משמינים יותר, חרדים יותר וסובלים מקוצר ראייה בגלל חשיפה ממושכת למסכים – בני הנוער סובלים בימנו משורה של מצבים בריאותיים שלא היו שכיחים בשנים קודמות. מדוע זה קורה? ובמה שונה הגישה המחקרית הישראלית מזו של שאר העולם? ד"ר יורם חאיטר מסביר למה הגיע הזמן לקחת את הנושא ברצינות
האם בני הנוער בעולם בריאים יותר או פחות מבעשורים הקודמים? כמה הם בכלל נבדקים? ומדוע ישראל יוצאת דופן? "בזירת המחקר הבינלאומי קיים מחסור במידע מקיף על בדיקות סקר בתחום מצב בריאותם של בני נוער", מסביר ד"ר יורם חטיאר, חוקר בכיר ויועץ באפידמיולוגיה של מצבי בריאות, מניעת מחלות ורפואה מותאמת אישית. "לעומת זאת, ישראל בולטת לטובה בתחום בזכות מחקרים מקיפים הנערכים בקרב בני הנוער במסגרת מבחני מיון בגילאי 16-17 לפני הגיוס לצבא. מבחני הסקר האלה מספקים תמונה רחבה ומפורטת על מצב בריאותם של בני נוער ישראלים".
מהן המגמות העולות בבריאות מתבגרים כיום?
"אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות היא עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה בקרב בני נוער. זהו נושא עולמי שזכה לתשומת לב, אבל העלייה בשיעורי ההשמנה בישראל מדאיגה במיוחד. מחקר שפורסם לאחרונה ובחן את שיעורי ההשמנה בישראל הראה כי השכיחות של עודף משקל והשמנה בקרב ילדים ובני נוער עלתה במהירות יחסית בשנים 2020 ו-2021. כך למשל, המחקר הראה כי אחוז הילדים בני 14-15 עם השמנת יתר בישראל עלה בשנתיים בלבד ב-8%. השמנת יתר בגיל ההתבגרות עלולה להוביל לשורה של בעיות בריאותיות בבגרות, כולל מחלות לב, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן. מחקרים שנערכו מצביעים על אשכולות של תחלואה נלווית בהשמנה השונים בין המינים. באופן מפתיע, חלה גם עלייה בשיעורי הרזון. הדבר עלול להעיד על קיומן של הפרעות אכילה וקשיים בהתאמה תזונתית בקרב בני הנוער. מאחר שהמגמה נצפתה יותר בקרב בנות, נראה כי אכן הסביבות נעוצות בהפרעות אכילה, הנובעות גם מדימוי גוף המוכתב על ידי גורמים שונים. מגמות אלו מחייבות התערבות ממוקדת של גורמי בריאות וחינוך כדי להבטיח את רווחת הדור הצעיר".
לצד סוגיית המשקל, מחקרים נוספים מצביעים על עלייה בשכיחות של מחלות כרוניות כמו אסטמה, מיגרנות, בעיות אורטופדיות, ממצאים נוירולוגיים, שיעורים הולכים ועולים של קוצר ראייה וממצאים אורולוגיים ונפרולוגיים שונים. "קוצר ראיה נמצא בעליה מתמדת ומשמעותית הן בקרב בנים והן בקרב בנות במהלך העשורים האחרונים", מוסיף ד"ר חאיטר. "זאת ממש מגפה בפני עצמה. חלק מהגורמים לה הם מיעוט של שהיה בחוץ בתנאי אור, שימוש הולך וגובר במסכים ואורח חיים יושבני בקרב בני הנוער. אגב אלה גם אחת הסיבות לעלייה במשקל".
לפי נתוני משרד הבריאות, כיום, כרבע מבני הנוער באוכלוסייה היהודית בישראל מעשנים, שיעור שנמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, מ-12.4% מעשנים בגילי 15-17 בשנת 2018, ל-23.6% בשנת 2021.
