על רקע גיוס המילואים הנרחב הנוסף בימים אלו, התכנסה וועדת העבודה והרווחה לדון בעלייה הדרמטית במספר התלונות על אפליה בעבודה של משרתי מילואים. "המשרתים נמצאים בשיבוש מוחלט של שגרת החיים" אמר אופיר טל מהעמותה למען משרתי המילואים. "גם המעסיק הכי אכפתי ומכיל שואל את עצמו בצו החמישי אם לתת לעובד הזה פרויקט חדש או לקוח חדש. יש כאן בעיה ולא בטוח שאפשר לבוא למעסיקים בטענות. אם המדינה לא מנהלת את מערך המילואים כמצופה ולא מגייסת מספיק משרתים יש פה בעיה".
לדברי טל, בחודשיים האחרונים החל בעמותה פרויקט חדש המעמיד עורכי דין שעובדים בהתנדבות לטובת משרתי מילואים. העמותה כבר קיבלה כ-500 פניות לסיוע במסגרת הפרויקט, מהן כ-200 על אפליה במקום העבודה. "זה נותן קנה מידה על היקף הבעיה וזה לא יכול להיות תחליף לשירות שהמדינה אמורה לתת".
"המדינה עוצמת עיניים ומהמרת שדברים יסתדרו על הגב שלנו, ולפעמים בפועל דברים לא מסתדרים" אמר בדיון יוני מרגוליס, משרת מילואים בחטיבת גבעתי. "לפי סקר של שירות התעסוקה 41% מהמשרתים נאלצו לעזוב או פוטרו ממקום עבודתם, ו-75% דיווחו על פגיעה כלכלית. מעבר למספר התלונות הגבוה שפורסם אנחנו מעריכים שיש עוד הרבה שלא התלוננו. לא הגיוני שהמדינה שולחת אותנו להשאיר הכל מאחור, לסכן את חיינו ולא עושה דבר כדי להגן עלינו, ובמקביל פועלת למתן פטור לציבורים שלמים משירות בצה"ל. כמות המילואים הזאת והנטל המשמעותי הם לא גזירת גורל – זו החלטת מדיניות של המדינה".
"בעלי יצא למילואים עם פרוץ המלחמה, נשארתי עם הילדים, כל העולם וכל היציבות שלי התערערו" סיפרה מור קיש, ראש תחום מחקר ודאטה בפורום נשות משרתי המילואים. "בעבודה אמרו לי: 'אם לא תעמדי ביעדים ותעבדי כמו שצריך, נפטר אותך ברגע שנוכל'. כשחזרו המסגרות אמרו לי לרדת ל-50% אחוז משרה או ש'ביי', וכך זה נגמר. עד היום לא מצאתי עבודה יציבה. קשה לי להתחייב למקום כלשהו מחשש שזה יחזור על עצמו אם יקראו לבעלי שוב. זה פשוט שמט לי את הקרקע".
לדבריה, סקר שערכו בקרב 1,850 חברות הפורום מעלה ש-53% מהשכירות נאלצו להוריד אחוזי משרה או להפחית שכר בשל היעדרויות הנוגעות לשירות המילואים. 24% דיווחו על הרעה בסטטוס התעסוקתי – לרבות פיטורים, הוצאה לחל"ת או צמצום המשרה. 43% פספסו הזדמנויות תעסוקתיות כמו קידום, העלאה בשכר, הרחבת תחומי אחריות. מתוך אלה שנפגעו, 50% מדווחות על פגיעה במוטיבציה והנכונות להמשיך את שירות המילואים של בני זוגם. מקרב העצמאיות רק 15% דיווחו שהעסק שלהן חזר לפעילות מלאה.
"בעבודה אמרו לי: 'אם לא תעמדי ביעדים ותעבדי כמו שצריך, נפטר אותך ברגע שנוכל'" (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)
בפני הוועדה הוצג דו"ח נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 2024, לפיו נרשמה עלייה חסרת תקדים של 56% במספר התלונות על אפליה בעבודה, כשמרביתן (63%) עסקו באפליה נגד משרתי מילואים או בני ובנות זוגם. מספר התלונות בנושא עמד על 803 תלונות, זינוק של פי 31 לעומת שנת 2023, שבה הוגשו 26 תלונות בלבד בנושא זה.
נציגת הנציבות, סיון אזולאי, אמרה כי הייתה זו השנה בה קיבלו זו הכי הרבה תלונות בנוגע למילואימניקים אי פעם, וכי למעלה מ-60% מהפניות עסקו במשרתים ובבנות זוגם. "הרבה פעמים כשפותחים בבירור הבעיה נפתרת, אך לא תמיד. יש מקרים של גישור, משא ומתן וגם תביעות כשהדבר נדרש. לצד זאת אנחנו פועלים גם ליצירה של תחרות חיובית. בין היתר מוצעים מענקים של 40 עד 60 אלף שקלים ואותות למעסיקים שמעסיקים ומקדמים משרתים וכבר הוגשו מאות מועמדויות. אנחנו מעניקים אנחנו מעניקים למעסיקים גם הסבר איך להתמודד בתקופה מאתגרת עם משרתי המילואים ורואים שהכוונה והסבר יכולים לסייע. חשוב להעלות את המודעות ולשם כך יצאנו בקמפיין למעסיקים ולעובדים לגבי מה מותר ומה אסור".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ דבי כהן, וסגנית מנהלת הוועדה אורית ארז בדיון (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)
רויטל בן אדרת ממשרד הביטחון ציינה כי גם המשרד מוטרד מאוד מהנתונים והמצב וכי מאז תחילת השנה קיבלה וועדת התעסוקה של המשרד, האמונה על אישור בקשות לפיטורין בתקופת המילואים ו-30 יום לאחריהם, כ-400 בקשות של מעסיקים לפטר עובדים משרתי מילואים, כשכמחציתן אושרו. מתוך הבקשות שאושרו, במחצית מהמקרים היה הדבר בהסכמת העובד לדבריה.
עו"ד מיכל אטינגר מההסתדרות ציינה כי הוקם מערך של סיוע משפטי, ייעוץ וייצוג במוקד חירום הסתדרותי שנקרא 'מגוייסים למענכם'. המוקד מעביר לסיוע של עורכי דין במרחבי ההסתדרות בכל רחבי הארץ וניתן בחינם, ללא תלות בחברות בהסתדרות.
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), מיוזמי הדיון, הזכירה כי מושב הכנסת נפתח במקביל להוצאת כ-60 אלף צווי 8 חדשים לאנשי המילואים. לדבריה, בימים אלה היא מקדמת בוועדת החוקה הצעת חוק פרטית שתבקש להעניק עדיפות למשרתי מילואים בשירות הציבורי, כחקיקת קבע. לקריאה זו הצטרפה גם ח"כ טלי גוטליב (ליכוד).
ח"כ משה טור פז (כחול לבן) אמר: "גם המעסיקים סובלים מהסיטואציה ואם לא ניתן מענה גם להם – נחטא לתפקידנו. אפשר לקדם דברים בחקיקה אבל צריך לשנות את השפה ואת סדרי העדיפויות ולהבין ש-3%-4% נושאים על כתפיהם את כל המדינה. המגזר הציבורי יכול להוביל פה. אם יהיה ברור שבו יש תיעדוף ולא אפליה, זה ישפיע גם במקומות אחרים".
