יהודית המשיכה: "תודה שתמיד היית לי משענת, תודה שידעת שאני יכולה לסמוך עליך. תודה שנכנסת בכזאת פנימיות למשפחה שלי, כאילו נולדת בה. תודה שזיכית אותה והכנסת אותי למשפחה שלך. תודה שזיכית אותי ללמוד שפה שלא הכרתי. תודה שחינכת את הילדים שלנו לאהבת תורה ולמידה. לתפילה וליראת שמים. רפאל, כמה אהבת את התורה. עוד מעט חג מתן תורה אבל אתה אהבת יותר את חג שמחת תורה. חג של שמחה וריקוד מכל הלב, עם התורה. כמה חיפשת מקום לרקוד בו בכל זאת בשמחת תורה האחרון".

"עוד מעט חג מתן תורה, אבל אתה אהבת יותר את חג שמחת תורה"

יהודית המשיכה: " הייתה חכם, נבון, רגיש. הסברת המילים פשוטות לכל אדם כל דבר. בכלל לא הבנת שזו מעלה נדירה. תמיד ידעתי שאתה תשמור עלי. אני יודעת כמה דאגת לי. מצאתי בך חוף מבטחים לקחת את הילדים לטיולים, למוזיאון, השקעת בהם ולימדת אותם על החיים. הם קראו לזה פודקסט".

"אני לא אדע לענות לילדים תשובות כמוך אבל אני אשתדל להיות יותר סובלנית. אשתדל לגדל אותם בדרך טובה  כמו שלך אבל לא אוכל לעשות זאת בדרך שלך.תודה על החיבוק האחרון ביום ראשון..תודה על המקום שהיית בועבורי. תודה שחיכת לקבל את ברכתי כדי להתגייס למרות שידעת כמה יהיה קשה".

"אנחנו מרגישים אבודים בלעדיך"

אחותו של רפאל, יהודית ספדה לאחיה: "אנחנו לא מסוגלים להתחיל לסדר את הראש. אימא אמרה שאם יקרה משהו לילדים שלה,היא תשתגעה. זה נחסך ממך. אוי ואבוי אם היינו צריכים לבשר לך. כל כך שמחת שהתגייסת. לא ידעת שברגע שתבוא לא יתנו לך ללכת. רפאל אחינו הקטן הפך עם הזמן לאח הגדול. אתה כל כך חסר ואנחנו כל כך מתגעגעים. עם ישראל חי. נמשיך כמו שאתה רוצה לבנות ולשמוח".

אורי אוחיון, אחיינו של רפאל ספד לו: "זה פשוט לא מתאים לך למות ככה באמצע החיים. באמצע אלף פרויקטים וחסדים, זה מוזר לכתוב עליך הספד. כל כך לא היית בן אדם של פתוס. היה לך הרבה יותר מתאים להיות כאן ולהנחות את האירוע. זה פשוט בלתי נתפס. סבא ברח עם משפחתו כילד ואיבד את אחותו בפיגוע. עכשיו להתבשר על בנו שנפל במלחמה. לא הבנתי מה עשית במלחמה. בגבול".

"בשבת סיפרת לי שאתה עוזר של רב הגדוד. אתה דאגת לרוח בגדוד. ההודעה האחרונה שלך הייתה על התסכול שלך מכך שצהל לא הזכיר את יום ירושלים. יצרת לנו אתגר בלתי אפשרי. הפכת את יום ירושלים ליום האזעקה שלך. איך נספק על הרוח הישראלית ביום שחטפנו כזו מכה", ספד אורי

"זה פשוט לא מתאים לך למות ככה באמצע החיים"

אורי המשיך: " בשבת האחרונה הופעתם במפתיע בתקוע, רק אתה ויהודית. רציתי שתבואו, חשבתי שתרצו זמן לעצמכם. ישבנו במרפסת מול המדבר על עבודה ומילואים. הייתי מופתע מזמן האיכות הנדיר. שכחת את הכובע וחזרת אלינו. הבטחת שבפעם הבאה תהיה אצלם. זה היה סיבוב פרידה".

חיזקי, גיסו של רפאל ספד לו: " עשרות פעמים ביום אנחנו מתייעצים ואני מרגיש כעת כמו מישהו שכרתו את ידו. ילדים תדעו שאבא שלכם היה גיבור. יש כמה סוגים של גיבורים. יש גיבור שנראה כמו חייל אבל יש גיבור שהוא יותר מזה – מי שיודע להתגבר. אבא היה גיבור על. לא גיבור רגיל או מיוחד, אבא היה גיבור על. הוא לא היה חייל טבעי אבל החליט שחייבים להילחם. הוא אף פעם לא היה קרבי והגיע למסגרת וכבש אותה כמו כל יעד. כולם התאהבו בו בזמן אמת".

"הוא החליט כמו גיבור על שהוא צריך להיות עם סכין הבין שיניים"

ראש ישיבת מקור חיים הרב דב זינגר: "ריבונו של עולם אנחנו פונים אליך בתפילה. זכור לנו את בריתו של אברהם אבינו של יצחק שמסר נפשו. הינה לך פה גיבור אמיתי שכל כך אהב את הארץ והשמים וחיבר ביניהם. רפאל היה אהוב. זכיתי לעבור איתך כל כך הרבה תחנות".

"גיבור אמיתי שכל כך אהב את הארץ והשמים וחיבר ביניהם"

ראש הישיבה המשיך: "השם זכור לנו את בני עמך הצדיקים שעושים קדושה בעמך. אחד כזה היה רפאל שלנו, יחיד ומיוחד. רחם על אבא של רפאל, על אחיו ואחיותיו, על כל משפחתו ורחם עלינו על ההר הטוב הזה".

ראש מועצת צור הדסה תומר מוסקוביץ: "האחדות אינה באה מאליה, צריך להילחם עליה. רפאל היה מעורב ביותר מקהילה אחת, מכל הסוגים והמינים. מאז שרפאל עבר ליישוב הם היכו שורש והשפיעו על חיים רבים. כולנו נבעה את החוסר באחדות לאור גודל האבדה".

"אבא היה גיבור על, לא גיבור יחיד או מיוחד, הוא היה גיבור על"

אלוף משנה יניב מלכה ספד מטעם צה"ל: "בגרון חנוק ובהערכה אין קץ אנו נפרדים מסמל ראשון רפאל קאודרס אשר נפל במלחמת חרבות ברזל. אני עעומד כאן היום בשם צהל וכל מי שנלחם בצפון ובדרום ובשמם של כל אזרחי המדינה המרכינים ראשם. אנחנו כואבים איתכם בני המשפחה היקרים. נמצאים בימים קשים ומורכבים, פרק היסטורי. האויב שם לעצמו מטרה לפגוע באזרחים. אני מתחייב שמשימתם של אויבינו לא תצליח. נשיב את החטופים והביטחון".

רב הגדוד רסן נתנאל שטראוס: " מילה אחת ליוותה אותי השעות האחרונות – הינני. אמרת הינני כבן זוג, אהבת את יהודית בכל מאותדך. כבן כיבדת את הוריך, כאב אוהב ודואג, כמחנך – עסקת כמחנך. כאוהב הארץ הובלת את תלמידיך הכל הארץ. אמרת הינני כאיש קהילה. אמרת הינני לעם ישראל כשהבאת רוח לשדה הקרב". עוד הוסיף הרב: "נפלת ביום ירושלים. דאגת שנהיה יחד כחברים. השעות האחרונות לחייך פרקת תחמושת בעודך שר שירי ירושלים".