חברה בלי ניסיון נבחרה ללא מכרז לאבטחת מבצע חלוקה עצום: תחקירי הסיוע ההומניטרי

תוכניות להעברת ניהול הסיוע ההומניטרי לידי חברה פרטית נהגו עוד בחודשי המלחמה הראשונים. התוכנית הנוכחית, שאמורה לצאת השבוע לפועל בתמיכת ארה"ב, נתקלת בקשיים ובעיכובים. תחקירים שפורסמו בכלי תקשורת בארץ ובעולם העלו שאלות קשות לגבי הרקע של הארגונים שנבחרו להוביל את המהלך.

הרשויות בשוויץ הודיעו היום (ראשון) שהן בוחנות אפשרות לפתוח בחקירה משפטית בנוגע לפעילותה של הקרן ההומינטרית לעזה (Gaza Humanitarian Foundation, מוכרת בראשי התיבות GHF). הקרן מתוכננת לנהל את חלוקת הסיוע ברצועה במסגרת שיטה חדשה, שבישראל טוענים שתמנע או תצמצם את זליגת הסיוע לחמאס.

במסגרת השיטה החדשה, שיישומה אמור להתחיל השבוע, קרן ה-GHF תנהל את החלוקה תחת אבטחה ישירה של אמריקנים, בהם כאלו ששירתו בעבר בצבא ארה"ב. תחילה יפעלו ארבעה מרכזי חלוקה – שלושה דרומית לציר מורג, המפריד בין חאן יונס לרפיח, ואחד נוסף ליד ציר נצרים ומחנות המרכז – וכל אחד מהם אמור לספק סיוע ל-300,000 איש. אם התוכנית תצליח, אמורים לקום בהמשך מרכזים נוספים, כדי לספק מזון לכל 2.1 מיליון העזתים ברצועה. לפי איש העסקים הישראלי-אמריקני מוטי כהנא, שהחברה שבבעלותו הציעה את שירותיה בתחום הסיוע לעזה ולא נבחרה, סדר הגודל של הפרויקט הוא כ-200 מיליון דולר לחצי שנה.

"מחלוקת עמוקה" בישראל על התוכנית

המהלך המשפטי נגד GFH מגיע לאחר ש-TRIAL International, ארגון לא ממשלתי שבסיסו בשוויץ, הגיש בקשה לחקירה בנוגע לתוכנית הסיוע – בטענה שהתוכנית אינה נייטרלית, גורמת לעקירה נוספת וחושפת אלפי אנשים לפגיעה. ב-GHF אמרו לסוכנות הידיעות 'רויטרס' שהם "דבקים בקפדנות" בעקרונות הומניטריים, ולא יתמכו בשום צורה של העברת אזרחים בכפייה.

בעיתון האמריקני 'וושינגטון פוסט' טענו שקיים טענו ש-GHF קשורה לישראל, אך שנעשה מהלך מכוון שמטרתו להסתיר את הקשר הזה. בכתבת תחקיר נרחבת, שמבוססת על ראיונות עם שורה של גורמי ביטחון ישראליים וגורמים אחרים ועל בחינת "מאות עמודים" של מסמכים סודיים, דווח גם על "מחלוקת עמוקה" בתוך צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית בנוגע לשיטת חלוקת הסיוע החדשה. גורם צבאי ישראלי לשעבר צוטט בדיווח באומרו שיש קצינים בצה"ל ש"רוצים שהתוכנית תיכשל", ומעדיפים לשמור על השיטה הנוכחית, שבה האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים מחלקים את הסיוע.

ההכרזה על הקמת ה-GHF, הרשומה כארגון ללא מטרות רווח בשווייץ, נעשתה ב-14 במאי – אבל לפי הדיווח, היוזמה נולדה הרבה לפני כן. אף שהדבר לא נכתב במפורש בתחקיר, ב'וושינגטון פוסט' רומזים לכך שמקור התוכנית הוא בישראל. בדיווח מודגש כי כבר בסוף 2023 החלו במתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), היחידה בצה"ל שאחראית על תיאום העברת הסיוע לעזה, ליזום את תוכנית "הבועות ההומניטריות" ששר הביטחון דאז יואב גלנט קידם. תוכניתו של גלנט כללה העברה של האזרחים העזתים לאזורים בטוחים מחוץ למוקדי הלחימה, שאליהם יועבר הסיוע.

