הנשיאים האמריקאים, מרונלד רייגן וביל קלינטון ועד לג'ורג' וו. בוש, נהגו להשתמש בגן הוורדים של הבית הלבן כדי לציין רגעים משמעותיים במרוץ של ארצות הברית לביצוע ליברליזציה של הכלכלה העולמית.
"זו הצהרת העצמאות הכלכלית שלנו", הכריז טראמפ בעודו מחזיק בכרזה המפרטת את רשימת המדינות המובילות שיספגו את המכסים. "במשך שנים אמריקאים חרוצים נאלצו לצפות מהצד כיצד מדינות אחרות מתעשרות ומתחזקות, בעיקר על חשבוננו, אבל עכשיו הגיעה העת שלנו לשגשג", הדגיש.
בארצות הברית אומנם התגברה בעשור האחרון הספקנות לגבי המסחר העולמי, וטראמפ עצמו השית בכהונתו הראשונה מכסים על סחורה סינית בשווי מאות מיליארדי דולרים, שנשמרו על ידי הנשיא ג'ו ביידן, אך כעת הוא התרחב הרבה מעבר למכסים נגד סין בלבד.
שר האוצר סקוט בסנט: העצה שלי כרגע לכל המדינות היא אל תגיבו, תשבו בשקט, תעכלו את העניין ואז נראה איך זה מתקדם. אם תגיבו, תהיה הסלמה"
טראמפ מקדם עידן חדש של בידוד כלכלי גדול יותר ממספר רב יותר של מדינות, בהן יפן ודרום קוריאה וכן האיחוד האירופי, ובכך מעלה באופן משמעותי את הסיכונים ואת הפוטנציאל לנזק כלכלי. "אם משיתים מכסים על מדינה אחת כמו סין, לפחות יש שווקים אחרים שנשארים זמינים. אך אם משיתים את המכסים על כולם, אז נותר רק השוק שלך להסתמך עליו", הזהיר ריצ'רד פונטיין, נשיא המרכז לביטחון אמריקאי חדש (New American Security), מכון מחקר. "לאורך ההיסטוריה מדינות ניסו זאת ועל פי רוב השיגו צמיחה כלכלית נמוכה יותר, תעסוקה נמוכה יותר, מחירים גבוהים יותר ופחות שוויון", הוסיף. "אני מקווה שטראמפ יבטל חלק מהמהלכים הללו, כי אני סבור שהם משלבים מדיניות כלכלית לא פרודוקטיבית עם מדיניות חוץ לא פרודוקטיבית".
אף שטראמפ הציג את המדיניות הכלכלית הנוקשה הזו כבר לאורך קמפיין הבחירות שלו ב־2024 — בדיוק כפי שעשה ב־2016 — הנחישות שבה הציב את השתת המכסים הגבוהים בראש סדר העדיפויות הכלכלי כבר בחודשים הראשונים לכהונה השנייה, הפתיעה. בכירים בבית הלבן הדגישו, כי הם מקדמים שינויים מבניים לכלכלה העולמית וזאת על מנת לתקן בעיות שיהיה קשה להתגבר עליהן, החל משיעורי מכס גבוהים ברחבי העולם ועד למדיניות המסחר במטבעות ומדיניות המסים, גניבת קניין רוחני ואפילו תקנות בריאות ועבודה. "היום אנחנו נמצאים בעידן אחד, ומחר כבר נהיה באחד אחר. איש מעולם לא עשה משהו כזה לפני כן", אמר בכיר בבית הלבן לעיתונאים ביום רביעי האחרון.
התלונות הקשות שזרמו וושינגטון ניפצו את התקווה שהנשיא יתפשר על הסכם מהיר וכמה שינויים קוסמטיים בלבד במדיניות — מה שנתפס כתרחיש המתון ביותר עבור המשקיעים, עסקים גדולים וגורמים רשמיים זרים.
"התפיסה שמכסים ישמשו אך ורק ככלי במו"מ על עסקאות לטווח הקרוב וכדי להשיג ניצחונות קלים כבר לא תקפה", אמר מיירון בריליאנט, בכיר בפירמת הייעוץ DGA – Albright Stonebridge בוושינגטון. "זה אולי רכיב אחד באסטרטגיה, אך לא הרכיב המרכזי. אני חושב שהמשימה המרכזית של הנשיא והצוות שלו היא כהגדרתם 'לאזן את מגרש המשחקים' ולקבוע מחיר לכך", הוסיף.
