התנובה הממוצעת לפרה לפרה בישראל בשנה החולפת נמצאת במגמת שיא והגיעה ל-12,125 ליטר בשנה (כ-33 ליטר ליום). ובכך ממשיכה תנובת הפרה הישראלית להיות מהגבוהות והיעילות בעולם ולהשיג תוצאות גבוהות, על אף שינויים ומהלכים גלובליים שמשפיעים על היבטים מקומיים, כך עולה מנתוני ענף החלב ל-2024 שפרסמו משרד החקלאות ומועצת החלב לקראת חג השבועות.
מנתוני מועצת החלב עולה שתפוקת החלב הכוללת בישראל בשנה החולפת עמדה על כ־1.56 מיליארד ליטר, שיוצרו ב־620 רפתות בכל רחבי הארץ. הצריכה הממוצעת לנפש של חלב ניגר ומוצרי חלב מייצור מקומי עמדה בשנת 2024 על כ-154 ליטר. הצריכה מחושבת לפי שווי ערך חלב נוזלי מייצור מקומי, והיא שומרת על יציבות בשנים האחרונות, עם נטייה לירידה קלה. ב-2024 נרשמה ירידה קטנה, בשיעור של 0.5%, בביקוש לחלב ומוצריו מייצור מקומי לעומת 2023. במונחים של צריכה לנפש חלה, עם ירידה קלה של 1.7% ב־2024 בהשוואה לשנה קודמת.
פרות ברפת קיבוץ בית העמק (צילום: ישראל הררי/פלאש90)
הצריכה הממוצעת נחלקת לכ-20.5 ליטר חלב ניגר, משקאות חלב ומעדנים, כ־11 ק"ג (כ-50 ליטר) גבינות לבנות וכ־4.75 ק"ג (כ-45 ליטר) גבינות קשות. כמו כן, הצריכה השנתית של מוצרי חלב מחלב צאן (עזים וכבשים) מוערכת בעוד כ־2.2 ליטר לנפש.
במהלך 2024, שיווק מוצרי חלב בקר מייצור מקומי הסתכם ב־450,636 ליטר. בגזרת מוצרי חלב ניגר ומעדנים נרכשו כ־204,09 מיליון ליטר. ייצור הגבינות לבנות הגיע ל־110,485 טון, הגבינות הקשות ומותכות – ל־47,313 טון, והחמאה – ל־7,367 טון. בשנת 2024 יוצרו בישראל 110,485 טונות גבינות לבנות. ייצור הגבינות הקשות והמותכות הסתכם ב־47,313 טונות, וייצור החמאה הגיע ל־7,367 טונות.
בענף חלב הצאן (עזים וכבשים) נרשמו בשנת 2024 נתונים מרשימים: כ־9.8 מיליון ליטר חלב כבשים כ־12 מיליון ליטר חלב עיזים. בשנת 2024 פעלו בישראל 46 דירי כבשים בישראל ו-68 דירי עיזים.
במהלך השנה החולפת שווקו 618 טון גבינות לבנות ו־505 טון גבינות קשות ו- 1,584 טון יוגורט שמקורם בחלב כבשים. בגבינות שמקורן בחלב עיזים שווקו 1,347 טון של גבינות לבנות ו־499 טון של גבינות קשות, וכן 2,839 אלף ליטר של יוגורטים ומעדנים שמקורם בחלב עיזים.
הייצור השנתי הממוצע לרפת עלה ב־26% בעשור
ענף החלב בישראל עבר שינויים רבים במהלך שני העשורים האחרונים, בהשפעת תהליכים גלובליים ומקומיים כאחד. בין היתר, התמודד הענף עם שינוי במחירי התשומות, השפעות אקלימיות, ושינויי מדיניות. התמשכות הלחימה בין רוסיה ואוקראינה היא בין הגורמים הגלובליים המשפיעים ביותר על שינוי במחירי גרעיני מספוא מיובא. אספקת מספוא מגידול מקומי מושפעת מאוד מהבצורת שפוקדת את ישראל בשנה האחרונה. לאלה מתווספים שינויים במחירים הבינלאומיים של אבקות חלב וחמאה תעשייתית, שינויים בשערי החליפין ושינויים אקלימיים שמשפיעים ישירות על פוריות הפרה ותנובת החלב. למרות קשיים אלה, הייצור הממוצע לרפת עולה, והענף משקף תהליכי התייעלות והגדלת תפוקה.
מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2024 על 620, לעומת 634 בסוף 2023. מנתוני התאחדות יצרני החלב, שמייצגת את הרפתות בישראל, עולה שבעשור האחרון ירד מספר הרפתות בישראל מ-935 ל-620. יחד עם זאת, הייצור השנתי הממוצע לרפת לא רק שלא ירד בעשור האחרון, אלא עלה ב־26%, מ־1.713 מיליון ליטר ב־2015 ל־2.516 מיליון ליטר ב־2024. למרות הירידה הדראסטית במספר הרפתות, ייצור החלב השנתי הכולל עלה בעשור האחרון מכ-1.37 מיליארד ליטר ב-2015 לכ- 1.56מיליארד ליטרים בשנת 2024.
