השאלה "אילו מקצועות יוחלפו ואילו יווצרו בעקבות הבינה המלאכותית?" אינה השאלה הנכונה בהקשר של השפעת ה-AI על שוק העבודה. אנחנו נמצאים בפתחה של מהפיכה כה עמוקה, שאת השלכותיה קשה עדיין לדמיין. ד"ר גייל גלבוע פרידמן, ד"ר למתמטיקה ומומחית AI, גוייסה לאחרונה למכללה האקדמית ספיר, במטרה להקים את הפקולטה לטכנולוגיות מתקדמות ולהכשיר את הסטודנטים לעולם שמתמודד עם אחת המהפיכות המשמעותיות בהיסטוריה.
"אנחנו נמצאים היום במצב שהמחשב כבר עושה דברים טוב יותר עבור משימות מסוימות והוא עושה דברים לא טוב מספיק עבור משימות אחרות. רוב המעסיקים היום בעולם, לפי דוחות שאני קוראת, אומרים שהם מעדיפים לתת משימות לבוטים מאשר לג'וניורים בהרבה מאוד תפקידים. השלב הזה הוא מאוד מהותני", אומרת גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה החדשה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר.
גלבוע פרידמן, עבדה במהלך השנים עבדה בתעשייה ובאקדמיה, בין השאר כמדענית נתונים במרכז החדשנות של Citi וכחברת סגל באוניברסיטת רייכמן. המחקרים שלה עוסקים במידול מתמטי והם מתפרסמים בז'ורנלים אקדמיים, ומוצגים בכנסים בינלאומיים.
את הטלטלה שעוברת ההשכלה הגבוה בין הייתר בעקבות אותה המהפיכה היא רואה דווקא כייתרון שכן הפערים בין האוניברסיטאות הגדולות והמוכרות לבין המכללות מצטמצמים.
"החוקים של המשחק משתנים וכדי להשתלב ולהביא ערך בשוק העבודה אנחנו צריכים להעשיר את הצעירים בכלים אחרים לגמרי. אנחנו כמכללה, כגוף קטן וגמיש יכולים לעשות את זה בצורה מדוייקת. הפקולטה אצלנו חדשה וההגדרה שלנו מראש היא להכשרה לעולם של AI ועבודה עם רובוטים", היא אומרת.
איך מכשירים אנשים, סטודנטים, לעולם שמשתנה בקצב בלתי נתפס? איך מתכוננים לעתיד שוק העבודה?
לכן, צריך לשנות את הפרדיגמה בשני מובנים: הראשון הוא בתוכן והשני בהשכלה הגבוהה עצמה.
"מוסד האוניברסיטה צריך להבין שהוא צריך להיות אדפטיבי ולקבל בצניעות את המיקום שלו בתוך המערכות הרעיונית שנקראת AI. כמו המכונות, גם האוניברסיטאות צריכות ללמד את עצמן. בנוסף, התוכן צריך להיות מינימום כיתה ומקסימום תעשייה. סטודנט שיושב בכיתה ופותר תרגיל שהמורה כתב על הלוח זה הולך ופוחת מלהיות רלוונטי. אני רוצה שהסטודנטים יקבלו את החוויות החיוביות באוניברסיטה, שהן הנטוורקינג, להיפגש עם חברים, לחוות ולעשות ולצד זה יקבלו את הכישורים באופן ישיר מהתעשייה".
אם שוק העבודה עובר להעסקה על בסיס כישורים ומעדיף לתת משימות לבוטים על פני AI מכיוון שהבינה המלאכותית מבצעת את המשימות הזוטרות בצורה טובה יותר – האם יש בכלל טעם לאקדמיה?
"המטרה העיקרית כרגע של האקדמיה זה הערכים. יש משמעות לכך שבונים תוכנית סדורה של לימודים שגם מפתחת מודלים של חשיבה". הבינה המלאכותית שואפת להידמות לחשיבה אנושית שנובעת מכך שהאדם משכיל, שיש לו בראש מודלים שלתוכם הוא יכול להשליך את הידע שהוא פוגש בעתיד. "הערכים והמודלים של החשיבה והאמפתיה שסטודנט פוגש בזמן הלימודים זה דבר שהוא פה כדי להישאר ולכן יש משמעות לכך שהאוניברסיטה תיקח יותר אחריות על התפקיד הזה. החשיבות של האוניברסיטה דווקא תגדל".
כמומחית AI וכמי שמקימה כעת פקולטה שתכשיר סטודנטים למקצועות הטכנולוגיה, ועושה זאת בשיתוף פעולה עם גורמים בתעשייה – איך את רואה את השינויים שמחוללת מהפיכת ה-AI בשוק העבודה?
"כל פעם כשהייתה המצאה טכנולוגית שמשפיעה על שוק העבודה תמיד חששו שהיא תבוא במקום האדם ובסופו של דבר עם הטכנולוגיה נוצרים גם אפקטים שמייצרים משרות חדשות שאנחנו עוד לא מכירים. אני תמיד אומרת שהרובוטים הם איתנו ולא במקומנו ולכן אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בהם, לאמן אותם וגם לפתח אותם. הם לא נחתו מהירח זה בכל זאת משהו שהאדם פיתח, מפתח ויפתח.
ה-AI ישפיע ויהיה רלוונטי כמעט על כל תחום ויוכל לייצר דברים שלא היו קודם. זה לא מצב שבו מישהו קם מהכיסא שלו ובא רובוט ועושה את אותו הדבר. הדבר העצום שקורה פה זה שבפחות מאמץ ועם פחות דאטה המחשב לומד בצורה שאנחנו עומדים פעורי פה מן התוצאות: גם הדימיון של התוצאות לבני אדם וגם העליונות שלהם מול האדם בתחומים מסויימים. לחיות בתקופה כזאת זה גם מרגש וגם דורש אחריות וערכים והאוניברסיטאות זה המקום הטבעי להוביל את הדרך.
