היא נולדה על שולחנות המתכננים, זכתה לשם רומנטי בזכות האגם המרכזי בהיקף של 182 אלף קוב מים, והפכה לאחד המוקדים המבוקשים בעיר. עשור לאחר הקמתה, שכונת אגמים באשקלון היא לא רק פנינת נדל"ן – אלא סיפור של תכנון סביבתי, הגירה פנימית לשכונה בשל הביקוש העז לממ"ד ודוגמה לדו-קיום בין טבע לעיר. זהו זמן טוב לבחון את סיפורה של השכונה שהצליחה להמציא מחדש את הקשר בין טבע לתכנון עירוני – דווקא בלב הדרום ובמרכז העיר אשקלון, העיר המטווחת ביותר במלחמה.
טבע אורבני בלב הדרום
שכונת אגמים נולדה מתוך חזון של "אורבניות אקולוגית" – בנייני מגורים חדשניים המקיפים אגם מלאכותי, מסדרון ירוק ורשת שבילי אופניים המחברת בין השכונה למרכז העיר ולחוף הים. בליבה של השכונה שוכן פארק אקו-ספורט רחב ידיים, הכולל את אחד האגמים המלאכותיים הגדולים בישראל, המוקף בעצים, מסלולי ריצה ורכיבה, בתי קפה, אטרקציות ונקודות תצפית. השכונה נהנית מנגישות תחבורתית גבוהה הודות לקרבה לציר המרכזי יצחק רבין ולתחנת הרכבת, והיא מציעה לתושביה אורח חיים נגיש ואיכותי.
לגור ליד הפארק – ולרוץ לממ"ד
למרות המציאות הביטחונית הקשה בדרום, הביקוש לדירות בשכונה לא רק שלא דעך, אלא עלה. השמאי איתי כלפון, חבר לשכת שמאי המקרקעין, מסביר כי "מאז תחילת המלחמה אנחנו רואים עלייה בביקוש לדירות שנמצאות ליד פארקים או שטחים ירוקים. אנשים רוצים לצאת עם הילדים החוצה – אבל גם להיות במרחק הליכה מממ"ד או מקלט. המצב יצר דרישה חדשה לסביבת מגורים שמשלבת איכות חיים עם ביטחון אישי."
"זה מצחיק כי זה מה שאומרים על התופעה הזאת – 'כל טיל שיורים פה המחיר עולה', אין לי מושג איך להסביר את זה", הוסיף, "בסוף אשקלון היא חלופה מאוד טובה לערי המרכז – יש ים, היא מפותחת, יש בה הרבה מרכזי קניות, הרבה קניונים, יש רכבת, הגישה למרכז היא מאוד טובה, והמחירים לעומת ערי המרכז הם בפער מטורף".
"אם נסתכל על הנקודה שהיא עיר מטווחת, יש גם ערים במרכז כמו ראשון שהיו מטווחים לא פחות, היא ספגה הרבה אין ספק, לתת הסבר שמאי איך למרות הכל יש פה עדיין ביקוש גבוה, לפי דעתי זה עניין של ביקוש שגובר על כל העניין הזה, אנשים עשו חושבים והגיעו למסקנה שקשה מאוד לקנות דירה במרכז וזו החלופה שלהם, כמובן שגם האנשים מקווים שהמלחמה תיגמר בקרוב".
קרינה בקולין, דיירת בפרויקט אגמים באשקלון משתפת: "עברנו לאשקלון מאשדוד לפני כחצי שנה, וכבר מההתחלה הרגשתי שזו עיר שאני יכולה לקרוא לה בית. למרות המצב הביטחוני והאזעקות, אני מרגישה בטוחה, אנחנו גרים בבניין חדש, יש ממ"ד, השכונה שקטה ומוקפת בטבע. כשאני יושבת במרפסת ורואה את האגם והירוק שמסביב זה נותן לי רגע לנשום. ברחובות של אשקלון שרואים את המיגוניות לאורך כל הרחוב ובעבודה שלי בברזילי אני רואה את ההשפעות הנפשיות של המלחמה, אבל דווקא מתוך המקום הזה חשוב לי לחיות במקום שנותן תקווה. אשקלון היום היא עיר מודרנית, עם תשתיות חדשות, אנשים חמים ואיכות חיים טובה. מבחינתי – זה המקום לבנות בו עתיד".
"גם לאור המצב הבטחוני, הביקוש באשקלון נותר גבוה – הן מצד רוכשים והן מצד שוכרים. אנחנו פוגשים לא מעט אנשים שרואים את הפוטנציאל של שכונת אגמים ובוחרים להסתכל קדימה. הסיבה המרכזית לביקוש היא ההתאמה לצרכי הדיירים – פרויקט אגמים מציע דירות חדשות עם ממ"ד רכיב חיוני במיוחד באשקלון, מחיר נגיש ביחס לשוק ותמהיל מגוון שמתאים למשפחות וגם לזוגות", מסרו חברת אזורים ליווינג.
להיות עם ולהרגיש בלי
כלפון מסביר איך הפכו האגמים המלאכותיים בלב שכונות חדשות למנוע משיכה עבור קונים, יזמים ועיריות — ולמה הביקוש לא מראה סימני עצירה גם בימי מלחמה: "באופן כללי, דירות שפונות לאגם חד משמעית שוות יותר, תוספת עבור נוף או נוף לריאה ירוקה עומדת על בין 10%-20%".
