חוק הפטנטים בישראל, מגדיר את המסגרת המשפטית להגנה על זכויות הקניין הרוחני של ממציאים ומפתחי המצאות חדשות. החוק מבטיח לממציאים הכרה והגנה על עבודתם האינטלקטואלית, תוך עידוד חדשנות, מחקר ופיתוח. הוא קובע את תנאי הזכאות לקבלת פטנט, בהם דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית, וכן מסדיר את תהליך הרישום – החל מהגשת הבקשה, דרך בחינתה המקצועית ועד לאישור הפטנט. נוסף על כך, החוק מתאר את האופן שבו ניתן לאכוף את הזכויות הנובעות מהפטנט על ידי בעליו. מטרתו היא להגן על מוצרים ותהליכים חדשניים למשך זמן מוגבל, כדי לתמרץ פעילות מחקרית ותעשייתית, תוך איזון עם אינטרסים ציבוריים כמו נגישות לטכנולוגיות חדשות ושמירה על תחרותיות. התיקון המוצע מבקש לשפר את השירותים הציבוריים הקשורים לרישום פטנטים, להגביר את יכולת הממציאים לתכנן ולשלוט בתהליכי הרישום, ולבצע התאמות נוספות בתחום ההגנה והאכיפה של זכויות הפטנט.
בקשת פטנט ארעית – פרוביז'יונאל נוסח ישראל
על פי הצעה זו הרשות מביאה לישראל את מודל ה-Provisional Patent Application האמריקאי, עם טוויסט מקומי. מדובר באפשרות להגיש בקשה ראשונית, חלקית, שאינה מתפרסמת ולשמור את תאריך ההגשה. תוך שנה ניתן יהיה להמיר אותה לבקשה מלאה. אם בתוך שנה לא תתבצע הגשה מלאה, הבקשה הארעית תפקע בטרם פרסומה באופן מלא לציבור וללא צורך בהודעה כלשהי על זניחתה.
מדובר בשדרוג משמעותי עבור יזמים, שכן הבקשה הארעית מאפשרת להם להקדים מתחרים, לשתף את הרעיון ביתר קלות וחופשיות עם משקיעים ושותפים פוטנציאליים, וכל זאת במחיר מינימלי וללא פרסום ציבורי. במילים אחרות, הממציא מקבל שהות נוספת לברור את צעדיו, לפני שהוא נאלץ להשקיע זמן וכסף, מפרסם את הרעיון וחושף אותו בפני מתחרים. למעשה הממציא יוכל להגיש מעין טיוטה ראשונית של המצאתו לרשות הפטנטים ולשמור לעצמו את תאריך ההגשה.
מתן אפשרות לפרסום מוקדם של בקשת הפטנט
כיום בקשות פטנט מתפרסמות רק לאחר 18 חודשים ממועד הגשתם לראשונה. הזמן הזה נותן לממציא יתרון על פני מתחרים ושומר את ההמצאה שלו חסויה למשך שנה וחצי. ישנם מקרים בהם הממציא דווקא מעדיף שההמצאה שלו תתפרסם קודם והצעת החוק תאפשר לממציא לבקש מרשות הפטנטים לפתוח את בקשת הפטנט לעיון הציבור לפני תום 18 החודשים שהיו מקובלים עד היום. הפרסום המוקדם יוכל ליצור הרתעה למתחרים, ובמקביל במקרה שהבקשה תהפוך לפטנט ומתקיימת תביעת הפרה, הוא מקדים את תקופת מתן התגמולים.
הסוף לבקשות חלוקה אינסופיות
כיום מבקש מגיש בקשה אחת, ויכול לחלק ממנה עוד ועוד בקשות-בנות, לפעמים על גרסאות שאינן בשלות ורק לצורכים בירוקרטים אסטרטגים. במקרים מסוימים תאגידים גדולים ורבי משאבים, מנצלים אפשרות זאת לרעה, כדי להרחיב עוד ועוד את תחומי הפטנט שלהם, להאריך את תוקפו הממשי ולחסום ולדכא את התחרות וההתפתחות בתחום.
הצעת החוק מקנה לשר המשפטים סמכות להסדיר ולצמצם שימוש לרעה זה. למבקשים הגונים, לא צפויה פגיעה, והמערכת תהפוך ליעילה יותר, הוגנת יותר, ומעודדת מסחור אפקטיבי במקום ניהול פורמלי אינסופי של בקשות ישנות המתחפשות לחדשות.
הפרתם פטנט? יעבירו את המוצרים שלכם לבעל הפטנט
תוספת לחוק הפטנטים המעניקה סמכות מעוגנת ומפורשת לבית המשפט להורות על השמדת מוצרים המפרים פטנט, או על העברת הבעלות בהם לבעל הפטנט. עיגון ההסמכה הזו בחוק מאפשר אכיפה אפקטיבית יותר, מונע סחבת דיונית, ומגדיל את הכוח והאפקטיביות של זכות הפטנט במקרי הפרה חמורים.
שינוי שם הרשות והרחבת תפקידיה
על פי ההצעה החדשה, רשות הפטנטים תיקרא "הרשות לרישום קניין רוחני", כדי לבטא נאמנה את עיסוקה הרחב בתחום הקניין הרוחני הכולל מעבר לפטנטים גם עיצובים, סימני מסחר וכינויי מקור. כמו כן, ההצעה מדברת על הוספת תחום עיסוק נוסף לרשות מעבר למה שמוגדר היום – שירות לציבור בנושא רישום קניין רוחני.
תקופת חסד לממציא – סוף לפחד מחשיפה מוקדמת
כיום אסור לממציא לפרסם את המצאתו טרם הגשת הפטנט וכל פרסום שלה עלול לפסול את הפטנט מלהתקבל.
החוק החדש יעניק תקופת חסד של שנה, במהלכה, גם אם פורסם מידע על ההמצאה, ניתן עדיין יהיה להגיש עליה בקשה לפטנט, מבלי שיופר כלל החדשנות, זאת, בתנאי אחד: הפרסום נעשה על ידי הממציא, בהסכמתו, או במקרים מסוימים גם ללא הסכמתו אך שלא כדין.
המשמעות: חוק הפטנטים הישראלי לא "יעניש" יותר על השתתפות בכנס, פיילוט עם שותף עסקי, או מאמר אקדמי, אם בעקבותיהם תוגש הבקשה בתוך שנה. יצוין כי זהו יישור קו עם הדין האמריקאי ובמידה מסוימת גם עם האירופי.
לסיכום נראה שתזכיר החוק מציע רפורמה שתייעל את הליכי הבחינה, תרחיב את הגנות הממציאים, ותיישר קו עם מגמות בינלאומיות. עבור ממציאים, יזמים, סטרטאפים, משרדי עורכי פטנטים וחברות, זה הזמן להכיר לעומק את ההשלכות ולהתאים את אסטרטגיית הפטנטים שלהם.
על הכותב:
ישראל טויטו מנכ"ל ניוטון חיפוש פטנטים הבודקת עבור חברות, יזמים וממציאים אם המצאתם חדשה וכשירה לרישום כפטנט. החברה גם מספקת דוחות חופש לפעולה למניעת הפרה של פטנטים מתחרים.
ישראל טויטו, מנכ"ל חברת ניוטון | צילום:
ניר שרון
