זאת לא המדינה הראשונה שתחשבו עליה כשתגידו "אירופה", אבל אולי זו בדיוק הסיבה למה כדאי להתחיל לחשוב עליה. אלבניה מציעה את כל מה שאנחנו אוהבים – חופים, הרים, אוכל טוב ואנשים נחמדים – רק בלי המחירים, הצפיפות והציניות של מדינות שכבר ראו מיליון תיירים. עליתי על טיסת הבכורה של סאן דור כדי לבדוק מה קורה ביעד המסקרן של הקיץ.
אלבניה, פנינת הבלקן, שוכנת בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת בים האדריאטי והים היוני, ומשלבת בין עירוניות מודרנית לבין כפרים ציוריים, שמורות טבע ייחודיות כמו "העין הכחולה" (Syri i Kalter) והאלפים האלבניים. בכל הקשור לחופים – לאלבניה יש הרבה מה להציע, ולא סתם היא זכתה לכינוי "המלדיביים של אירופה". החופים הטובים ביותר נמצאים בדרום המדינה – הבולטים שבהם הם חוף דרמי וחוף קסמיל (Ksamil Beach), שנחשב לפנינה של ממש. קסמיל מאופיין בחול לבן, מים צלולים ואיים קטנים שאפשר להגיע אליהם בשחייה או בשיט קצר.
חופים מומלצים נוספים פרושים לאורך קו החוף המערבי של המדינה, בהם חוף ג'יפה (Gjipe Beach) וחוף הימארה (Himara Beach) – כל אחד מהם מציע חוויית חוף שונה, אבל כולם מתאפיינים בנופים פראיים ותחושה של רוגע ואותנטיות.
את המסלול שלנו התחלנו בעיר הבירה טירנה, כשממנה יצאנו מדי יום לטיול כוכב באזור אחר מחוץ לעיר. למעשה, אפשר להתרשם מטירנה בפחות מיום. אין בה הרבה אטרקציות, אבל מי שמחפש חיי לילה – הגיע למקום הנכון. יש כאן שפע של פאבים, מסעדות גריל עם אוכל מקומי אותנטי, מועדונים, ואפילו בתי קזינו – שכולם ממוקמים רק במלונות חמישה כוכבים בעיר.
הופתענו לגלות שהקפה כאן מצוין. כל 100 מטר תמצאו איפה ללגום אספרסו איכותי ממש – ובמחיר מצחיק של כחצי יורו. גם מהבחינה הקולינרית – טירנה מפתיעה לטובה. ארוחה זוגית במסעדה מצוינת, כולל כוס יין, תעלה כ-50 אירו בלבד.
אזור נעים במיוחד לשיטוט בין חנויות מזכרות ושפע מסעדות מקומיות הוא קאליה (Kalaya). מומלץ לטעום כאן מהמנות האלבניות הטיפוסיות – למשל כבש ביוגורט. מעדן. כדאי גם לקפוץ לשדרה הצבעונית Gjuhadol, שמלאה במסעדות וחנויות וינטג', וגם לראות את בניין המגורים שנבנה בצורת מפת אלבניה – פריט ארכיטקטוני מסקרן.
באשר לשופינג – לא כדאי לבנות על זה יותר מדי. יש בעיר קניון בולט בשם טופטאני, וגם קניון נוסף בקרבת העיר. המחירים נוחים, אבל לא זו הסיבה להגיע. יש גם סניף של מרכז הקניות האיטלקי COIN, שהיה ריק מקונים, והמחירים בו דומים לאלה שברומא.
לחובבי המוזיאונים – מומלץ לבקר ב-Bunkart, הבונקר העצום והמאיים שבנה אנבר הוג'ה, שליט אלבניה הקומוניסטית בין השנים 1944 ל-1985, לעצמו ולצמרת השלטון. ברחבי העיר פזורים גם בונקרים קטנים שניתן להיכנס אליהם. כמו כן, כדאי לבקר במרכז העולמי של הזרם הבקטשי – אתר מעניין בפני עצמו.
היופי האמיתי של אלבניה נמצא מחוץ לעיר. מומלץ להתלוות למדריך מקומי שמכיר את השטח, כמו שאנחנו עשינו. ארדיט, המדריך שלנו, הפגין ידע נרחב לא רק בהיסטוריה המקומית של אתרי אלבניה, אלא גם בהיסטוריה של העם היהודי – והוסיף לכל סיור עומק אמיתי. אם מתאמים מראש מדריך דרך חברת תיירות מוכרת, הוא גם ידאג לתחבורה – באוטובוס (בהתאם לגודל הקבוצה), מיניבוס או ג’יפ. המחירים כאן נוחים, ושווה בהחלט לצאת לטיול מאורגן של כמה שעות מחוץ לטירנה.
