קרן העושר הנורווגית שוקלת להשקיע בנשק, והיא לא היחידה

קרן העושר הנורבגית התגאתה בעשורים האחרונים בהכנסת שיקולים אתיים וסביבתיים לפורטפוליו ההשקעות האדיר שלה. היא סילקה חברות ישראליות הקשורות לכיבוש, הפסיקה השקעות ביצרניות נשק גלובליות, חיסלה אחזקות בכל חברה שקשורה אפילו באופן עקיף לסכסוכים בינלאומיים – ושמה דגש על השקעות סביבתיות וברות־קיימא.

● התרגיל הצבאי ההיסטורי שנערך בגבול ישראל
● בצל המשבר עם מקרון, ישראל תצמצם נוכחות בתערוכה הביטחונית בפריז

אבל כעת, כאשר אירופה כולה עוברת כיול־מחדש של מה נחשב למוסרי או לא בתחום הביטחון בשל המלחמה באוקראינה, אפילו הקרן הנורבגית – המנהלת 1.8 טריליון דולר – נדרשת למחשבה מחדש.

"יש לנו היום הגבלות שמונעות מקרן העושר אפילו להשקיע בתעשיות הביטחוניות. זה מטורף לחלוטין ואנחנו הולכים לבטל אותן", הודיעה מנהיגת האופוזיציה ארנה סולברג, לשעבר ראשת הממשלה של נורבגיה מהמרכז־ימין, לקראת הבחירות שיתקיימו במדינה בסתיו.

"זו צביעות לשמה", אמר מנהיג של מפלגת מרכז נוספת הצפוי להצטרף לקואליציה העתידית, "אנחנו חברים בנאט"ו, ואנחנו תלויים מאוד במטריית ההגנה שארה"ב פורשת עלינו. אנחנו קונים ציוד מאותן חברות שאנחנו לא יכולים להשקיע בהן".

"זה ישלח מסר חשוב למשקיעים"

למעשה, הדיון בנורבגיה הוא חלק משינוי מקיף שעובר על תחום ה־ESG, הכורך השקעות כספיות בשיקולים ערכיים של סביבה, חברה וממשל. ברוח הזמן, חברות ביטחוניות – אלו המייצרות מטוסים, מערכות נשק, מערכות הגנה מטילים, מל"טים ורחפנים ואפילו ארטילריה וטנקים ופצצות – משנות את התדמית שלהן באירופה. במקום להיתפס כחלק מ"תעשיית מוות" מגונה כפי שהיה עד כה, הן מצבות את עצמן כאחראיות לשלום, על ידי הרתעה. הסלוגן של ענקית הנשק הגרמנית ריינמטאל, למשל, מבטיח "שלום, חירות וביטחון בר־קיימא".

נורבגיה התחילה עם שיקולים אתיים בהשקעות כבר בתחילת שנות ה־2000, עם איסור השקעה של קרן העושר, המחזיקה כ־1.5% מכל החברות הגלובליות, בכל חברה הקשורה – גם בעקיפין – לנשק גרעיני או לפצצות מצרר.

המהלך פסל חברות אמריקאיות שמעורבות בתעשייה הביטחונית במדינה, ובמרוצת הזמן התווספו לרשימת החברות האסורות גם "בואינג", "איירבוס", "לוקהיד מרטין" ואחרות.

 ניקולאי טנגן, מנכ"ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

כעת, כאשר נורבגיה "מתחברת מחדש" לצד הביטחוני שלה בשל האיום הנשקף מרוסיה, האופוזיציה הנוכחית מבטיחה לשנות את המצב. "זה ישלח מסר חשוב למשקיעים", אמר חבר פרלמנט מהאופוזיציה ל־FT בחודש שעבר, "וזה יהיה רווחי מאוד לקרן".

המסר הזה כבר מהדהד בדירקטוריונים רבים של קרנות השקעה שהפגינו מחויבות הולכת וגוברת לכללי ה־ESG בשנים האחרונות. המשמעות של כללים אלו, המחייבים השקעות תוך שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים, שונה לפי פרשנויות שונות. אך עד עתה, רוב מי שחיפשו את תעודת הכשרות של ה־ESG לקרן שלהם נמנעו מהשקעה בחברות ביטחוניות, במיוחד כאלו המייצרות נשק התקפי.

