שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הנחה את נציגי משרדו לתמוך בהצעת החוק לשינוי שיטת הקביעה של שכר נושאי המשרה, ביניהם נשיא, רה"מ, שרים, סגניהם, ח"כים, שופטים וצמודיהם, לפיה תיקבע תקרת שכר ומתחתיה ייגזר השכר של כל נושאי המשרה. בצהריים תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק בעניין שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד).
סמוטריץ׳ הסביר כי "בשעה שהמשק כולו מתמודד עם לחצים תקציביים ואתגרים כלכליים, חובתנו המוסרית היא לשמש דוגמה אישית. דווקא עכשיו – כולנו נכנסים תחת האלונקה, כולם כולל כולם. יש מקום להשוואת שכר – אך כלפי מטה. הגיע הזמן לתקן את העיוותים הקיימים, ולקצץ בשכרם של בעלי משכורות מופרזות כמו נשיא בית המשפט העליון, שמרוויח כיום מעל ל-120 אלף שקל בחודש. השוואת השכר כלפי מטה תאפשר גם קיצוץ נדרש בתקציב המדינה וגם שוויון ראוי בין בעלי התפקידים הבכירים".
אלא שבפועל הצעת חוק תגרום להעלאת שכרם של הח"כים ולהשוואתו לזה של השופטים. כך שלמעשה החוק יביא לעלייה בשכרם של כל נושאי המשרה הציבוריים: הנשיא, רה"מ, השרים, מבקר המדינה סגני השרים, וצמודיהם.
יצויין שב-8 השנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק דומות אבל הן זכו להתנגדות שרי המשפטים שחששו מהורדת שכרם של השופטים בנוסחת החישוב החדשה. גורמים בכנסת טוענים כי הצעת החוק הזו מהווה אף היא פגיעה במעמד השופטים במסגרת גל החקיקה שמקדמת הקואליציה לביצועה של "הפיכה משטרית".
לפי הצעת החוק "שכרם של נושאי המשרה ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת וברשות השופטת, יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות, וייקבע על ידי גורם אחד ותוך ראיה כוללת". המשמעות היא שיקבע שכר זהה לרה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון. מתקרת שכר זו ייגזר שכרם של כל יתר נושאי המשרה.
שכרו של הנשיא כיום עומד על 68 אלף שקל ברוטו, שכרם של רה"מ ויו"ר הכנסת כ-59 אלף שקל ברוטו בחודש, שכר שר ומבקר המדינה – 53,257 שקל ברוטו בחודש, שכר ח"כ 47,583 שקל ברוטו בחודש. שכרו של נשיא בית המשפט העליון מוערך בכ-120 אלף שקל בחודש.
ההערכה היא ששכר רה"מ ויו"ר הכנסת יועלה כלפי מעלה בעקבות הטענות שהם "מרוויחים מעט מדי" ובעקבות כך, יעלה שכרם של כל נושאי המשרה בהנחה שלא יפחיתו את שכר השופטים. שכן, לפי הצעת החוק ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה לנשיא בית המשפט העליון ישתכרו 94% משכר רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון.
עוד מוצע ששכרו של שר, שופט בבית המשפט העליון, רב ראשי , נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה יהיה 88% מהתקרה.
שכרו של סגן שר, סגן יו"ר הכנסת, יו"ר ועדה קבועה בכנסת, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר ושופט של בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית משפט מחוזי, ראש אבות בתי הדין שאינו מכהן כרב של עיר יהיה בגובה של 82% מהתקרה.
ואילו שכרו של חבר כנסת, חבר בית הדין הרבני הגדול, קאדי חבר בית הדין לערעורים, קאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים; סגן נשיא, שופט בכיר ושופט בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר, דיין אב בית דין אזורי- יהיה 76% מהתקרה.
בוארון מציע ששכר נושאי המשרה ייקבע בחוק או לפי חוק, כשהכוונה היא לחוק חדש שייקרא "חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ה–2025". החוק החדש מסמיך ועדה ציבורית לקבוע את השכר, כך שלא תהיה יותר קביעה פרטנית לגבי נושאי המשרה השונים (למשל שופטים, נשיא, רה"מ, שר, ח"כ ועוד). כיום ועדת הכנסת מופקדת על קביעת שכר הח"כים, וועדת הכספים על קביעת שכרם של יתר נושאי המשרה. אמנם בכנסת פועלת ועדה ציבורית לשכר חברי הכנסת ותנאיהם בראשות פרופ' יובל אלבשן אבל כל החלטותיה טעונות את אישורה של ועדת הכנסת. לפי הצעת החוק הוועדה הציבורית תוכל לקבוע ששכר הנשיא לא יעודכן מדי שנה, אבל בחוק הנשיא לא נכלל בטבלת השכר המוצעת.
לפי הצעת החוק, תוקם ועדה ציבורית בת שלושה חברים, אשר תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו ייגזר באופן אוטומטי השכר שישולם לנושאי המשרה המכהנים בכל רשויות השלטון, בשיעורים שייקבעו בחוק.
לפי ההצעה, "עקרון חשוב נוסף בהצעה נועד ליצור שוויון בין רשויות השלטון. למשל, שכר היסוד של נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון יהיה שווה, וכך גם לגבי קטגוריות נוספות של נושאי משרה ברשויות השונות".
"נוכח העובדה שכיום קיימות החלטות שכר רבות, מוסיפה הצעת החוק כי החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים שהתקבלה לפני תחילתו של החוק המוצע תעמוד בתוקפה עד שלא תבוטל בהחלטה של הוועדה הציבורית. כמו כן, הוראות החוק יהיו בתוקף מיום תחילתו, שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר זמן התארגנות".
