בפעולה מבצעית מהירה וממוקדת, סיכלו חוקרי יחידת ההונאה של מחוז דרום ניסיון הונאה טלפונית בשיטת "העוקץ הליטאי" בסכום של 200,000 שקלים. הפעילות, שבוצעה בעקבות מידע שהתקבל ביחידה, הביאה להשבת כספים שכבר נגזלו מהקורבן – קשישה כבת 84 מפתח תקווה.
לפי הדיווח, נוכלים דוברי רוסית יצרו קשר טלפוני עם הקשישה והציגו בפניה מצג שווא מתוחכם. הם טענו כי בנה היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בה דרס אישה בהיריון, ודרשו ממנה להעביר סכום של 200,000 שקלים עבור מימון טיפול רפואי לנפגעת ושכירת שירותיו של חוקר פרטי.
במהלך השיחה, שמרו החשודים את הקשישה על הקו באופן רציף כדי למנוע ממנה לאמת את המידע או ליצור קשר עם בנה. בהנחייתם, מסרה הקורבן סכום של 20,000 שקלים במזומן לנהג מונית שנשלח לביתה לצורך העברת "תשלום ראשוני".
בזכות פעולה מהירה וממוקדת של שוטרי יחידת ההונאה, אותר נהג המונית רגע לפני שהעביר את התיק עם הכסף לידי הנוכלים. הסכום נתפס במלואו והושב לקורבן על ידי חוקרי היחידה. הפעולה המבצעית המוצלחת הדגימה את חשיבות התגובה המהירה במקרים מסוג זה, שבהם כל דקה יכולה להכריע בין השבת הכספים לבין איבודם הסופי.
מעבר להיבט המבצעי-חקירתי, יזמה יחידת ההונאה פעילות הסברה ייעודית בשפה הרוסית, המכוונת לקשישים דוברי השפה בהוסטל שבו מתגוררת הקורבן. ההסברה כללה פירוט מפורט של שיטות הפעולה של הנוכלים והדגשת חשיבות הערנות והזהירות מצד הציבור.
תופעת ההונאה הידועה בכינויים "העוקץ הרוסי", "העוקץ הליטאי" ו"הונאת המשקיעים", כוללת שיטות מרמה מתוחכמות המבוצעות על ידי רשתות עברייניות דוברות רוסית, שמקורן לרוב באוקראינה, רוסיה ומזרח אירופה.
ההונאות מבוססות על יצירת מצגי שווא, התחזות לאנשי חוק או לגורמים פיננסיים מוכרים, ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשם הטעיה. שיטה נפוצה כוללת התחזות לנציגי משטרה או רשויות פיננסיות, הפעלת לחץ פסיכולוגי על הקורבן, והצגת מידע כוזב על תאונות דרכים או בעיות רגולטוריות.
כדי לטשטש את מקור הפעילות, משתמשים העבריינים בטכנולוגיות מתקדמות, כגון מרכזיות טלפון ניידות המאפשרות שימוש במספרים פיקטיביים, ובתשתיות אינטרנט שמסייעות להסוואת זהותם. כמו כן, נעשה שימוש במתווכים מקומיים להעברת כספים.
כזכור, במאי האחרון, בתום חקירה יסודית של יחידת ההונאה במחוז דרום, הוגש כתב אישום חמור נגד תושב אשקלון, הכולל 30 אישומים בעבירות הונאה כלפי קשישים, בסכום כולל של כ-500,000 שקלים.
במקביל לפעולות האכיפה, משטרת ישראל והגופים השותפים לה מקדמים כל העת מהלכים של מניעה והסברה, תוך ניתוח תיקים, זיהוי נקודות תורפה, התאמת מענה רגולטורי או טכנולוגי, ומתן דגש על הסברה לקהלים מוחלשים.
המלצות משטרת ישראל – כיצד להיזהר מהונאות
אל תמסרו מידע אישי – אל תמסרו מידע אישי או נתונים פיננסיים לאדם שאינכם מכירים, גם אם הוא מציג עצמו כנציג גוף רשמי. עצרו, וצרו בעצמכם קשר עם המוסד הרלוונטי.
גלו חשדנות – גלו חשדנות כלפי שיחות, הודעות טקסט או מיילים המבקשים מכם לבצע פעולה "דחופה".
הימנעו מקישורים חשודים – אל תלחצו על קישורים ממקורות לא ידועים, במיוחד אם מוצעת "הטבה" או פרס.
אבטחת סיסמאות – השתמשו בסיסמאות חזקות וייחודיות לכל אתר, הפעילו אימות דו-שלבי, והימנעו משימוש חוזר באותה סיסמה.
מעקב פיננסי – עקבו אחר תנועות בחשבונכם ודווחו מיידית על כל פעילות חריגה.
זהירות במסירת מסמכים או כספים – אם התבקשתם להעביר מסמכים או כספים באמצעות שליח, בדקו את אמינות הפונה והתייעצו עם בן משפחה לפני כן.
התייעצות לפני פעולה – בכל מקרה שאינו ברור, שתפו אדם מהימן לפני ביצוע פעולה.
המקרה הנוכחי מדגים הן את מתוחכמות הנוכלים והן את יעילות הפעולה המשטרתית כאשר מתקבל מידע בזמן. המסר המרכזי הוא חשיבות הערנות והזהירות, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים.