חולים כמו מבוגרים
המצב בעולם ובארץ בשנים האחרונות, הובילו בין היתר לעלייה בתחלואה שבעבר נראתה בעיקר אצל מבוגרים. בין אלה סוכרת שאינה תלויה באינסולין ויתר לחץ דם ראשוני. "חשוב לשים לב לממצאים האלה לא רק בגלל ההווה אלא גם בגלל העתיד", מסביר ד"ר חאיטר, "גילוי מוקדם של גורמי סיכון ותחלואה מסייעים בהורדת הסיבוכים והתמותה העתידית של האוכלוסייה במדינת ישראל".
אבל יש סיבה להיות אופטימיים. לפי ד"ר חאיטר דווקא בשנים אלה חלה התקדמות משמעותית בקידום בריאות מתבגרים יש לצייןמש חלה עלייה במודעות לחשיבות של אורח חיים בריא. בני נוער בימינו מודעים יותר לחשיבות של אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת ועשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים, לצד צמצום מזון מעובד ושומנים רווים. אנחנו בהחלט יכולים לראות שיש תוצאות למאמצי קידום הבריאות בארץ בתחומים הללו, כמו גם בקידום פעילות גופנית סדירה, עידוד שהיה במרחבים חיצוניים וצמצום זמן השהיה מול מסכים ושינה מספקת".
האם יש הבדל בין חוקרים ישראלים לחוקרים בינ"ל בגישה לרפואת מתבגרים והטיפול בהם?
"בניגוד לכנסים בינלאומיים רבים המתמקדים בבריאות המתבגרים בעיקר דרך עדשת המצוקה הנפשית (דכאונות וחרדות, שימוש בסמים ואלכוהול, הריון מוקדם ומחלות מין) חוקרים ישראלים מדגישים את הצורך בגישה רחבה יותר. הם טוענים שהגיע הזמן למנף את הידע הרב שנצבר בנושא כדי לשפר הן את הבריאות הפיזית והן את הבריאות הנפשית של בני הנוער. הדבר כולל התמקדות בגורמי סיכון, גילוי מוקדם של מחלות וקידום אורח חיים בריא".
כיצד הופכים את הידע המחקרי לפעולות העולם האמיתי?
"בצד האתגרים המשמעותיים בפניהן עומדת השמירה על בריאות המתבגרים, עומדת המודעות הגוברת לנושא המאפשרת שיפור משמעותי במצב הבריאותי של הדור הבא. לשם כך, מוצע מודל בו יוקם כוח משימה המורכב בכל הגורמים הרלוונטיים ותוכרז תוכנית לאומית, יקודם פרויקט לאומי של רשומות דיגיטליות, או לפחות רשת של מאגרי מידע מסונכרנים ומשולבים, באופן נגיש ושקוף, תוך יצירת סביבת מחקר שתאפשר ניתוח של הנתונים והמשולבים וניצול הראיות הנגזרות לשיפור קבלת ההחלטות, לתמיכה במדיניות לאומית שנבחרה בתבונה. לשם כך פיתחנו גם מערכת קריטריונים רב-ממדית חדשה שתאיר תובנות ותעריך את הסיכון לתחלואה עתידית בהתבסס על המצב הרפואי הנוכחי. כעת, הגיע הזמן להפוך את הידע הזה למציאות ולפעול יחד למען עתיד בריא יותר לבני הנוער בישראל. לשם השגת מטרה זו יש לערב לא רק את מערכת הבריאות, אלא גם את מערכת החינוך, הקהילה, הורי המתבגרים והמתבגרים עצמם. על ידי עבודה משותפת, נוכל להבטיח שבני הנוער של היום יגדלו להיות המבוגרים הבריאים של מחר" .
ד"ר יורם חאיטר הוא חוקר בכיר ויועץ באפידמיולוגיה של מצבי בריאות, מניעת מחלות ורפואה מותאמת אישית. ד"ר חאיטר בעל וותק של 34 שנים ברפואה, ובעל ניסיון רב שנים בניהול צוות רפואי, בקרה וניהול תהליכים רפואיים, ושיפור איכות העבודה של צוותים רפואיים. בנוסף, מרצה בתחום איכות רפואה, אפידמיולוגיה וחינוך רפואי, וייעוץ במקרים מורכבים