אני מאחלת לסטודנטים שלי להיות עם סקרנות טכנולוגית. כישור-העל שהתעשייה רוצה היא עובדים כמה שיותר סקרנים, כאלה שיודעים ליישם ולשנות צורת עבודה בזכות כלים חדשים".
בעולם שבו אדם עובד לצד מכונה, מכונות מלמדות את עצמן אפשר לדמיין אוניברסיטה שבה המחשבים לומדים ובאותו הזמן גם הסטודנטים לומדים. "ברגע שאנחנו מבינים את זה אנחנו צריכים להתכונן לעולם שבו אנחנו עובדים ביחד איתם וממש לדמיין את זה פיזית. אם אנחנו כל היום עם רובוט ואם יש צוותים שהם רובוטים לצד אנשים – אז צריך לנהל אותם – ולעולם כזה אנחנו הולכים.
היכולת של מחשבים ללמוד גם מהר יותר, גם מדוייק יותר וגם עם פחות דאטה הופכת אותם לא רק למוכשר כמונו אלא לכזה שמתפתח בקצת שיעבור אותנו. אם הייתי מציירת ציר זמן שבו המחשב רצה להיות עכבר, אחר כך רצה להיות קוף, אחר כך בן אדם ועכשיו הוא מנסה להיות איינשטיין – אז אותי מעניין מה יקרה כשהוא יהיה חכם יותר מאיינשטיין ועוד יותר חכם ועוד יותר – ואני לא יודעת אפילו לדמיין לאן הוא יגיע. לכן, זה לא רק איך אני משתמשת בו לעשות את הדברים שאני עושה עכשיו, אלא איך אני צופה בו מהצד עושה דברים שלא חשבתי שיכולים להתבצע".
על מנת לעמוד באתגר של עולם בו יש בינה מלאכותית עם יכולות שעולות על היכולות האנושיות, מצריך התגייסות מצד ממשלות, התעשייה, האקדמיה ושיתוף פעולה בין כולם. "זה לא עולם שבו האקדמיה פולטת סטודנט כמוצר שהיא בונה עבור התעשייה אלא בואו נחשוב יחד כדי שהכישורים של בוגר הפקולטה שלי יהיה בהלימה למה שצריך בתעשייה – והחשיבה המשותפת היא בעצם ההתמודדות עם העולם החדש", אומרת גלבוע פרידמן. היא מאמינה שהפערים בין האוניברסיטאות הופכים להיות זניחים לעומת הפערים בין אדם למכונה ולכן יש כאן הזדמנות לכל מוסד אקדמי – גם למכללה הממוקמת בנגב המערבי.
העתיד שאת מדברת עליו נשמע כרגע רחוק מאוד מהמציאות, בטח של המכללה האקדמית ספיר, שנמצאת בנגב המערבי, ואחרי השבעה באוקטובר. איך את רואה את הפקולטה שאת מקימה, מה החזון?
"החזון בשלוש מילים זה טכנולוגיה בנגב המערבי. יש דוגמאות בכל העולם על השפעה של מוסד אקדמי על כל האקלים הכלכלי באזור. יש את הפלואו הטבעי של מחקר שגורם לשיתופי פעולה עם התעשייה, חילופי הידע מובילים ליזמות ומשם התעסוקה. אז המסלול הזה הוא מסלול מוכר. שני הדברים האלה המחקר ושיתופי הפעולה עם התעשייה יניבו את החזון של יזמות ותעסוקה באזור, וזה יוביל לשני דברים חשובים: אחד הוא חשוב להבטיח לצעירים בעוטף ובנגב המערבי עתיד טוב יותר. המטרה השנייה היא להשפיע על החוסן ולא רק באיזור אלא חוסן מדיני, לא רק בטחוני אלא גם כלכלי. שעת נסיעה אחת בלבד ברכבת מפרידה בין תל אביב לשדרות. אני מכירה אנשים באזור המרכז שמבלים בפקקים הרבה יותר משעה ולכן הגיאוגרפיה קיימת רק בראש שלנו".
במהפיכת ה-AI ישראל לא נמצאת בחוד החנית, איך המדינה יכולה להתכונן ואפילו להובין?
"אנחנו צריכים מדיניות סדורה להחדרת ידע בתחום, צוותי היגוי שיקבעו כיוונים ברורים, ושיתוף פעולה בין תחומי – לא רק מדעי המחשב, אלא גם מדעי הרוח, הכלכלה והחברה".
היא מסבירה כי יש להקים מערך שגרירי ידע מומחים בתחום ההשכלה בעידן ה-AI, שיפעלו להנחלת ידע ומיומנויות מותאמות למציאות המשתנה. "לא יכול להיות שכל מוסד יעבוד לבד. צריך צוות היגוי ארצי שיבחן את הנושא ויורכב ממובילים בין-תחומיים. בתקופה של מהפכה, השילוב בין מדעי הרוח והטכנולוגיה הוא קריטי. אם נשאל רק אנשי מדעי המחשב כיצד לשנות את ההשכלה, נקבל תשובה חלקית. הדרך הנכונה היא לעבוד בגישה של מדעי הרוח יחד עם עיניים טכנולוגיות ולצעוד קדימה כמו סטארט-אפ. הפתרון הוא לא תוכנית חומש קבועה מראש, אלא תהליך חיפוש מתמיד, תגובה מהירה לשינויים, ופיתוח מתמיד".
