מחקר חדש גילה כי התערבויות פסיכולוגיות ממוקדות יכולות לחזק משמעותית את העמידות של אנשים בפני מידע מטעה לטווח ארוך, לפי פרסום באתר "NeuroScience News" המצטט את כתב העת "Nature Communications". התערבויות אלה, המכונות "מנות פסיכולוגיות מחזקות", משפרות את הזיכרון ומסייעות לאנשים לזהות מידע מטעה ולהתנגד לו ביעילות רבה יותר עם הזמן.
צוות חוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', בריסטול, פוטסדאם וקינגס קולג' לונדון חקר כיצד שיטות שונות – כולל הודעות טקסט, סרטוני וידאו ומשחקי מחשב – יכולים לחסן אנשים מפני פייק ניוז. הם ערכו חמישה ניסויים מקיפים שכללו יותר מ-11,000 משתתפים, כדי לבחון את עמידות ההתערבויות לאורך זמן ולמצוא דרכים להגביר את השפעתן.
החוקרים בדקו שלושה סוגים של שיטות הגנה מפני מידע מטעה: התערבויות טקסטואליות, שבהן המשתתפים קוראים הודעות מקדימות המסבירות שיטות הטעיה נפוצות; התערבויות באמצעות סרטוני וידאו, שהם סרטונים חינוכיים קצרים החושפים שיטות מניפולציה רגשית המשמשות בתוכן מטעה; והתערבויות באמצעות משחקים אלקטרוניים – משחק אינטראקטיבי המלמד את המשתתפים לזהות שיטות הטעיה על ידי עידודם ליצור סיפורי חדשות בדיוניים משלהם בסביבה בטוחה ומפוקחת.
לאחר החשיפה להתערבויות אלה, המשתתפים נחשפו למידע מטעה, והיכולת שלהם לזהות אותו ולהתנגד לו נבחנה לאורך זמן. המחקר גילה שלמרות שכל שלוש השיטות היו יעילות בהתחלה, השפעתן דעכה במהירות עם הזמן, מה שעורר שאלות לגבי היעילות שלהן לטווח ארוך. אולם, כאשר המשתתפים קיבלו התערבויות "מחזקות" שמשפרות את הזיכרון, כמו תזכורות דרך הודעות מעקב או חיזוק, יכולתם להתנגד למידע מטעה נשמרה לתקופה ארוכה הרבה יותר.
תוצאות המחקר הראו שמשך הזמן שבו אנשים יכולים להתנגד למידע מטעה תלוי בעיקר בכמה טוב הם זוכרים את ההתערבות המקורית. החוקרים גילו שתזכורות באמצעות הודעות מעקב או תרגילים לשיפור הזיכרון מאריכים משמעותית את יעילות ההתערבות הראשונית, בדיוק כמו שחיסונים רפואיים מחזקים. לעומת זאת, התערבויות שלא התמקדו בשיפור הזיכרון, אלא ניסו להגביר את המוטיבציה של המשתתפים להגן על עצמם על ידי הזכרת הסכנות של מידע מטעה, לא הראו יתרונות משמעותיים לטווח ארוך.
החוקר הראשי, ד"ר רקוון מרטינז מהמחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת אוקספורד, הסביר: "פייק ניוז מהווה אתגר גלובלי מתמשך, המשפיע על הכל החל מדיונים על שינויי אקלים ועד להיסוס בחיסוני ילדים. המחקר מראה שכפי שמנות מחזקות רפואיות מחזקות את החסינות, כך גם מנות פסיכולוגיות מחזקות יכולות לחזק את התנגדות האנשים למידע מטעה לאורך זמן. על ידי שילוב טכניקות לחיזוק הזיכרון בתוכניות חינוך ציבורי ואוריינות דיגיטלית, ניתן לעזור לאנשים לשמור על מיומנויות חיוניות אלה לזמן ארוך הרבה יותר".
פרופסור סטפן לבנדובסקי, ראש המחלקה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בריסטול וחוקר שותף במחקר, הדגיש את האוניברסליות של הממצאים: "חשוב שהשפעות התערבויות החיסון דומות בסרטונים, משחקים וחומרים טקסטואליים. זה מקל משמעותית על הפצת החיסון באופן נרחב ובהקשרים מגוונים, כדי לחזק את מיומנויות האנשים בזיהוי חשיפתם להטעיה".
המחקר מדגיש את הצורך הדחוף בהתערבויות בנות קיימא שאפשר ליישם בקנה מידה רחב למאבק במידע מטעה, ומצביע על חשיבות שיתוף הפעולה בין חוקרים, קובעי מדיניות ופלטפורמות מדיה חברתית לשילוב תובנות אלה במסעות הסברה ציבוריים.
