על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין – בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● כותרות העיתונים | מערכת הטילים האיראנית שישראל טענה שהשמידה ומוצגת כעת לראווה
● כותרות העיתונים | הניו יורק טיימס: ארה"ב מנעה תקיפה ישראלית באיראן
1 הפייננשל טיימס: כך נתניהו עובר מהגנה להתקפה
כתבה מקיפה שכותרתה "מה יעשה נתניהו הבטוח בעצמו עכשיו?" בפייננשל טיימס מציגה את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בפוליטיקה הישראלית, שבו ראש הממשלה, בנימין נתניהו לא רק פיטר את ראש השב"כ, רונן בר בעיצומה של לחימה בעזה – אלא גם שילב זאת בשורת מהלכים פנימיים וחיצוניים שמאותתים על תפנית אסטרטגית בה, "הוא עובר מהגנה להתקפה". בפייננשל טיימס נכתב כי נתניהו מתמודד במגרש הביתי עם "זירה שברירית" שהוא דואג "להצית" ומתכונן לתפנית גאו-פוליטית.
"לאחר שנה שבה היה בעמדת מגננה בעקבות מתקפת חמאס ההרסנית ב-7 באוקטובר 2023, נתניהו עבר בחודשים האחרונים להתקפה בזירה המקומית והבינלאומית – שינוי שדיפלומטים ואנליסטים סבורים שיש לו השלכות מרחיקות לכת לישראל ולמזרח התיכון", נכתב.
לפי הפייננשל טיימס, נתניהו החל בשורת מהלכים כמו מתקפה על מערכת המשפט וכן פיטור ראש השב"כ בגלל "חזרתו של טראמפ לבית הלבן". "בהיותה חתומה על כישלונות ה-7 באוקטובר, ממשלת נתניהו אימצה דוקטרינה צבאית אולטרה-תוקפנית, שעליה התגאה החודש כמי ש'משנה את פני המזרח התיכון'".
"בזירה הפנימית, ממשלת נתניהו, שמוגדרת בעיני רבים כימנית ביותר בתולדות המדינה, חידשה את המאבק הממושך מול מערכת המשפט ועמודי התווך האחרים של המדינה – מאבק שטרם המלחמה הוציא מאות אלפים להפגנות והצית את המשבר הפנימי הגדול בתולדות ישראל. העימות המתחדש מעורר חשש שהמדינה עלולה להידרדר למשבר חוקתי. אך עבור רבים, חידוש הקרע הפנימי על טיבו וזהותו של המרחב הישראלי מדאיג אף יותר", נכתב.
יש מי שטוענים שהמשבר האמיתי "הוא איזו גרסה של ישראל תנצח: המערכת הקיימת עם איזונים ובלמים חלשים, או חזון ממשלת נתניהו של רשות מבצעת חסרת רסן".
לפי אנליסטים ודיפלומטים, הציפייה של נתניהו היא "להמשיך בקו הלוחמני. בזירה הפנימית, חברי קואליציה רואים במאבק מול מערכת המשפט דרך לחיזוק הבסיס הפוליטי".
בזירה הבינלאומית, "הגישה התוקפנית של הממשלה מורגשת דווקא מעבר לגבולות ישראל". חידוש הלחימה בעזה, עקירה של אלפי פלסטינים והשתלטות על קרקעות, זכו לגינויים בינלאומיים. הממשלה לא מראה סימני מתינות בזירה הבינלאומית. "בעוד מתווכים ניסו לחדש את שיחות הפסקת האש, שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז שכוחות ישראליים יישארו באדמות שכבשו בעזה, לבנון וסוריה. אך השאלה הגדולה והמשמעותית ביותר: מה תעשה ישראל מול איראן, המרחיבה באגרסיביות את פעילותה הגרעינית", נכתב.
האסטרטג נדב שטרוכלר אמר לפייננשל טיימס, "איראן היא מה שמניע את נתניהו יותר מעזה, מסוריה או מלבנון – היא ראש הנחש". ומוסיף, "מאז ה-7 באוקטובר הוא מנסה לכתוב מחדש את המורשת שלו… אי אפשר לשכוח מה שקרה. זה קרה במשמרת שלו. אבל אם ישנה את המצב עם איראן – גם ההיסטוריה שלו תשתנה".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה.
2 "טילים בין-יבשתיים ושיגור לוויינים": איראן מתקדמת בתוכנית החלל בסיוע רוסיה
בעוד עיני העולם נשואות לעבר תוכנית הגרעין של איראן ולמשא ומתן עם ארה"ב, התפתחה במקביל חזית טכנולוגית שקטה, אך לא פחות אסטרטגית: תוכנית החלל האיראנית. בבלומברג פורסם כי איראן בונה "יכולות לשיגור לוויינים ורקטות בסיוע רוסיה", והדבר "שארה"ב חוששת ממנו – טילים בליסטיים".
