עדכון אחרון: 21.03.2025 | 6:33
הממשלה אישרה את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר וקבעה כי יסיים את תפקידו, בישיבה שהחלה אמש (חמישי) ונסתיימה באישון הלילה. בר עצמו החליט שלא להגיע לישיבה, אך שלח מכתב נוקב בו יצא נגד ההאשמות שהועלו נגדו ותקף את התנהלות ראש הממשלה.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב"כ ב-10 באפריל, או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע, המוקדם מביניהם".
במכתב ששלח בר לשרי הממשלה, טען כי "הטענות נגדי מופרכות מיסודן והן מסווה למניעים אחרים לגמרי זרים ופסולים מיסודם". לדבריו, מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים. כמו כן, התייחס בר במכתבו לחקירה של פרשת קאטרגייט ולהדחתו מצוות המשא ומתן לשחרור החטופים.
בר כינה את המהלך שמוביל להדחתו ״הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש, טענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שב״כ למלא את תפקידו בממלכתיות, עפ״י החוק, ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים שהובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב״כ כעת״.
עקב החלטת הממשלה, הוגשו שתי עתירות לבג"ץ נגד פיטורי ראש השב"כ. העותרות, התנועה לאיכות השלטון, חומת מגן וארגון "מכונת אמת", טוענות כי ההחלטה התקבלה באופן לא חוקי תוך ניגוד עניינים ושיקולים זרים, שמסכנים את המדינה.
הבוקר (שישי) הוגשה עתירה נגד ההחלטה גם מטעם המפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים. מפלגות האופוזיציה כתבו בעתירתם כי: ״מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר״.
לקראת דיוני הממשלה בפיטורי בר כבר הוגשו עתירות לבג"ץ נגד המהלך, ואולם כל הללו נדחו על ידי בית המשפט על הסף, מן הטעם שלא ניתן לעסוק בהחלטה שטרם התקבלה. עתה, משהתקבלה החלטת הממשלה, רשאי בג"ץ להעלות את העתירות לדיון.
