למצעד החיים שיצא לדרך מחר, יצטרפו, זו השנה השנייה, משפיעני טיקטוק במסגרת משלחת של טיקטוק ישראל. במשלחת לוקחים חלק 14 יוצרי תוכן מובילים, שכבר נמצאים בימים האחרונים בפולין, מסיירים באתרים ההיסטוריים – וכמובן מעלים סטוריז.
אבל מה בעצם הקשר בין טיקטוק, פלטפורמה שבדרך כלל ידועה בזכות אתגרים שונים ומשונים, טרנדים וסרטונים קצרצרים, לנושא כמו השואה? למשפיענים הלוקחים חלק במשלחת זה דווקא ברור. "אני לא חושב שזה דיסוננס כזה גדול", אומר מתן פרץ, 36, חולון, שמחזיק במספר מרשים של 370 אלף עוקבים. "טיקטוק היא אחת הפלטפורמות הכי גדולות בעולם לתוכן, זו פלטפורמה גם לימודית וחינוכית".
@matanperetz אז סבבה או לא סבבה לזרוק בהודעה? #מתןפרץ #סטנדאפ #מתןפרץסטנדאפ #סטנדאפישראל ♬ original sound – Matan Peretz מתן פרץ
"זה נכון", מודה עמית בן דוד, 29, רמת גן, שאחריה עוקבים 383 אלף. "לכאורה מה הקשר שואה וטיקטוק. זו פלטפורמה שמתקשרת דברים בצורה קלילה, ולכן הרבה ילדים ובני נוער רגילים לצרוך חומר בצורה תמציתית. אז איך מנגישים את השואה? אנחנו הצינור שיכול לדברר את הנושא הקשה הזה בצורה שגם ילד יכול להבין, להנגיש בגובה העיניים, בשפה פשוטה ואפילו מעניינת ומרתקת לצופה כדי שהוא יישב ויצפה בזה".
אבל איך עושים את זה בפועל? איך מתמצתים את נושא השואה לסרטון של דקה וחצי?
פרץ: "האם זה אתגר להפוך את זה לקליפ קצרצר? כן. אבל זה התפקיד שלנו – להנגיש. האתגר האמיתי הוא להביא תוכן מהיר וקצר וחד על נושאים חשובים באמת, וזה לא פשוט. ואת זה אני אומר בתור מי שברגעים אלה ממש עושה את זה. איך עושים את זה? בוחרים משהו שנגע בך – משהו אישי, סיפור, חור מנעול לראות ממנו את התמונה הגדולה יותר. אי אפשר להכניס את השואה לסרטון של דקה וחצי, מחפשים זווית מאוד ספציפית על נושא עצום. העליתי סרטון ראשון מפולין וזה לא היה לי פשוט בכלל, לקח לי יומיים לפצח את זה. בדרך כלל זה לוקח לי שעה וחצי להעלות סרטון".
בן דוד מסכימה: "צריך להתמקד בדברים מאוד נקודתיים, לתקשר חוויות שהם יוכלו להתחבר אליהן".
@therealamitmusic סוכריית נס 🍬☕️ אל תשכחו לבטוח בתהליך ולקרוא לאבנר מדי פעם 🧑🏾🦱👱🏼♀️ #האחהגדול2023 #סתיוקצין #האחהגדול🧿 ♬ צליל מקורי – Amitmusicofficial
"אנחנו 14 יוצרי תוכן וכל אחד מעביר בדרך שלו", מוסיף עידן שלו, 24, פרדס חנה-כרכור, שלו 625 אלף עוקבים". "אני מתכוון להעלות סיפור אישי שלי: יש תמונה מאוד מפורסמת של סבתא רבתא שלי עם דוד שלי רגע לפני שהם נכנסנו למשרפות באושוויץ. זו תמונה ממוזיאונים, וזה מטורף לחשוב שזו סבתא רבתא שלי. אני מתכוון להראות סגירת מעגל באושוויץ, כשאחזיק את התמונה במקום שבו זה צולם. אני חושב שזה ייגע בנקודות שונות, יהיה לזה אפקט חזק".
שלושתם עוסקים בהסברה באופן שגרתי. פרץ ושלו אף שיתפו פעולה בשנה שעברה עם זיכרון בסלון. ושלושתם מרגישים תחושת שליחות. "לאור העובדה שככל שהזמן חולף, נשארים פחות ופחות שורדי שואה, תפקידנו בחברה הישראלית וכיהודים, זה לזכור ולא לשכוח, והמשמעות של לא לשכוח היא להעלות תכנים למדיה", אומר פרץ. "ואם אני זוכה להיות חלק מהשושלת ולספר את הסיפורים, אז אני רואה בזה זכות ענקית וזה מרגש אותי לחשוב שאני גרגר בשרשרת התיעוד".
@idan_shalva מזהים מי חזר?? #31יום ♬ original sound – Ellies discord kitten
"אני מרגישה שאם קיבלנו את הזכות להיות השליחים, אז יש לזה סיבה", מוסיפה בן דוד. "יש לנו השפעה על הציבור, ואני אומרת את זה ולא מעכלת. הרבה מהמטרה שלי היא לבדר אבל צריך לתת דגש וחשיבות לערכים, לשימור המורשת, לפטריוטיזם. הרבה מהעוקבים הם בני נוער ואנחנו גורם משפיע על האישיות שלהם. מבחינתי, אני חייבת להשתמש בזה לטובה".
"אני חושב שאנחנו חייבים", מסכם שלו. "אם יש דמויות להערצה לדור הצעיר זה אנחנו, הם חוזרים הביתה ופותחים את הרשתות החברתיות. האחריות שלנו היא להבין שמאות אלפי בני נוער צורכים תוכן, וחשוב שחלק ממנו יהיה בנושא הזה. אנחנו רוצים שביום השואה כל התוכן ברשתות שלנו יהיה רק על זה, כמו שבטלוויזיה השידורים הם רק על השואה. אנחנו רוצים שיום-יום וחצי כל מה שהם יראו זה את זה. ברור שיש לנו תחושת שליחות".
