בחודשים הקרובים צפויים העובדים לקבל את דמי ההבראה במשכורת, אך השנה הסכום יהיה נמוך יותר בשל החוק שלפיו מכל עובד יופחת יום הבראה לטובת מימון המלחמה וההטבות למילואימניקים. מה ההבדלים בין המגזר הפרטי לציבורי, איך מחשבים את הסכום ומה צריכים המעסיקים לעשות? שאלות ותשובות
ממתינים למשכורת שתקבלו באחד מחודשי הקיץ שתכלול דמי הבראה? השנה תקבלו פחות והסכום שתקבלו יהיה "רזה" יותר. הסיבה: החוק לפיו כל עובד "יתרום" יום הבראה בשווי של מעל 400 שקל לקופת המדינה לטובת מימון ניהול מלחמת "חרבות ברזל" וההטבות למילואימניקים.
"החוק החיל את ההוראות האלה על כל העובדים והמעסיקים במשק (למעט עובדי משק בית), אלא אם יחול עליהם הסכם קיבוצי ספציפי", מבהירה עו"ד שירה להט, שותפה בכירה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור-לוי. "עם זאת, מעובדים שמשכורתם הממוצעת אינה עולה על סך של 6,000 שקל (ברוטו) אשר בטרם פרסום החוק היו זכאים לחמישה ימי הבראה בלבד – יופחת רק מחצית מיום הבראה".
החוק התאפשר בעקבות הבנות שגובשו בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "בהתאם לחוק, מדמי ההבראה המשולמים לעובד במהלך שנת 2024 יופחת ערך יום הבראה אחד, בהתאם לערך יום הבראה ששילם המעסיק לעובדיו בשנת 2023", מסבירים עוה"ד גדעון רובין ועופר איילון ממשרד גדעון רובין ושות' המתמחה בדיני עבודה. "המשמעות היא שביחס למרבית העובדים המועסקים במגזר הפרטי במשק יופחת מתשלום דמי ההבראה סך של 418 שקל (ברוטו), ואילו לעובדי המגזר הציבורי יופחת סך של 471.4 שקל (ברוטו), אלא אם במקום העבודה חל הסדר תשלום אחר".
יצוין, כי לעובדים המקבלים דמי הבראה בתשלומים חודשיים, יש להפחית מדי חודש 1/12 מערך יום הבראה. לעובדים במשרה חלקית או מי שעבדו אצל המעסיק רק בחלק מן התקופה בגינה משולמים דמי ההבראה, ינוכה רק החלק היחסי בהתאם להיקף ומשך עבודתם.
הזכאות לדמי הבראה היא לפי הוותק של העובד במקום העבודה. "עובד בוותק של שנה אחת זכאי ל-5 ימי הבראה; בשנה השנייה והשלישית באותו מקום עבודה – ל-6 ימי הבראה; בשנים הרביעית עד השביעית ל-7 ימי הבראה; בשנים ה-11 עד 15 ל-8 ימי הבראה; בשנים ה-16 עד 19 באותו מקום עבודה, ל-9 ימי הבראה; ומהשנה ה-20 ואילך – ל-10 ימי הבראה", מציינת עו"ד להט.
לכל יום הבראה כזה יש מחיר מסוים. במשק הפרטי המחיר הנוכחי של יום הבראה הוא 418 שקל. לעובדי המגזר הציבורי יש תעריף גבוה יותר לכל יום הבראה. לדברי עו"ד להט, "אם במגזר הציבורי משולמים דמי ההבראה לפי שווי יום הבראה של 471.4 שקל, אז זה השווי שיופחת מהתשלום לעובדים".
עו"ד רובין מדגיש כי בנוסף נקבע בחוק, כי יוקפא עדכון תעריף יום ההבראה על בסיסו מחושבים דמי ההבראה, כך שדמי ההבראה ישולמו בהתאם לתעריפים ששולמו במהלך שנת 2023. כמו כן, במסגרת החוק נקבעו התאמות שיש לערוך ביחס למקרים בהם לעובדים ממומן נופש או ניתנת הטבה אחרת במקום דמי הבראה. "כך למשל, במקום עבודה שבו מעסיק נוהג לממן נופש לעובד בסך 4,000 שקל (במקום תשלום דמי הבראה), ולאותו עובד עומדת זכאות ל-10 ימי הבראה, ההפחתה תהיה בגובה של 400 שקל (4,000 שקל בחלוקה ל-10 ימים)".
לדבריו, "החוק לא חל על עובדים אשר שולמו להם דמי הבראה ואשר העסקתם נסתיימה בטרם כניסתו לתוקף".
מה צריך המעסיק להעביר למס הכנסה? הסכום שנחסך למעסיק (המכונה בחוק כ"סכום ההשתתפות") יועבר לאוצר המדינה לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים. עו"ד להט מסבירה כי על המעסיק להעביר את שווי הניכוי מהעובדים, בצירוף תשלומי חובה שעל המעסיק לשלם לפי חוק הביטוח הלאומי או מס ערך מוסף.
עו"ד זוהר גבע, שותף במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה מוסיף כי "על מנת לצמצם את הפגיעה הנגרמת לעובדים מהפחתת דמי ההבראה בשנת 2024 – החוק קובע כי להפחתה זו לא תהיה השפעה על חישוב תשלומים סוציאליים שונים".
מה לגבי עובדים בשכר נמוך יחסית? לדברי עו"ד להט, עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה, ומשכורתו החודשית הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים ינואר 2024 עד מרץ 2024 אינה עולה על 6,000 שקל (ואם הוא מועסק במשרה חלקית – אינה עולה על הסכום כאמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו), ינוכה ממנו רק מחצית יום הבראה.