הליך בחירה ללא תיאום עם מערכת הביטחון

חברה נוספת המעורבת בסיוע היא Safe Research Solutions) SRS), חברת אבטחה פרטית שאמורה לאבטח את חלוקת הסיוע. לפי תחקיר של עיתון 'הארץ', החברה נבחרה בהליך חשאי, ללא מכרז וללא הצגת פטור ממכרז. מדובר בתהליך שנערך באופן שאינו תואם את נהלי העבודה המקובלים בפרויקטים ממשלתיים, ודאי בסדר גודל כזה.

לפי התחקיר, בחירת החברה לא תואמה עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהיה אחראי על הכנסת הסיוע עד כה. גורמים בצה"ל ומשרד הביטחון לא לקחו בפועל חלק בהליך בחירת החברה, שאותו ערך צוות בראשות אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצוות היה מורכב מאנשי עסקים שגויסו למילואים וקצינים במילואים, ואלו קידמו את הבחירה בחברה האלמונית, שלא ידועה כבעלת ניסיון בתחום.

לפי תחקיר של גוף התקשורת 'שומרים' שפורסם ב-Ynet, חברת SRS מגייסת אנשי מודיעין, ובפרט כאלו המתמחים בפענוח וניתוח של מודיעין חזותי. מהדיווח עולה שהחברה האמריקנית תבצע שורה של משימות בעלות אופי צבאי-מודיעיני מובהק, כולל תפעול מחסומי דרכים ואיתור פעילי חמאס וחמושים.

אחד מעובדי החברה אמר בשיחות פנימיות כי החברה, שהוקמה בסוף השנה שעברה, פועלת אך ורק בעזה. העובד הוסיף שהחברה צומחת במהירות והוא הגדיר את האווירה בה כ"אווירת סטארט-אפ". לדבריו, החברה מתרכזת ב"מתן סיוע הומניטרי ותמיכה לוגיסטית, לצד כמה אספקטים ביטחוניים", בהם "לוודא שחמאס לא יכניס נשק לאזורים הרלוונטיים"

חשש להשפעות של אינטרסים פרטיים

בתחקיר שפורסם אתמול ב'ניו יורק טיימס' הושם דגש על דחיקתם של גורמים מנוסים בחלוקת סיוע הומניטרי, ובראשם האו"ם שנחשב "אנטי ישראלי", לטובת חברות לא מנוסות. עמדת הממשל בישראל היא כי הדבר נועד להרחיק את חמאס מהשליטה בחלוקת הסיוע ולהחליש את כוחו ברצועה.

התחקיר התייחס לקבוצה של קציני צבא ואנשי עסקים וגורמים נוספים, שגיבשו את קווי המתאר של התוכנית כבר בדצמבר 2023. הקבוצה, שכינתה את עצמה "פורום מקווה ישראל" על שם המקום שבו נהגה להתכנס, כללה לפי התחקיר חברים בעלי "דעות דומות" – וקשרים לממשלת ישראל. מובילי הפורום פיתחו את הרעיון של שכירת קבלנים פרטיים לחלוקת המזון והסיוע ברצועה – תוך עקיפת האו"ם.

התחקיר מפרט לגבי ההתקשרות עם SRS, שאותה מנהל קצין בכיר לשעבר ב-CIA בשם פיליפ פ. ריילי. ריילי אימן בשנות ה-80 מחתרות שנלחמו בממשלה המרקסיסטית בניקרגואה, ומאוחר יותר היה לאחד מבכירי סוכנות הביון באפגניסטן. מהתחקיר עולה כי החברה חסרה את הניסיון הנדרש כדי לתפעל אבטחה של סיוע הומניטרי בהיקפים שיידרשו, וכי לא ביצעה משימות דומות בעבר.

התחקיר הציף שאלות לגבי מעורבות אנשים מהמגזר הפרטי בבחירת SRS. אלו גויסו לשירות מילואים בתחילת המלחמה, אך נותרו קשורים לגורמים במגזר הפרטי. הדבר מעלה חשש להשפעת אינטרסים פרטיים על סוגיות רגישות הנוגעות לסיוע ההומניטרי.