כחלק ממאמציה של איראן לפתח את תוכנית החלל, במשך מספר שנים היא מנסה להפוך את נמל צ'אהבהאר שבדרום-מזרח איראן "למוקד כלכלי, כולל נמל חלל שצפוי להיפתח השנה. התוכנית היא לבנות את המקבילה האיראנית לקייפ קנוורל שבפלורידה – מרכז לשאיפות החלל של הרפובליקה האסלאמית".
עבודה על טילים גדולים לשיגור לחלל "מציבה את איראן בעמדה טובה יותר לפתח טילים בליסטיים בין-יבשתיים", אמר לבלומברג, ג'ון קייבס, חוקר בכיר בפרויקט ויסקונסין לפיקוח על נשק גרעיני בוושינגטון. "גם רקטות חלל וגם טילים בליסטיים בין-יבשתיים יוצאים מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ".
תוכנית החלל של איראן, עלולה לעורר חששות בארה"ב משום שבכהונתו הראשונה, הנשיא טראמפ הטיל סנקציות על סוכנות החלל האיראנית, "אך הדבר לא מנע מאיראן לפתח אחת מהתוכניות המתקדמות ביותר במזרח התיכון – כאשר הן סוכנות החלל האיראנית והן משמרות המהפכה שיגרו רקטות ולוויינים לחלל".
אז מה על הפרק? "פרויקטים חדשים כוללים רשת של 20 לווייני אינטרנט הקרויים על שמו של קאסם סולימאני, הגנרל שנהרג בתקיפת מל"ט אמריקאית בהוראת טראמפ ב-2020".
לאחר שהפרוקסי של איראן נחלשו בלבנון ובעזה בעקבות תקיפות ישראל, ומשטר אסד, בעל בריתה הסורי של איראן נפל, אנליסטים טוענים כי איראן נאלצת להעריך מחדש את כוחותיה ורואים בתוכנית החלל "חלק מרכזי מיכולות ההגנה שלה".
בבלומברג נכתב כי כרגע "אין נתונים רשמיים על סך עלויות תוכנית החלל של איראן עד כה. למרות הלחץ הכלכלי מהסנקציות האמריקאיות, הממשלה ממשיכה לתמוך בתוכנית החלל, אם כי בתקציבים מצומצמים: בנובמבר האחרון, בכיר איראני מסר שסוכנות החלל תקבל מימון של כ-11 מיליון דולר כדי לקדם את התחום".
המערב מודאג מההשלכות האסטרטגיות והצבאיות של ההתקדמות האיראנית. ממשלת בריטניה הטילה סנקציות בספטמבר האחרון על "תת-אלוף עלי ג'עפרבאדי, ראש אגף החלל של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ועל סוכנות החלל האיראנית". גם האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ג'עפרבאדי באוקטובר, והודיע שיחידתו "מעורבת בפיתוח ועתיד שיגור של משגרי לוויינים, שהם חיוניים לפיתוח מערכות טילים בליסטיים ארוכי טווח".
כעת "למרות שאיראן תמיד הכחישה שהיא שואפת להשיג נשק גרעיני, וטוענת שהעשרת האורניום היא לצורכי שלום בלבד, ההתקדמות בחלל עשויה לאפשר לטהרן להפגין עמידות ועוצמה". אנליסטים אומרים שזו הדרך החדשה של איראן "להפגין כוח".
מתוך בלומברג, מאת ברוס איינהורן וגולנאר מוטוואלי. לקריאת הכתבה המלאה.
3 יחסי ישראל-מצרים: אפשרות להסלמה, אך לא לעימות ישיר
בניתוח של The National שכותרתו "מצרים וישראל קרובות לנקודת עוינות גלויה אך לא לעימות מלא", נכתב כי המתיחות בין מצרים לישראל הולכת ומגיעה לנקודת רתיחה, על רקע הלחימה המתמשכת בעזה, מהלכים חד-צדדיים של ישראל בגבול המצרי, והצעות בינלאומיות שנחשבות בקהיר לאיום ישיר על ביטחונה הלאומי. השיח הדיפלומטי בין המדינות מדשדש והחשדנות ההדדית מעמיקה.
לפי The National מה שאחראי על המתיחות הגוברת בין המדינות הוא "הכעס המצרי על מלחמת עזה והתגבור הצבאי בסיני". בנוסף ל"אי-האמון בין המדינות מונע מהצעות ליישב פלסטינים בסיני והטענות שקהיר מגבירה את כוחותיה סמוך לגבול עם ישראל כהכנה למלחמה". מצד שני, מקורות המקורבים לנושא אמרו ל-The National כי עסקאות הנשק האחרונות של מצרים "תורמות להסלמה" כמעוררות חשש בישראל לגבי כוונותיה של קהיר.
בפגישתם של טראמפ ונתניהו בבית הלבן, נתניהו התלונן על ההתבססות הצבאית המצרית והתשתיות בסיני וביקש מטראמפ לשכנע את המצרים לסגת מהגבול.