אחת האפשרויות המומלצות היא נסיעה קצרה (כשעה וחצי מטירנה) לעיר קרויה (Krujë), הממוקמת באזור כפרי ציורי למרגלות מבצר היסטורי בעל חשיבות רבה. המבצר, שנמצא בראש ההר, הוא המקום שבו התבצר סקנדרבג – הגיבור הלאומי של אלבניה – במאבקו מול הכובשים העות'מאניים. סקנדרבג נלחם כאן לא פחות מ-25 שנה, והמבצר משמר את רוח ההתנגדות והגאווה הלאומית.
צמוד למבצר תמצאו את הבזאר המפורסם – שוק מקומי אותנטי עם דוכנים שמציעים מזכרות, עתיקות ומבחר שטיחים אלבניים בעבודת יד. חזרתי משם עם שלושה שטיחים – אחד יותר יפה מהשני – במחיר מצוין: 210 אירו בסך הכול, כולל תיק ארוג בעבודת יד לסחיבת השטיחים, מותאם בדיוק למידות של העלאת תיק למטוס. רק שימו לב – השוק נסגר בשעה 18:00.
מומלץ מאוד לסעוד כאן ארוחת צהריים במסעדה שבמלון "פנורמה". ב-60 אירו בלבד סעדנו ארבעה אנשים – והסעודה כללה שפע של מנות מקומיות טעימות בכמויות נדיבות להפליא. פתחנו בעלי גפן ממולאים ומאפה תרד מצוין, והמשכנו למנה עיקרית פופולרית במיוחד באלבניה: חלקי עוף בגריל, מוגשים על אטריות עבודת יד שמבושלות בצורה אותנטית למקום. שימו לב – כדאי להזמין את המנה הזו מיד כשמגיעים, מאחר שלוקח זמן להכין אותה.
לקינוח קיבלנו אתגר קולינרי מסקרן במיוחד: מעין חרוסת מקומית – תערובת של קינמון, תמרים, אגוזים… ובשר כבש. כן, קינוח עם בשר. חוויה שונה ומאתגרת לחיך.
מטירנה אפשר גם לצאת לכיוון דרום אלבניה. היעד הראשון המומלץ הוא העיר בראט (Berat), שנמצאת במרחק של כשעתיים נסיעה. זו עיר בת 2,400 שנה, הידועה בארכיטקטורה האלבנית שלה, בעושר התרבותי ובדו-קיום הדתי – והיא אף הוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2008. העיר מוקפת הרים וגבעות, ביניהם הר טומור ופארק לאומי, והיא שוכנת על גדות נהר האוסום, שאורכו 161 ק"מ ועובר דרך העיר.
אחרי ארוחת צהריים מסורתית באחת המסעדות המקומיות, מומלץ להמשיך לעיר דורס – ובמיוחד לעיירת החוף גולם (Golem), שם אפשר ליהנות מחופי רחצה נעימים. אפשר ללון בגולם באחד מהריזורטים שעל קו החוף – אופציה שמתאימה מאוד גם למשפחות עם ילדים – או לחזור ללינה בטירנה.
אם החלטתם להישאר ללון בגולם – יש כמה מקומות לינה מומלצים שבהם ביקרנו:
Epidamn White Sensation, מלון אלגנטי השוכן למרגלות חוף דורס בעיירת הנופש גולם. רשת מלונות FAFA – כל אחד מהמלונות של הרשת מעוצב כמו ארמון לבן מפואר. בין המלונות תמצאו את FAFA Resort, FAFA Aqua Blue ו-Aqua Palace, הכולל גם פארק מים חביב לילדים.
המחיר ללילה בחדר מושקע על בסיס "הכול כלול" עומד על כ-110 יורו לאדם בחדר זוגי, ועד 400 דולר לזוג עבור סוויטה מפוארת הכוללת אפילו סאונה פרטית. האירוח כולל גם משקאות חופשיים מהבר, מתחם ספא מכובד עם בריכה מחוממת, ג'קוזי, חדר מלח וחדרי טיפולי מסאז'.