לפי חברת "מורנינגסטאר", היקף ההשקעה של קרנות המתגאות בהשקעות ESG במגזר הביטחוני הוא רק 0.5% מהפורטפוליו, לעומת 1.3% מהפורטפוליו בקרנות "רגילות". בהתחשב בעובדה כי יותר ממחצית מגופי ההשקעה מתהדרים בקריטריוני ESG, מדובר בהרבה כסף.

חברות ביטחוניות משנות את התדמית

אבל המצב הולך ומשתנה. החברות הביטחוניות עצמן מסייעות לשינוי על ידי שימוש תכוף במלים כמו "בר־קיימא", "שלום דרך ביטחון" והדגשת הנקודה כי שלום מושג באמצעות הרתעה צבאית.

הן מקבלות גב מממשלות ברחבי היבשת, שהקפיצו את תקציבי הביטחון במאות מיליארדי אירו בשנים האחרונות, ומבטיחות כי היד עדיין נטויה. הנציבות האירופית גם היא דוחפת להגברת ההשקעה הממשלתית בתחום.

כמאה חברי פרלמנט מה"לייבור" השולטת בבריטניה פרסמו מכתב פומבי הקורא לקרנות ולמוסדות פיננסיים "לשקול מחדש חוקי ESG שבמקרים רבים פוסלים באופן חסר הצדקה כל השקעה ביטחונית כ'בלתי מוסרית".

בצרפת, הרגולטורים הפיננסיים הבטיחו "לוודא שאין כל מכשול לא־נחוץ להשקעות בחברות בטחוניות על ידי כללי השקעה ברת־קיימא", וגם בגרמניה המפלגה השמרנית שצפויה להוביל את הקואליציה החדשה הבטיחה "להסיר חסמים" המונעים השקעה בחברות נשק.

החברות המנפקות את תעודות ה־ESG ומדרגות את איכות ההשקעות המוסריות של הקרנות שונות גם משנות את הטון. לפי אליאנץ, רוב חברות הנשק כלל אינן נחשבות לפסולות מהשקעה, והדבר נבע רק מ"זהירות יתר" של מנהלי קרנות שחשבו כי הצייטגייסט הוא להימנע מכל מה שקשור למלחמה ולמוות.

"בסביבה שבה מנהלי נכסים הואשמו בתדירות בגרינוושינג (מצג שווא לגבי המאמצים הסביבתיים, א"א), ישנה גישה של רתיעה מסיכונים", אמרה מנהלת בחברת "MorningStar" ל"פייננשל טיימס" בחודש שעבר.

המניות הביטחוניות ממשיכות לצמוח

מה שעוד מאיץ את השינוי הוא הצמיחה המהירה של התחום, והאובדן של התשואה לקרנות ולמוסדות הפיננסיים שנמנעים ממנו. מדד מניות הביטחון והתעופה האירופי (SAXPRO) עלה ב־220% בשלוש השנים האחרונות. המדד של קרן MorningStar בתחום זה עלה ב־175% בתקופת זמן זהה.

מנהל קרן ההשקעות הצרפתית Mirove כתב כי מדובר ב"שטח מת" מבחינת פוטנציאל ההשקעה, וכי הגיע הזמן לשינוי.

מכון המחקר האירופי "ברויגל" קרא לנציבות האירופית לעשות יותר כדי לעודד את ההשקעות הפרטיות בביטחון, ולפתוח את הסכר. לפי הצעה בנייר עמדה שפורסם בחודש שעבר, על הנציבות אף לכלול השקעות ביטחוניות בתוך הגדרת ההשקעות הברות־קיימא שלה.

המכון אומר כי הכללים הנוכחיים אוסרים השקעה "רק" בחברות הקשורות בנשק שנוי במחלוקת, כמו מוקשים נגד אדם, פצצות זרחן לבן, פצצות מצרר ועוד. הבעיה, לפי המכון, היא שקרנות חוששות בצורה מוגזמת מהתדמית שלהן, ונמנעו מהשקעה. כעת, עם שינוי התדמית, הן יכולות להשקיע בתחום.

מדובר בתהליך ארוך־טווח. "ייקח זמן ארוך לבנקים אירופאים ולמשקיעים לשנות את המדיניות שלהם בנוגע להשקעה בביטחון שנבנתה במשך שנים, בשל הביורוקרטיה הרבה והרגישות של התחום", נכתב בדוח.