ועדת שפירא, שעסקה בחינוך המיוחד בישראל, הגישה אתמול (רביעי) את מסקנותיה הסופיות למשרד החינוך. המסקנות התמקדו בהגדלת מספר התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד המשולבים במערכת החינוך הרגילה. עיקר ההמלצות נוגעות למערכת החינוך הכללית: הקטנת הכיתות, צמצום שעות הלימודים, השקעה בגני הילדים, הכשרת הצוות החינוכי והגדרת יעדים ברורים לכמות התלמידים המשולבים במערכת. עלות יישום המסקנות מוערך בכ-14 מיליארד שקלים לאורך חמש שנים לבינוי ותשתיות ועוד 1.4 מיליארד שקלים להשקעה שוטפת בחינוך בגיל הרך.
יישומן של המסקנות אינו בתחום האחריות של ועדת שפירא, אלא במסגרת תפקידיו של צוות היישום שמנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני אחראי עליו. הוועדה, שהחלה את עבודתה לפני כמעט שנתיים, פרסמה מסקנות ביניים במאי האחרון, ורבות מהן מופיעות גם במסקנותיה הסופיות.
"בכוונתי לאמץ את ההמלצות שהתגבשו בוועדה ולפעול ליישומן כבר בשנת הלימודים הבאה בחבל תקומה בעוטף ובתנופה בצפון" אמר שר החינוך יואב קיש. השנוי הנרחב במערכת החינוך באזורי השיקום עשוי להתאפשר באמצעות התקציבים התוספתיים 'תקומה' ו'תנופה' שהוקצו לבתי ספר של מפונים. עוד הדגיש קיש את שיתוף הפעולה עם גורמים במערכת כדי שהמסקנות יושמו: "העברת מערכת החינוך להיות טובה ומכילה יותר, והדרך למימוש חזון הוועדה, תדרוש שיתוף פעולה עם הסתדרות המורים, השלטון המקומי, משרד האוצר, ההורים, הארגונים וכל הגורמים הרלוונטיים".
"מדובר בשינוי תשתיות עמוק במערכת" הסביר קיש, "השינוי הזה הוא ברמה של החלטת ממשלה עם כל המשתמע מכך ולשם אני מכוון".
עמוס שפירא, יושב ראש עמותת אלו"ט לשעבר, שעמד בראש הוועדה, תיאר את עיקרי עבודת הוועדה: "לא המצאנו את הגלגל – רוב ההמלצות עלו בעבר. עיקר עבודת הוועדה הייתה במציאת דרכים ליישום בתוך מסגרת המשאבים הקיימת. אם רוצים לעצור את המגמה הנוכחית, אין ברירה אלא לשפר את המענה של החינוך הכולל באמצעות 'טיפול שורש' שיביא הורים להעדיף מרצונם את שילוב ילדיהם במערכת הכוללת. שילוב אמיתי של תלמידים עם צרכים מיוחדים משמעו חינוך טוב יותר לכל התלמידים, סביבת עבודה טובה יותר לצוותי ההוראה, וחברה וכלכלה חזקות יותר לכולנו".
המלצות הוועדה: "פחות שעות הוראה, הרבה פחות ילדים בכיתה"
צמצום משמעותי של גודל הכיתות והגנים ומעבר לחמישה ימי לימוד: הוועדה המליצה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה ל-19 תלמידים בממוצע. כיום ישנם בממוצע 28 תלמידים בכיתות בית הספר ו-30 ילדים בגני הילדים. העיקרון שעומד מאחורי החלטה זו הוא שלמידה בקבוצות קטנות יותר תקטין את מספר התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד.
מעבר לחמישי ימי לימודים: כחלק מההמלצות, הושם דגש על צמצום מספר השעות הפרונטליות דרך מעבר של כלל מערכת החינוך לחמישה ימי לימודים בשבוע. הוועדה ציינה כי מערכת החינוך מקצה שעות רבות של הוראה כדי לפצות על גודל הכיתות, אך גישה זו אינה מביאה תוצאות מספקות, הן במערכת הכוללת והן בחינוך המיוחד בפרט.
חשוב לציין כי משרד החינוך אומנם תומך במסקנה זו, אך בהסכם השכר שנחתם לא מזמן עם ארגון המורים הוסכם על הוספת שעה פרונטלית והורדת שעה פרטנית, מהלך המנוגד למסקנות הוועדה. בימים אלו הארגון מצוי בסכסוך עבודה עם משרד האוצר על אי יישום החלטה זו בהסכם. יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד התייחסה לסעיף זה ואמרה: "אנחנו מסכימים למעבר לחמישה ימים ובלבד שיתקיימו בפועל התנאים הבאים: הקטנת הכיתות והגנים ל-19 תלמידים, בינוי כל הכתות מראש לפני המעבר, הפחתת שעות פרונטליות והגדלת שעות השהייה, הגבלת מספר המשולבים בכיתה לשניים וביטול יום חינוך ארוך. אם כל התנאים האלו יתקיימו נסכים למעבר לחמישה ימים".
השקעה בגני הילדים: מלבד צמצום מספר הילדים בגן, הוועדה ממליצה על שינוי מבנה החינוכי של הגן על ידי ביטול תומכות החינוך האישיות וקביעת ארבע תומכות חינוך קבועות לגן. שינוי מבני נוסף בגנים הוא הוספת מפקחות נוספות בדרגי ביניים. מלבד שינויים אלו מוצע כי יורחב האיתור של בעלי מוגבלויות וקשיי למידה בגילאים אלו ככלי להקטנת מספר התלמידים הזקוקים לשירותי החינוך מיוחד בהמשך. במסקנות מודגש המונח 'היפוך הפירמידה' – מעבר להשקעה גדולה יותר בגילאים צעירים יותר (לעומת המערכת הקיימת, בה ההשקעה בתלמיד גדלה עם התבגרותו). עם זאת, שפירא הדגיש כי הוועדה לא עסקה בגילאי לידה עד שלוש כי "בשל המורכבות, זה היה מעכב את הוועדה בחצי שנה לפחות".
הטעמת מדדים ויעדים ברורים לשילוב: העיקרון העומד מאחורי החלטה זו הוא שמערכת החינוך פועלת אנושית ומשאבית לפי יעדים נמדדים (לדוגמה ציוני הבגרויות). לכן אם ייקבע יעד כלשהו הנוגע לשילוב התלמידים הזכאים לשירותי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל וייגזרו ממנו יעדים לבתי הספר וגני הילדים, המוסדות יפעלו יותר על מנת לשלב תלמידים.
הכשרה ופיתוח מקצועי מתמשך של צוותי החינוך: שילוב הכשרה של חינוך מיוחד בלימודי תואר ראשון בחינוך והוראה, והפיכת התמחות לימודי החינוך המיוחד מתואר ראשון לשני. המלצות נוספות הן הרחבת ההכשרה המעשית בלימודי הוראה וחיזוק תחושת המסוגלות של צוותי החינוך.
בניית אמון עם ההורים: המלצת הועדה היא להמשיך את עקרון הבחירה של ההורים כפי שנקבע בחוק החינוך המיוחד. לאור העובדה שההורים בוחרים את מסגרות החינוך של החינוך המיוחד, יש לשפר את מסגרות החינוך הרגיל ולבנות את אמון ההורים בהן כמסגרות מתאימות לתלמידי חינוך מיוחד. אחת ההצעות לבניית אמון זה היא בניית מנגנון שקוף לבקרה על תקציבי השילוב שבהצעה נוספת מוצע לאגם אותם כלומר לבטל את הסל האישי.