מומלץ להמשיך דרומה לעיר ולורה, הממוקמת בדרום-מערב אלבניה, על מפרץ ולורה. העיר מוקפת במורדות הרי סראוניאן ונושקת לחופי הים האדריאטי והים היוני האלבני. מרכז העיר העתיקה מחולק לשלושה אזורים: קלאג'ה – על גבעת הטירה, מנגאלם – למרגלות הגבעה, וגוריקה – בגדה השמאלית של נהר האוסום. בוולורה תמצאו מבנים בעלי עניין היסטורי וארכיטקטוני, וסביב העיר נופים מרהיבים.
משם שווה להמשיך לעיר סרנדה, הידועה בחופיה היפים. סרנדה שוכנת בדרום-מזרח אירופה, לאורך חופי הים האדריאטי, קרוב לגבול עם יוון. היא חלק בלתי נפרד מהריביירה האלבנית ומהווה מוקד תיירותי פופולרי במיוחד בעונת הקיץ – ולא במקרה.
למי שבוחר לטייל צפונה מטירנה, מומלץ לשקול את המסלול הבא (כארבע שעות נסיעה): לצאת מהעיר לכיוון יעד בשם ת'ת' (Theth), עיירה כפרית בלב הרי הצפון, וללון באחד מבתי המלון המקומיים. למחרת, אפשר להמשיך לעיירה הצפונית שקודר (Shkodër), השוכנת לצד האגם הגדול ביותר בבלקן.
16 צפייה בגלריה
נוף כפר ת'ת' שבהרי פרוקלטיה (או "ההרים המקוללים") בפארק הלאומי ת'ת'
(צילום: Mazur Travel / shutterstock)
שקודר שימשה בירת הממלכה האילירית בסוף המאה השלישית לפני הספירה, שהשתרעה על צפון אלבניה. היא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם, והרביעית בגודלה באלבניה – עם אוכלוסייה של כ-75 אלף תושבים. העיר ממוקמת למרגלות האלפים האלבניים, על גדות אגם שקודרה – מאגר המים הגדול במדינה והאגם הגדול ביותר בבלקן, שרובו נמצא מעבר לגבול, בשכנה מונטנגרו. האגם מרהיב ביופיו ומהווה יעד פופולרי לתיירות אקולוגית. הוא נחשב לגן עדן עבור חובבי צפרות ודיג, ויש בו סיורים מודרכים בסירות מנוע ומשוטים.
מומלץ לבקר גם בטירת רוזפה – מבצר היסטורי שמכונה גם "מבצר השושנים". שקודר היא גם העיר שמארחת את מספר האירועים והפסטיבלים המקומיים והבינלאומיים הגדול ביותר באלבניה.
הפארק הלאומי הר דאייטי נמצא כ-25 קילומטרים ממזרח לטירנה. ההר הוכרז כגן לאומי כבר בשנת 1966 ומשתרע על שטח של כ-30 אלף דונם. אחת המסורות במקום היא לאכול את צלי הטלה המקומי, שנחשב למעדן מפורסם באזור. אל כמעט פסגת ההר, שגובהו 1,611 מטר מעל פני הים, אפשר להגיע בנסיעה ברכבל Dajti Express – הרכבל הארוך ביותר בבלקן, מתוצרת אוסטריה. העלייה אורכת 20-15 דקות, ובסיומה תגיעו לאזור תצפית עם אוויר הרים צלול ונוף מרהיב.
למעלה תמצאו שלל פעילויות שמתאימות לכל המשפחה – פארק חבלים נהדר לילדים, ירי בחץ וקשת, סייף בחרבות משחק, וגם רכיבה על פוני (אם כי המסלול די משעמם). בחורף, ההר לרוב מכוסה בשלג – מה שהופך את הביקור בו לחוויה חורפית יפה במיוחד.
משך הטיסה מישראל לאלבניה הוא כשעתיים וחצי בלבד. חברת סאן דור, מקבוצת אל על, החלה להפעיל שלוש טיסות שבועיות לטירנה בימים שני, רביעי ושישי. מחירי הכרטיסים מתחילים ב-259 דולר לנוסע (הלוך ושוב) וכוללים כבודת יד וטרולי. עם זאת, ביוני – למשל בין התאריכים 11–14 ביוני – המחיר כבר מגיע ל-408 דולר לאדם, ללא כבודה.
גם חברת ישראייר פועלת בקו לטירנה. מחירי הטיסות בישראייר באפריל מתחילים מ-267 דולר (לא כולל כבודה), וביוני – בין התאריכים 11–15 ביוני – המחיר מזנק ל-424 דולר לנוסע, גם כן ללא כבודה.
הכותבת הייתה אורחת חברת סאן דור
