היום (רביעי), בנוכחות נשיא המדינה הרצוג ונשיא גרמניה שטיינמאייר, נחנכה אבן הפינה של גלריית האמנות העתידה לקום בסוף שנת 2026 – שמורת אמנות חדשה שתיבנה במתחם סמוך לגלריית בארי שנהרסה כליל בטבח ה-7 באוקטובר.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, סיפר במעמד המרגש: "בשבילנו, הסיפור של בארי הוא משהו הרבה יותר עמוק מאך ורק עוד יישוב. על כן יש להוקיר את קיבוץ בארי. על השיקום, על התעוזה ועל הרוח, יחד עם כל תושבי האזור. על הבניה מחדש, על השאיפה לחיים, על ההתמדה, הנחישות – יש להמשיך בכל הכוח ואני בעזרת ה׳ מקווה שגם נחנוך את הגלריה בקרוב וגם נראה פה ימים של שלום. בינינו ועם שכנינו. תודה רבה לקיבוץ בארי, לכל העושים במלאכה ובעזרת ה׳ נבוא ונחנוך ביחד ונפיץ אור של שלום, שלווה ותרבות לעולם כולו״.
באירוע נכח גם נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, שתרומתו היא שאיפשרה את הקמת הגלרייה מחדש. בנאומו שיתף: ״לפני כמעט שנה וחצי, רעייתי ואני עמדנו כאן בקיבוץ בארי. מה שראינו אז לא ימחק מזיכרוננו לעולם — בתים שהפכו להריסות, עצים חרוכים, חפצים וצעצועי ילדים פזורים סביב. ראינו זוועה וסבל. המראות הללו חדרו עמוק אל תוך ליבנו.
אך הרגשנו גם דבר נוסף – את הרצון לא לוותר. את הרצון לבנות מחדש. היום חזרנו כדי להביע את הערכתנו לאומץ שלכם ולהביע את הערצתנו כלפי הכוחות שאתם מפגינים בשיקום ובהתחדשות. ובכל זאת, הלוואי שהמצב היה שונה. לא כל החטופים שבו הביתה. המלחמה עדיין נמשכת, ורבים מכם עדיין לא יכולים לשוב לכאן.
ראינו את הגלריה לאמנות שהושמדה, וחווינו זאת כמתקפה על ערכי הקיבוץ; פתיחות, תרבות ואנושיות. לכן, הבטחנו לעזור בשיקום המקום הזה. ועדיין, אנו רחוקים מהעתיד שאליו ייחלנו. הקיבוץ עדיין אינו מיושב, הפצעים עמוקים. משפחות אבלות, ואנו ממשיכים להמתין לשובם של החטופים ולייחל לחיים ולביטחון. 585 ימים לאחר הטבח, עדיין ישנם חטופים בידי חמאס, בהם גם אזרחים גרמנים. גורלם הוא פצע פתוח. גרמניה לא תשכח אותם, ואני לא אשכח אותם. קולנו לא יידום – כל עוד הם לא שבו".
גל כהן, מזכיר קיבוץ בארי, הודה בהתרגשות לנשיא גרמניה: "ימים ספורים לאחר המתקפה, אתה, הנשיא שטיינמאייר, הגעת לבארי. מתוך אכפתיות עמוקה, בחרת לעמוד לצדנו ולעזור לנו להתחיל מחדש באמצעות תמיכתך בהקמת הגלריה הזו. המתנה הנדיבה מהעם הגרמני היא אמירה רבת עוצמה לכך שתרבות חשובה, שרוח האדם חשובה, ושגם לאחר טרגדיה שאינה נתפסת – אנחנו עדיין מסוגלים ליצור. בשם כולנו בבארי – תודה. תודה על כך שאתה עומד לצדנו – לא רק במילים, אלא גם במעשים.
הנוכחות שלך כאן היום היא ביטוי לידידות אמיתית ולערכים המשותפים שמחברים בינינו. אנו מזמינים אותך לחזור לבארי שוקקת חיים, לשמוע שוב את צחוק הילדים, ולחזות בפיסת גן העדן הקטנה והמתחדשת שלנו. מבקשים אנו להודות גם לכבוד הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל על הליווי והתמיכה לאורך כל התקופה המאתגרת ובליוויה הנחוש והחכם של מיכל בתהליך הקמת הגלריה".
מנהלת גלריית בארי, סופי ברזון מקאי: "המשימה שנרקמה כרצון משותף לבלום את אדוות החורבן, ומרצון עז להצליח לעמוד מול כוחות ההרס, התבהרה עם הזמן בחשיבותה לא רק כלפי קיבוץ בארי או עולם האמנות, אלא כאבן דרך בהיזכרות המשותפת – מה הופך אדם לאנושי. יתכן שנפלה בחלקנו, גם בעזרת האמנות, האפשרות לענות על השאלה הזו, ולמצוא את הדרך.
מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך', אמר ניטשה – וצדק. היום הזה הוא ביטוי טהור, לשותפות הגורל האנושית. תיקון ההרס, גם באופן סימבולי, הוא התגלמות הבחירה להיאחז בחיים, באנושיות, ביופי, בעולם שנדמה שכבר אין בו מקום לכל אחד מן הדברים האלו".
