רשת החדשות הבריטית BBC פרסמה אתמול (שישי) תחקיר מפתיע המספק זווית חדשה ומעוררת מחלוקת על אירועי טבח 7 באוקטובר במסיבת הנובה ברעים. לפי הדיווח, ניצולים רבים מהפסטיבל שנמצאו תחת השפעת סמי מסיבות – בעיקר MDMA (אקסטזי) – עשויים היו לקבל בעל כורחם "חסינות מסוימת" מפני הטראומה הקשה.
כפי שמדווח ב-BBC, בשעות הבוקר המוקדמות של 7 באוקטובר, רגעים לפני שמחבלי חמאס פרצו לפסטיבל, מאות ממשתתפי הנובה היו עדיין תחת השפעת סמים כמו MDMA או LSD. טרגדיה נוראית התרחשה כשהמחבלים רצחו 360 איש וחטפו עשרות נוספים.
חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שעקבו אחר יותר מ-650 ניצולים, גילו דפוס מפתיע: אלה שנטלו MDMA הפגינו חוסן נפשי גבוה יותר בהשוואה לחבריהם שלא השתמשו בסמים. פרופ' רועי סלומון, ממובילי המחקר, טוען במסגרת הדיווח ב-BBC כי "MDMA, ובמיוחד MDMA שלא היה מעורבב עם דברים אחרים, היה המגן הנפשי היעיל ביותר".
"הם ישנו טוב יותר, סבלו מפחות מצוקה נפשית – הם תפקדו טוב יותר מאנשים שלא צרכו שום חומר," כך צוטט פרופ' סלומון ב-BBC.
התיאוריה המדעית, לפי הדיווח, היא שהסם גרם לשחרור הורמון אוקסיטוצין, המעודד תחושת קשר ושייכות. דבר זה עזר להפחית פחד ולהגביר את תחושת האחווה בין הנמלטים מההתקפה. חשוב מכך, הוא גם הותיר את הניצולים פתוחים יותר לקבלת תמיכה רגשית לאחר החזרה הביתה.
מדובר בממצאים ראשוניים שעדיין עוברים ביקורת עמיתים, מזכיר ה-BBC, אך הם פותחים פתח לדיון מורכב על היחס לסמים והשימוש הרפואי בהם. בייחוד בישראל, שבה הדיון הציבורי על לגליזציה של קנאביס כבר רווח, אך השיח על סמי פסיכדליה כטיפול עדיין בחיתוליו.
הדיווח ב-BBC מציג עדות מצמררת של ניצולה שמאמינה שדווקא ה-MDMA שנטלה הציל את חייה: "הייתי כל כך מסטולית, כאילו לא בעולם האמיתי. בני אדם רגילים לא יכולים לראות את כל הדברים האלה – זה לא נורמלי". היא משוכנעת שללא הסם, הייתה קופאת במקום.
הדיווח מחייב התייחסות ביקורתית. ראשית, המחקר מוגבל רק לאלה ששרדו – בלתי אפשרי לדעת אם הסמים פגעו בסיכויי ההישרדות של אחרים. מלבד זאת, קשה להתעלם מהאירוניה המרה: בעוד צריכת MDMA בישראל נחשבת לעבירה פלילית, המחקר רומז שבמקרים מסוימים הוא עשוי להועיל.
הדיווח ב-BBC מציין שרק באוסטרליה הותר השימוש ב-MDMA כטיפול ב-PTSD, בעוד מדינות אחרות, כולל ארה"ב, דחו אותו בגלל חששות לתופעות לוואי ושימוש לרעה. בישראל, טיפול כזה מוגבל רק למסגרת מחקרית.
הדיווח מעלה שאלות מטרידות על היחס לניצולי טראומה. כפי שמתארת מיכל אוחנה, שורדת הטבח, בכתבה: "אני קמה עם זה, ואני הולכת לישון עם זה, ואנשים לא מבינים. אנחנו חיים את זה כל יום. אני מרגישה שהמדינה תמכה בנו בחודשים הראשונים, אבל עכשיו אחרי שנה, הם מרגישים: 'בסדר, אתם צריכים לחזור לעבודה, לחזור לחיים.' אבל אנחנו לא יכולים".
BBC reporter: "The Israeli military.. have said they are investigating, but its hard to see what else this could be, really, given the size of the explosion, other than an Israeli air strike, or several air strikes" pic.twitter.com/EkNFMtRgnY
— Saul Staniforth (@SaulStaniforth) October 17, 2023
נציין, שככל שהטלוויזיה הלאומית הבריטית אינה לא דוגמה לסיקור עיתונאי מופתי, במיוחד כשמדובר באסון 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. כבר בספטמבר 2024 פורסם בעיתון "הטלגרף" דו"ח שניתח את סיקור ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה במגוון כלי התקשורת של ה-BBC.
במהלך המחקר זוהו 1,553 הפרות של הנחיות התאגיד, והן כללו אי דיוקים, הטיה בטקסטים ובעריכה וכן במידע שעשוי לעניין את הציבור ולא הופיע בידיעות. על פי הדו"ח, ה-BBC הציגה את חמאס כגוף טרור הרבה פחות מאשר הדרך בה קיבעה את היותה של ישראל מדינה אגרסיבית. ישראל תוארה כמבצעת פשעים פי ארבע יותר מהחמאס (127 פעמים לעומת 30 אזכורים), פי 14 כמבצעת "רצח עם" (283 לעומת 19 אזכורים) ופי שישה יותר כמפרת חוקים בינלאומיים (167 מול 27 אזכורים).
בתחילת אוקטובר 2024 חתמו 100 מעובדי ה-BBC על עצומה שנשלחה למנכ"ל הרשת ובה טענו כי הסיקור ברשת מוטה לטובת ישראל. בין ההטיות הבוטות ביותר, קשה לשכוח את קביעתו של כתב הרשת בעזה, ג׳ון דוניסון, על "הפצצת בית החולים בעיר עזה" ב-17 באוקטובר 2023, שהתקבעה כהתקפה ישראלית שגבתה את חייהם של מאות, כאשר בסופו של דבר הוכח כי מדובר בשיגור כושל של רקטה של הג'יהאד האיסלמי וכי מספר ההרוגים נמוך בהרבה.
עוד "טעות" מתייחסת לדיווח מ-15 בנובמבר 2023, לפיו "הצוות הרפואי ודוברי הערבית היוו מטרת הפשיטה על בית החולים", כשלמעשה כוחות צה"ל הביאו צוותים רפואיים ודוברי ערבית כדי לתקשר עם עובדי ומאושפזי בית החולים. ה-BBC פרסם כי הם "מתנצלים על הטעות והגרסה הנכונה פורסמה כמה דקות לאחר מכן ואף התנצלנו בשידור".
