התרחיש הפסימי של בנק ישראל כבר כאן: צופה האטה בצמיחה, עלייה באבטלה ובחוב, והחרפה בפרמיית הסיכון של ישראל. הריבית תישאר גבוהה לזמן ממושך
שני פרמטרים מרכזיים שאליהם מתייחס בנק ישראל הם, כמובן, האינפלציה והריבית. אבל אין בתחומים אלה שינויים דרמטיים. הנגיד אמיר ירון הזהיר כי "בארה"ב המכסים יעלו את האינפלציה וסביר להניח כי נייבא חלק מהאינפלציה הזו אל תוך המשק".
אלא שהתחזית, שהיא ממילא קודרת, מבוססת על הנחה שהמלחמה מסתיימת בסוף הרבעון השני של 2025. כלומר, בעוד כחודש וחצי יש הפסקת אש חתומה. הנחה זו נראית כעת הרבה פחות סבירה, אם הממשלה שבה סמוטריץ' ובן גביר הם עדיין האנשים החזקים, נשארת. לא במקרה כלכלני בנק ישראל כבר החלו לעבוד על תרחיש אלטרנטיבי וגם הזכירו אותו בתחזית שהתפרסמה בשבוע שעבר. "קיים סיכון להתרחבות הלחימה מעבר למגולם בתרחיש הבסיס. בחנו תרחיש חלופי הכולל את התרחבות הלחימה בגזרת עזה וגיוס מילואים נרחב במשך כשני רבעונים".
כלומר, התווסף תרחיש שלפיו המלחמה מסתיימת רק בסוף השנה. "להערכתנו, תרחיש כזה יוביל לפגיעה של כ־0.5% בתוצר בשנת 2025, בעיקר כתוצאה מפגיעה בהיצע העבודה", מתארים שם את התרחיש החלופי. משמעותו: הצמיחה השנה תסתיים ב־3% ולא ב־3.5% — כלומר אובדן תוצר של 10 מיליארד שקל. הם מסבירים זאת במעמסה על אותם מילואימניקים, ששוב ייאלצו להיעדר מהעסקים או מהמשרות שלהם. וזה כבר לא מה שהיה באוקטובר 2023, אז המוטיבציה היתה גבוהה והמשק נכנס לאירוע המלחמתי הקשה מאז קום המדינה במצב טוב יחסית. כלומר, תהיה להארכת המלחמה עלות כלכלית כבדה.
אגב, החלק הכבד באמת מגיע מיד אחרי בהודעה של בנק ישראל: "צפויה עלייה של כ־2% תוצר בגירעון, כך שהחוב הציבורי יסתכם ב־71% תוצר בסוף אותה שנה". לפי בנק ישראל, הארכת המלחמה תעלה למשלמי המסים סכום של כ־40 מיליארד שקל. מדובר במספר עצום. כלומר, הגירעון השנה יעמוד על 6.2% תוצר ולא על 4.2% תוצר — תחזית אופטימית מאוד שסיפקו כלכלני הבנק המרכזי לפני שבוע. חשוב לזכור כי תקרת הגירעון שקבעה הממשלה עומדת על כ־5% תוצר, כך שמדובר בחריגה נוספת ובגירעון עצום זו השנה השלישית ברציפות.
יתרה מזו, לפי אותה תחזית, כל העלות הזו תתגלגל לחוב, וזו הסיבה לכך שגם החוב קופץ בשתי נקודות תוצר: מ־69% תוצר בתרחיש הבסיס ל־71% תוצר בתרחיש של הארכת המלחמה. מדובר על עוד 1.8 מיליארד שקל ריבית לשנה (וכל שנה הולך וגדל) — רק על התוספת הזו, שכן הריביות עלו מאוד ואג"ח ממשלת ישראל ל־10 שנים נסחרת סביב 4.5% לשנה. יחס חוב־תוצר של 70% עבור מדינת ישראל במלחמה, עם חוסר ודאות גיאופוליטית הולכת וגוברת ועם מתחים פנימיים בשיאם — הוא אירוע מסוכן. זה מכניס את ממשלת ישראל לאזור בעייתי מאוד.
לכן בבנק ישראל רואים לנכון לצרף חלק שלישי לאותו תרחיש פסימי: "התפתחויות אלו צפויות להיות מלוות גם בעלייה בפרמיית הסיכון ובפיחות של השקל. לצד הפגיעה בצד ההיצע, התפתחויות אלו יפעלו לעליית האינפלציה ביחס לתרחיש הבסיס כך שתוואי הריבית יהיה גבוה יותר". כלומר, זה לא רק פחות צמיחה, פחות תוצר, פחות עבודה, יותר גירעון ויותר חוב. זו גם הורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל — דבר שיגרום לשקל חלש יותר, לאינפלציה גבוהה יותר ויחייב ריבית גבוהה לתקופה ארוכה יותר.
המשמעות המעשית היא שאפשר לשכוח מההורדות המתונות בריבית שהיו צפויות במהלך המחצית השנייה של השנה — בסך כ־0.5%. לא בטוח שריבית של 4% תשנה באופן דרמטי את המציאות הכלכלית לעומת ריבית של 4.5% או 4.25%, אבל זה בהחלט לא תורם לצמיחה, ובעיקר לא להשקעות שנפגעו אנושות בשנתיים האחרונות. ברגע שהמשקיעים — הן הזרים והן המקומיים — יבינו כי הממשלה הזו מתכננת מלחמה פרמננטית, הסיכון הזה "יתורגם" במלואו בפרמיה של הממשלה — ומשם לכל שאר הפרמטרים המאקרו־כלכליים. ויהיה לזה מחיר כלכלי.
הלכה למעשה, התהליך הזה כבר החל: בחודש האחרון זינק ה־CDS על אג"ח של ממשלת ישראל — המתאר את מחיר תעודות הביטוח במקרה של חדלות פירעון, אך בעיקר מהווה מדד טוב לפרמיית הסיכון של המדינה — בכ־35% (ל־5 שנים) וזה ל־10 שנים טיפס ביותר מ־28%. זו לא תנועה רגילה וסיכונים אינם מתפתחים ליניארית. חשוב לקחת בחשבון את האזהרה הזו של בנק ישראל — כי היא שווה הרבה מאוד כסף. הכסף של כל אחד ואחת מאיתנו.
