפועלים לא ייסוג מהשקעתו בפרויקט המסוכן הזה, נפעל להפסיק את פעילות הרשויות מולו, ונעודד גופים נוספים להצטרף למאבק. מדובר בתחנה שתפגע ישירות באיכות חייהם של עשרות אלפי תושבים, ותסכן את בריאותם. לא נאפשר את הקמתה, ולא נהסס להפעיל לחץ כלכלי".
גם ראש עיריית כפר קאסם, הייתם טאהא, ראש מועצת שער שומרון, אבי רואה, וראש מועצת אלקנה, אסף מינצר, הצטרפו למאבק, והזהירו שהפרויקט "טומן בחובו סיכונים משמעותיים, שעלולים לערער את הכדאיות הכלכלית של הקמת התחנה, ויגרור השלכות משפטיות וכלכליות חמורות גם כלפי בנק הפועלים".
מנופי לחץ נגד הקמת תחנת הכוח
פרויקט תחנת הכוח 'קסם' (תת"ל 98) מתוכנן לקום סמוך לצומת קסם, בצמוד לראש העין וכפר קאסם. את התחנה, שתונע בגז מחצבים, מקדמת קבוצת 'קסם אנרגייה', שנוצרה בשותפות בין קיבוץ גבעת השלושה, ומספר יזמים נוספים. התוכנית נתקלה בהתנגדות נחרצת של שתי הערים הסמוכות, בשל קרבתה הרבה לחלק משכונותיהן וחששות התושבים לפגיעה במי התהום. עוד ב-2019 התאחדו תושבים משתי הערים למאבק משותף נגד התחנה. מאבק זה הגיע לשיאו בהפגנה משותפת במאי האחרון, אליה הסיעה עיריית ראש העין באוטובוסים עשרות מפגינים, כשברקע הוגשו עתירות לבג"ץ נגד קידומה של התחנה. העתירות, שטענו בין היתר כי התחנה צפויה לזהם את מקורות המים, וכי נפלו פגמים באופן קידומה, נדחו בסופו של דבר בידי בג"ץ באוקטובר, והקמתה של התחנה שבה ואושרה, ככל הנראה סופית.
נראה כי כעת, מאז שמוצה הנתיב המשפטי, הרשויות פונות למישור העסקי, ומנסות לפגוע בכלכליותו של הפרויקט. על אף שמדובר בצעד חריג, ארבע הרשויות לא פרסמו את היקפי העסקאות שלהם עם בנק הפועלים, כך שקשה להעריך אם הן מנוף הלחץ שהן מפעילות יכופף את הבנק, שנחשב לבנק הגדול ביותר בישראל.
על אף שהפרויקט אושר בבג"ץ, הרשויות מהמרות שבשל כך שהוא גבולי מבחינה סביבתית, הפרויקט יסבול מקשיים שונים, שיחד עם האיום בשלילת הכנסותיהן, יהפוך ללא כדאי עבור בנק הפועלים, גם מבלי שרשויות נוספות יצטרפו לחרם. כך לדוגמה, הספק התחנה אושר לכ-750 מגה-וואט, אולם ייתכן שעל מנת שלא לחרוג ממגבלות הזיהום, לא יוכל הפרויקט בפועל לממש את כולן, מה שיפגע בתשואה למשקיעים. בנוסף, הרשויות השונות הזהירו כי כשלים בטיחותיים שונים עלולים לעכב את הקמתה של התחנה, ולייקר אותה. המועצות גם טענו כי בשל האחסון של תזקיק נפט מסוג מזוט, עלול להיווצר חלחול שיזהם את מאגר מי התהום "מי-תנינים", ולגרום נזק סביבתי בלתי הפיך למקורות המים של ישראל, ולחשוף את המשקיעים לתביעות.
מקבוצת 'קסם' אנרגייה נמסר: "פרויקט 'קסם' אנרגייה אושר בממשלה כחיוני לאספקת הביקושים לחשמל באזור מרכז הארץ בשנים הקרובות, וצפוי בשנת 2028 לספק אנרגייה נחוצה למערכת החשמל, בתהליך שנידון ואושר גם על ידי בג"ץ, שדחה את כל העתירות נגד הקמתו. הניסיון של הגורמים המוניציפליים להעלות מחדש לסדר היום את אותן התנגדויות שכבר נדחו על ידי כל גורם אפשרי, במטרה לעכב הקמת מתקן לייצור אנרגייה הוא לא אחראי, פסול ומיותר. הקמת התחנה תמשיך להיעשות בהתאם לחוק, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטים, ולהתמודד עם מציאות הולכת וגוברת של הפסקות חשמל בשל גידול מתמשך בהיקפי צריכת החשמל ובהיעדר תחנות כח פעילות במרכז".
קבוצת 'קסם' אנרגייה מתייחסת בדבריה בין היתר לאיום של מחסור בחשמל, שכבר היום מותח את יכולותיה של רשת החשמל בשעות השיא, ומאלץ אותה להשתמש בפחם יקר ומזהם, ומעכב את המעבר. תחנת הכוח 'קסם' היא אחת מארבע תחנות שקידומן החל עוד ב-2017, כחלק ממהלך רחב להקמת תחנות כוח פרטיות במטרה להגדיל את הפקת החשמל בישראל. בפועל, מעט לאחר שאושר המהלך, כבר נטשה המדינה את קידומה, ואת הרחבתה של תחנת 'דוראד' באשקלון, מה שהותיר בתכנון את תחנות 'ריינדיר', שתוכננה ליד כפר סבא, תחנת 'או.פי.סי חדרה' ותחנת 'קסם'. מוקדם יותר השנה, הממשלה החליטה, תחת לחצים מהרשויות המקומיות השונות, לעצור את קידומן של תחנות 'ריינדיר' ו'חדרה'. בכך, השאירה בפועל את תחנת 'קסם' כתחנה היחידה שנמצאת על הפרק ובשלבי הקמה. מצב זה יוצר בעיה ממשית לרשויות לסגת מהקמתה של התחנה, משום שגם בלעדיה, ישראל מצויה בפיגור מהקצב המתוכנן של הקמת התחנות.
אם ישראל לא תפעל במהירות לקידומן של תחנות נוספות, או תייצר מקורות חשמל אחרים, ומוטב ירוקים נוספים, העומס בצריכת החשמל בשעות השיא עלול לגדול, מה שיחייב את המשך השימוש בפחם, ואולי גם יביא לעלייה נוספת במחירי החשמל.