האנליסט המצרי חאלד עוכאשה, ראש המרכז המצרי ללימודים אסטרטגיים, מכון חשיבה המזוהה עם השלטון המצרי אמר ל-The National, "מצרים מתמודדת עם האירועים המתפתחים במזרח התיכון בבגרות, בחוכמה מדינית ובאיפוק, אך בו-זמנית אינה שוללת שימוש בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים שלה".
"במקביל, משרד החוץ המצרי נקט בלשון חריפה כדי לגנות כל פעולה ישראלית הנתפסת בקהיר כתוקפנית, התפשטותית או כזו שמתעלמת מסבלם של אזרחים, בין אם בעזה, בלבנון או בסוריה", נכתב.
"בעוד עבד אל-פתאח א-סיסי וממשלתו מגלים איפוק יחסי בהתבטאויותיהם הפומביות נגד ישראל, הוטלה על פרשנים מקורבים למשטר – בהם גנרלים בדימוס – המשימה לשדר את העוינות הגוברת כלפי ישראל, ולעתים קרובות אף איומים גלויים", נכתב.
בין המסרים: אזהרות חמורות מפני ניסיון להעביר את תושבי עזה המעטים לסיני, "מהלך שמוגדר כאיום על ביטחון לאומי שמצרים לא תקבל", וזאת בנוסף לתיאורים על עוצמת הצבא המצרי.
מתוך The National, מאת חמזה הנדאווי. לקריאת הכתבה המלאה.
4 האם המאבק של טראמפ באנטישמיות פוגע ביהודים, וגם איך הניו יורק טיימס מגביר אנטישמיות
המהלכים האחרונים של הנשיא טראמפ להתמודד עם האנטישמיות במוסדות האקדמיים כללו שלילת ויזות, גירוש סטודנטים והקפאת מימון. כעת, סטודנטים יהודים התראיינו למדיה-ליין ואמרו כי הם חלוקים בדעתם עד כמה המדיניות החדשה של טראמפ מסייעת לאנטישמיות, או בעצם פוגעת בה.
עדן ידגר, בת 21, סטודנטית שנה אחרונה באוניברסיטת קולומביה אמרה למדיה-ליין "זה מצער שהנהלות האוניברסיטאות לא היו מוכנות או לא הצליחו להגן על סטודנטים יהודים, מה שאילץ את הממשלה הפדרלית להתערב". והוסיפה "זה כתם על ההשכלה הגבוהה שהגענו למצב שבו הממשלה צריכה להתערב, לצערי, זו הפכה לאפשרות היחידה". ידגר אופטימית לגבי המדיניות החדשה ורואה אותה "כאפקטיבית".
אולם, סטודנטים אחרים טוענים "כי יש חשש מהדרך בה זה נעשה", אמרה למדיה-ליין, רותם שפיגלר, בוגרת משפטים מהארוורד. "למרות שחלק מהצעדים נראים ממוקדים במאבק באנטישמיות, אחרים פחות ברורים. היא הביעה חשש שחלק מהמדיניות עלולה דווקא לעורר עוינות נוספת כלפי יהודים וישראל", נכתב. שרון קנפלמן, סטודנטית בברקלי, אמרה שהמצב בקמפוס השתפר מאז שטראמפ נכנס לתפקיד והחל לפעול נגד אנטישמיות.
האנטישמיות לא פוסחת גם על הניו יורק טיימס, שם "תגובות הקוראים מראות על קהל גלובלי שעוין לישראל", כך פורסם ב-The Algemeiner. רבות מהתגובות העוינות לישראל מגיעות מקוראים מחוץ לארה"ב ביניהם "ריצ'רד סמית' קורא מהעיר אדינבורו שבסקוטלנד, כתב: "נראה שאין שום חוק כשזה מגיע לניהול מלחמות של ישראל. אין מגבלות. אין לחץ בינלאומי אמיתי שינסה לבלום את ההפרות התכופות הללו." הוא כינה את ההתנהגות הישראלית "מחליאה". גם הלן וולה מפריז כתבה: "בכל פעם שחשבתי שראיתי את הגרוע מכל, ישראל מצליחה להפתיע אותי מחדש". מישל ממונטריאול כתבה: "אני לעולם לא אקנה שוב דבר שמיוצר בישראל". "לאחר שמיצה את קהל הקוראים האנטי-ישראלי בקמפוסים אמריקאים שבהם יש גישה מלאה לעיתון, מנסה הניו יורק טיימס כעת להגדיל את הכנסותיו על ידי פנייה לקוראים אנטי-ישראלים באירופה ובקנדה. כאסטרטגיה עסקית, ייתכן שיש בכך היגיון – אך המחיר הוא הפיכת מדור התגובות למרחב אנטי-ישראלי מובהק", נכתב שם.
מתוך המדיה-ליין, מאת מעין הופמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-The Algemeiner, מאת אירה סטול. לקריאת הכתבה המלאה.
