אב גרוש ניסה להתחמק מתשלום מזונות באמצעות הסתמכות על פסקי דין וציטוטים שהוכנו ב-AI. בבדיקה התברר כי פסקי הדין אינם קיימים, וככל הנראה מדובר בשימוש רשלני או מכוון בכלי בינה מלאכותית. בקשתו להימנע ממימוש כספי הפנסיה שלו לצורך תשלום החוב נדחתה, ונגזר עליו תשלום הוצאות משפט.
החייב, אשר נדרש לשלם תשלום חודשי בסך 2,325 ₪ עבור מזונות בתו, חדל מתשלומים באוגוסט 2022 ומאז לא הסדיר את חובו. הליכי גבייה שונים שננקטו נגדו, כולל פקודות מאסר בשל הימנעותו מתשלום, לא בוצעו על ידי המשטרה בשל העובדה שהחייב נחשב חמקמק. לטענת האם הזוכה, החייב הצהיר בפניה כי “שם פס על בית משפט והוצאה לפועל כי עובדה שלא יכולים לעשות לו כלום”. כשהיא ניסתה לשכנע אותו לעמוד במחויבויותיו כלפי בתם המשותפת, לטענתה, הוא גיחך לנוכח בקשתה.
לפני מספר חודשים, ולאחר שצד שלישי, חברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל, אישרה כי היא מחזיקה בכספים של החייב, הורה הרשם על מימושם לכיסוי החוב. החייב התנגד לביצוע העיקול וטען כי אין עילה חוקית לנקוט בצעד זה. הוא נימק כי מצבו האישי השתנה – כיום הוא נשוי מחדש, יש לו תינוקת בת חצי שנה, והוא עובד בעבודות מזדמנות בלבד. לטענתו, משיכת כספי הפנסיה תפגע קשות ביכולתו להתקיים בכבוד ולמלא את מחויבויותיו החדשות.
כדי לבסס את טענותיו, צירף החייב לבקשתו ארבעה פסקי דין שלכאורה תמכו בעמדתו, תוך ציון מספרי התיקים וסוגי ההליכים. הוא אף הביא ציטוטים משפטיים מתוכם, מהם עלה כי ללשכת ההוצאה לפועל יש חובה להימנע מעיקול כספי פנסיה שנועדו להבטיח את קיומו העתידי של החייב. בנוסף, הפנה לשני סעיפים מחוק ההוצאה לפועל, וטען כי הם מבססים את טענותיו – אלא שבפועל, דברים אלו כלל לא נקבעו בסעיפי החוק שציין.
כאשר הרשם איגרא בחן את פסקי הדין עליהם הסתמך החייב, הוא גילה כי הם כלל אינם קיימים במאגרי הפסיקה המשפטיים. גם הציטוטים שהובאו בהם לא הופיעו באף פסק דין ידוע. בשל כך, נדרש החייב להציג את ההחלטות במלואן או להסביר את מקור המידע. בתגובה, החייב התנצל על טעותו והגיש שלושה פסקי דין נוספים – אך גם אלו התבררו כבדיה, כאשר המספרים אליהם הפנה עסקו בתיקים אחרים לחלוטין, והציטוטים שהביא לא הופיעו באף אחד מהם.
בהחלטתו כתב הרשם כי “בשים לב לחשש לטענות כזב באצטלא של פסקי דין שלא קיימים, הנובע אולי כדי לזרות חול בעיני לשכת ההוצאה לפועל ואולי בשל הסתמכות על בינה מלאכותית מבלי לבדוק את תוצאותיה, אפשרתי לחייב הזדמנות נוספת להמציא את העתק פסקי הדין המלאים או להסביר מהו מקור המידע השגוי שהביא”. גם לאחר שניתנה לו ההזדמנות, החייב לא הצליח להציג פסקי דין אמיתיים אלא חזר והתנצל, בטענה כי הסתמך על כלים של בינה מלאכותית מבלי לבדוק את אמינותם.
בהכרעתו, הרשם איגרא הבהיר כי “הקלות לקבלת מידע זה על ידי כל משתמש עלולה לגרום למגפת הטעיה בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וליצור מבוכה ומבולקה בהליכים המשפטיים”. הוא הדגיש כי בימים האחרונים החל בית המשפט להיאבק בתופעה ההולכת ומתרחבת, בה צדדים מגישים כתבי טענות הכוללים פסקי דין מומצאים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית, מבלי שנבדקו על ידי גורם משפטי מוסמך.
“מעבר למפורט בהחלטת בית המשפט העליון בדבר היתרונות והחסרונות של השימוש בכלי זה,” כתב הרשם, “אין ספק כי התקדמות הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי יעיל לייעול ושיפור השירות לכל אדם הנצרך לשירות משפטי, למיקוד ולהבהרת האינטרסים העומדים בתכלית בקשותיו, ולחידוד העילות המשפטיות והפסיקה התומכת בטענותיו. מאידך גיסא, מדובר בכלי אשר השימוש בו בטרם עת או בצורה חסרת אחריות יכול להעמיס על ההליך המשפטי, לעכבו, ולסמא את עיני המותב שבדין מרוב פסיקה שאין בינה ובין המצב המשפטי כהוא זה”.
הרשם גם הזכיר כי לפי חוק ההוצאה לפועל , מסירת מידע כוזב ללשכת ההוצאה לפועל היא עבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר. “כאשר חייב ‘לובש’ את מדי עורך הדין ונכנס לזירה המשפטית בהעלאת טענות באמצעות ציטוט פסקי דין, מוטלת עליו גם חובה לפעול בתום לב. חייב לא יכול להעלות טענות חסרות אחריות וללא בדיקת טענותיו המשפטיות, רק משום שהוא אינו עורך דין, כאשר הוא עצמו לקח על עצמו את הסיכונים בשדה המשפטי”.
בסופו של דבר, דחה הרשם את בקשת החייב וקבע כי אין מניעה למימוש כספי הפנסיה לתשלום חוב המזונות. לדבריו, בשונה מחוב כספי רגיל, חוב מזונות אינו מוגן ברשת ביטחון משפטית, ולפיכך ניתן לעקל גם את רכיב התגמולים בפנסיה של החייב.
“לא ייתכן שהחייב לא ישלם מאומה על חשבון החוב כבר שנתיים וחצי, ובכך יגרום לבתו לסיכון בחרפת רעב וידחוף אותה אל פי באר שחת,” כתב הרשם בהחלטתו. “החייב אשר לא נוקף אצבע לזכויותיה הכספיות של הקטינה לקיום בכבוד כיום, מבקש הגנה שלא קיימת בחוק לזכויותיו הסוציאליות בעתיד”.
עם זאת, בשל העובדה שמדובר בתופעה חדשה יחסית של שימוש שגוי בבינה מלאכותית, ובשל התנצלותו של החייב, הטיל עליו הרשם הוצאות משפט בסכום מינימלי של 1,000 ₪ בלבד. “מדובר במגפה המצויה רק בראשיתה,” ציין הרשם, “ולא ברור מידת הידע של באי לשכות ההוצאה לפועל שלא להשתמש בכלים מלאכותיים היוצרים כאוס וממציאים מקורות משפטיים טועים ומטעים”.