נראה גם שטראמפ מוטרד פחות כיום מתנודות בשוק המניות והפוטנציאל לפגיעה כלכלית, כך שהוא ככל הנראה ידבק במכסים לאורך זמן רב יותר. בכירים בממשל שלו, בהם יועץ המסחר שלו פיטר נבארו, הדגישו את הצורך כי המכסים ייצרו בטווח הארוך הכנסות בהיקף של 600 מיליארד דולר בשנה, שיאפשרו את מימון התוכניות הכלכלית הנוספות של טראמפ, בהן הארכת ההקלות במסים.
אדוארד אלדן, חוקר במועצה ליחסי חוץ: אין לנו מושג מה מכסים נרחבים מסוג זה עלולים להצית. העולם לא חווה מכסים כאלה בעידן המודרני של אינטגרציית הסחר"
אך אין פירושו של דבר שהסובלנות של הממשל הפדרלי כלפי המכסים תימשך ללא הגבלה, זאת במיוחד אם שותפות הסחר יגיבו באיומים או בהשתת צעדים משל עצמן — כפי שחלקן כבר עשו — אשר יעצימו את ההשלכות הכלכליות השליליות.
ההערכה היא כי כעת צפוי מבול של בקשות מצד אנשי עסקים מובילים, לוביסטים, מנהיגים זרים ודיפלומטים שינסו להשיג פטורים והקלות במכסים, מה שיוביל לשיחות מתוחות עם תוצאות לא בהכרח מאוזנות. עם זאת, לעת עתה, בכיר בבית הלבן טען כי ההתמקדות היא בעיקר "בהכנסתו לתוקף של משטר המכסים".
שיעור המכס הבסיסי על כל היבוא לארצות הברית יעמוד על 10%, כפי שטראמפ הציע לראשונה באוגוסט 2023 במהלך קמפיין הבחירות שלו. המכס הזה נכנס לתוקף שלשום. מכסי הגומלין הנוספים על מדינות ייכנסו לתוקף ב־9 באפריל.
בממשל הדגישו כי ניתן יהיה להוריד את המכסים, אם שותפות הסחר ינקטו "צעדים משמעותיים" לשינוי המדיניות שלהן, אך בו בזמן המכסים עלולים לעלות, אם המדינות יגיבו נגד המכסים. "העצה שלי לכל המדינות כרגע היא אל תגיבו, תשבו בשקט, תעכלו את העניין, ואז נראה איך זה מתקדם", אמר שר האוצר סקוט בסנט בריאיון לפוקס ניוז. "אם תגיבו, תהיה הסלמה. אם לא תגיבו, זה יהיה הרף הגבוה ביותר".
עם זאת, מדיניות המכסים החדשה עלולה להסתבך בשל תביעות משפטיות בנוגע לשימוש של טראמפ בצווי חירום כדי להשית את המכסים. "איננו יודעים כיצד בתי המשפט יגיבו, אך אני בטוח שהפעולה תעמוד למבחן", אמר אוורט אייזנשטאט, לשעבר יועץ מסחר לטראמפ העובד כיום בפירמת עורכי הדין סקווייר פאטון בוגס.
בה בעת, המניע העיקרי שעשוי לגרום לטראמפ ולצוות שלו להרהורי חרטה לגבי מדיניות הסחר החדשה עשוי להתגלות כפוליטיקה פשוטה. צניחה בשיעור התמיכה בנשיא או חששות בגבעת הקפיטול שהרפובליקנים יאבדו את הרוב שלהם בשני בתי הנבחרים בבחירות אמצע הקדנציה ב־2026, עלולים להוביל לחישוב מסלול מחדש.
"אם חברי הקונגרס יתחילו להרגיש פגיעה מצד הבוחרים שלהם, שמתלוננים על עליות המחירים, עשויה להיות לכך השפעה מסוימת על הנשיא, שמחזיק באג'נדה של צמיחה שהוא עדיין רוצה לקדם. אני לא חושב שמה שישפיע עליו זה בני ברית או אחרים שמתלוננים על השיבושים בשוק", אמר בריליאנט מפירמת הייעוץ DGA – Albright Stonebridge.
בינתיים, בוושינגטון וכן בחדרי ישיבות ובבירות ברחבי העולם, השלכות הגדר הגבוהה שהקים טראמפ סביב הכלכלה האמריקאית והסכנות הנלוות לכך עדיין לא הופנמו לחלוטין.
"אין לנו מושג מה מכסים נרחבים מסוג זה עלולים להצית… העולם לא חווה מכסים כאלה בעידן המודרני של אינטגרציית הסחר", סיכם אדוארד אלדן, חוקר בכיר במועצה ליחסי חוץ.
