בפני ממשלת ישראל עמדו עד היום שתי אפשרויות להמשך החזרת החטופים והשמדת היכולות הצבאיות של חמאס:
- האינטרס הישראלי – הארכת שלב א' של העסקה. כלומר, שחרור חטופים המוגדרים על ידי חמאס בקטגוריית שלב ב' באותם התנאים של שלב א' (ללא הפסקת המלחמה, ללא שיקום, ובמפתח השחרור הקודם), ולאחר מכן המשך לחימה בשיטה אחרת.
- האינטרס של חמאס – כניסה לשלב ב' של העסקה תוך הסכמה למתווה המצרי של ועדה טכנוקרטית המחליפה את חמאס בשלטון האזרחי בעזה, נסיגה ישראלית מלאה ושחרור כלל החטופים.
חמאס מצידו לא הסכים להארכת שלב א' והתעקש על שלב ב'. מבחינת חמאס, היעדר מעבר לשלב ב' הוא הפרה של ההסכם. ישראל מצידה לא הסכימה לשלב ב' משום שמבחינת הממשלה הדבר נתפס כתבוסה – נסיגה, שיקום וחמאס אף נשאר עם כוחו הצבאי (ונתעלם לרגע מהמרכיב הפוליטי – הפיל שבחדר). התוצאה של שני הדברים הללו הוא מבוי סתום שהוביל באופן טבעי לחזרה ללחימה הלילה (בין שני לשלישי).
ראוי להזכיר כי מצב הביניים של הפסקת אש תוך משיכת זמן ואי החזרת החטופים שיחק לידי חמאס ונוגד את האינטרס הישראלי (החטופים נמקים, חמאס משתקם, ובפועל האיום עליו לא קיים). בנוסף, כדאי לזכור שהיעדר חזרה ללחימה במציאות כזו גרמה גם לנשיא ארצות הברית להצטייר כחלש. הוא כבר הבטיח פעמיים "לפתוח את שערי הגיהינום", הוא נותן גיבוי מלא לישראל לפעול, אך למרות זאת השקט נשמר. החזרה ללחימה בעזה, והמערכה נגד החות'ים, משרתת את תדמית האיש החזק שטראמפ מבקש לבסס. יש להניח כי החזרה ללחימה הייתה מתואמת ואף נדחפה מהבית הלבן.
טראמפ, תקיפה בעזה | צילום:
AFP | Andrew Harnik/Getty Images
על פי ההצהרות השונות מהבוקר, תכלית החזרה ללחימה אינה השמדת חמאס, אלא הפעלת לחץ שילך ויגבר לצורך דחיפת חמאס לקבל את רעיון הארכת שלב א'. מבחינת משפחות החטופים זהו יום קשה, יום של משבר בציפיות ודאגה לעתיד. נכון, הלחץ הצבאי מסכן את החטופים, אך על כך כדאי לזכור:
- אי קבלת מתווה שלב ב' ואי הארכת שלב א' אינו מועיל. מצב הקיפאון, משיכת הזמן והנרמול של שגרה בישראל בעוד אחינו במנהרות לא מועיל למטרה.
- מערכה להשמדת חמאס תביא בהכרח לסיכון חמור של החטופים, אבל אנחנו עדיין לא במצב הזה. אנו במערכה מתוחמת שתכליתה הם החטופים. יש לצה"ל הרבה יותר מודיעין על החטופים כיום, וניתן לנהל מערכה מדויקת יותר שתשמור על חייהם.
איך זה יכול להתפתח?
- חמאס מתפשר ומסכים להארכת הפסקת האש לצורך המשך דיונים, תוך שחרור סמלי של חטופים ללא תמורה.
- חמאס לא חוזר לשולחן הדיונים, ומוחמד סינוואר ממשיך להקצין את עמדותיו. מציאות זו תביא להסלמת הפעולה הצבאית. זו תורחב הדרגתית עד למערכה מלאה.
- החלטה מודעת לשינוי סדר העדיפות ופעולה צבאית עצימה לכיבוש כלל הרצועה והשלטת ממשל צבאי, תוך הכרה בכך שהחזרת החטופים הופכת למשנית.
לסיכום, אנו הולכים על הסף, קרובים להרחבת המערכה מבלי לקבל תשובה ברורה לשאלה שנשאלת כבר יותר משנה – מה סדר העדיפות של מטרות המלחמה ומה יהיה לאחר הפעולה הצבאית? גם הבוקר אנחנו נותרים עדיין עם אותן שלוש אפשרויות של תכלית מדינית: 1. ממשל צבאי 2. חמאס בשלטון 3. ממשלה פלסטינית חלופית בעזה, כאשר בשלב הראשון, חמאס ממשיך להתקיים תחתיה.
נקווה שהרמטכ"ל אייל זמיר מתעקש לקבל תכלית מדינית לפני שהפעולה תתרחב, זו חובתו המקצועית.
>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר ומפקד הגיס הצפוני לשעבר. כיום הוא עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