מוצרי חלב לקראת שבועות (צילום: מאיה רונן)
מגמת העלייה בצריכת תחליפי חלב על בסיס סויה, שיבולת שועל, שקדים ועוד, המשיכה במהלך שנה האחרונה: בשנת 2024 נצרכו בישראל כ־34.7 מיליון ליטר של משקאות תחליפי חלב, שהם כ־16% מסך צריכת חלב ניגר ותחליפיו. לפי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, בין השנים 2025-2004 צריכת תחליפי חלב לנפש ברשתות השיווק בישראל גדלה פי כחמישה. 43% מכלל תחליפי החלב שנמכרו ברשתות השיווק בשנת 2024 היו משקאות סויה, כ-41% משקאות שיבולת שועל, וכ-15% מכלל תחליפי החלב היו משקאות שקדים.
מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות וביטחון המזון עולה כי סך הערך הכספי של מוצרי החלב הנמכרים ברשתות השיווק, עמד בשנת 2024 על כ-10.8 מיליארד שקלים. המכירות השבועיות של מוצרי חלב ברשתות השיווק בשנת 2024 עמדו בממוצע על כ-205 מיליון שקלים.
חלב הוא אחד מהסימנים הבולטים של חגיגות חג השבועות. לפני חג שבועות נרשמה עלייה של כ-67% בצריכת מוצרי חלב. בשבוע שלפני החג בשנת 2024 עמדה צריכת מוצרי החלב ותחליפיו ברשתות השיווק על כ-343 מיליון שקלים. על פי נתוני רשתות השיווק, המוצרים בהם חלה העלייה המשמעותית ביותר בכמות המכר לקראת שבועות הם: שמנת מתוקה – פי 3.3 לעומת שבוע ממוצע, הגבינות המיוחדות – פי 2.8, גבינות מלוחות – פי 2.8, גבינות שמנת – פי 2.7 וגבינות לבנות פי 2.5, לעומת שבוע ממוצע.
"מחמם את הלב לראות את חזרת הרפתנים בגבול הצפון"
באירוע חגיגי שקיימה מועצת החלב בקיבוץ בית העמק, בהשתתפות מאות רפתנים, נוקדים ועובדי מחלבות, אמר שר החקלאות וביטחון המזון ח״כ אבי דיכטר: "אנחנו רואים את החזרה של הרפתנים, הנוקדים בגבול הצפון וזה מחמם את הלב. תיעדפנו את עוטף עזה, ותיעדפנו את יישובי הצפון, בדיוק כי אנחנו רוצים לשמור על החקלאות ולתת לה לשגשג".
"קבענו שהעמוד המרכזי לביטחון המזון יהיה הייצור המקומי והייבוא יהיה רק העמוד התומך. משק מתוכנן שנבנה נכון ובריא, כמו משק החלב הישראלי, יודע לעבוד בצורה טובה. את זה הוכיחו כל השותפים לייצור, וזה גם יימשך. אני מאחל לרפתנים ולנוקדים שלא רק נגיע להיקף הייצור של 2024, אלא שאת הייצור הזה נגביר. התוכניות של הרפתנים להגדלת הייצור – זה הכיוון ואליו גם נגיע".
מימין לשמאל: איציק שניידר יו"ר מועצת החלב, אבי דיכטר שר החקלאות ודגן יראל מנכ"ל התאחדות יצרני החלב (צילום: אדי סטודיו לצילום)
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר: "מלחמת חרבות ברזל היא תקופה מכוננת בכל ההקשרים של הביטחון וביטחון המזון, וממחישה לציבור ולמקבלי ההחלטות את היתרון של ענף חקלאי מתוכנן, מתפקד ומוביל כמו ענף החלב. לצד האיומים מחוץ ולמרות כל מה שחווינו, אנחנו ניצבים עדיין גם מול איומים מבית: החלטות מדיניות שגויות, ובראשן הסכם המכסים עם ארצות הברית, שעלול לפגוע קשות בחקלאות בכלל ובענף החלב בפרט. מדובר באיום ממשי, לא רק על פרנסתן של אלפי משפחות – אלא על ביטחון המזון של מדינת ישראל".
מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל: "מדינת ישראל יכולה לסמוך על ענף החלב, שמוכיח את עמידתו מול האתגרים המורכבים. אבל אסור למדינה לוותר על יצרני החלב שלה ועל החקלאים שמהווים את חוד החנית של ההתיישבות והביטחון הלאומי".