"יש את היתרונות הברורים", המשיך, "זה מוצר שהולך ומידלדל, יש ירידה בשטחים הירוקים ואנשים מאוד רוצים מה שנקרא – להיות עם ולהרגיש בלי, לגור בבניין במרכז ולראות ירוק מול העיניים".
"יש גם חסרונות שצריך להזכיר", הבהיר כלפון, "קודם כל פרטיות, אם נמצאים בקומות הראשונות, אז אנשים שנמצאים בפארק יכולים לראות את פנים הבית והמרפסת, כמובן שככל שעולים בקומות החיסרון מתבטל. זה נכון גם לגבי מטרדי סביבה כמו יתושים וזבובים למשל, אך גם פה, ככל שעולים בקומה מתרחקים מהמטרד".
"דבר נוסף הוא מוקד משיכה לאנשים", הדגיש, "בסוף לפארקים באים אנשים גם מבחוץ, מה שיוצר עומס על התשתיות, עומס על החניות ורעש". עניין נוסף שהתייחס אליו כלפון הוא הפיתוח: "עלויות הפיתוח בפרויקטים כאלו מאוד גבוהות והקבלן משית אותן על הרוכשים".
"אורבניות אקולוגית" – מגמה מתרחבת?
"יש יזמים שעושים פרויקטים כאלו אבל צריך להבין שעלויות הפיתוח עולות להם הרבה כסף, בסוף היזם לא יספוג את זה, אז את העלויות מוסיפים לרוכשים, ולכן בשלב הזה אנחנו עדיין לא יודעים להגיד אם נראה הרבה פרויקטים כאלה. מה שכן אני יכול להגיד- שכרגע אין הרבה מוצרים כאלו, כן מדובר במוצר ייחודי של דירות עם נוף לאגם, והמחסור והצורך יכול לייצר ביקוש גבוה יותר ועליית מחירים", הסביר כלפון.
בימים אלו, האורבניות האקולוגית מתרחבת- כך למשל נבנית כעת שכונת נופי בן שמן בלוד. השכונה נמצאת בתנופת בנייה משמעותית וחלק מהדירות בה כבר החלו להתאכלס. השכונה מוגדרת על ידי העירייה כאחת משכונות הדגל של העיר. שטח השכונה הינו כ-850 דונם עם כ-4,500 יחידות דיור ו-18 אלף מ"ר של משרדים, מסחר ותעסוקה.
השכונה צופה אל מפגש הנחלים גזר ואיילון ולצידה יוקם פארק עירוני חדש שישתרע על כ-200 דונם ויכלול אגם שיעבור בקו ראשון לחלק ממגדלי המגורים, מתקנים ייחודיים, נקודות תצפית ושבילי הליכה ואופניים שיחברו בין הפארק והשכונה לכל חלקי העיר ולטבע הסובב. השכונה מתוכננת עם מערכות התשתית החדשות ביותר ובהן מערכת פניאומטית לפינוי אשפה ומערכת הולכה לגז טבעי. מלבד זאת נבנים בשכונה אשכולות חינוך מתקדמים: מעונות יום, גני ילדים בתי ספר, מתנ"סים ומוסדות תרבות ופנאי.
גם בעיר חדרה מוקם בימים אלו פרויקט אמירי פארק כחלק מהשלב השני של שכונת שדות חדרה. הפרויקט כולל שלושה מגדלים בני 26 קומות, שתוכננו בידי משרד האדריכלים גיורא גור, ומשלבים סביבם פארק אקולוגי שנבנה בשיטת אגנים ירוקים – מערכת אקולוגית סגורה עם צמחים, דגים ויצורים זעירים, בתוספת טכנולוגיית טיהור מים חסכונית. לצד הפארק תוכננה תוספת של כ-4,400 יחידות דיור חדשות, 9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, וכן מוסדות ציבור וחינוך, שיהפכו את השכונה לעיר קטנה בפני עצמה.
מעל האגם עובר גשר דקורטיבי להולכי רגל שיוצר סימביוזה מרתקת ומעניינת בתוך סביבת הטבע. בכל רחבי הפארק ישנם מתקני שעשועים, פעילויות וספורט המתאימים לכל הגילאים.
אנה גרין, תושבת שכונת הפארק בחדרה מזה 4 שנים, מספרת על חוויית המגורים בשכונה: "אין ספק שהאגם מוסיף מאוד לאיכות החיים ולתחושת הקהילה שנוצרה כאן של חיבור, מפגש והיכרות טובה עם השכנים כי כולם יוצאים החוצה ויש איפה לעשות פיקניקים משותפים. זה ממש טבע בלב שכונת מגורים. הילדים מאוד נהנים כאן מבעלי החיים שיש באגם – דגים, ברווזים. מעבר לפעילות שיש סביב האגם הוא גם מוסיף לנוף וליופי של השכונה".
האם פרויקטים סביב אגמים מלאכותיים יהפכו לסטנדרט הבא של תכנון עירוני בישראל? בשלב זה, העלויות הגבוהות מונעות מהמודל הזה להפוך לנפוץ, אולם ככל שמספר הקרקעות הפנויות הולך ומצטמצם – והציבור מחפש איכות חיים גם בלב העיר – ייתכן שדווקא הקונספט הזה יגדיל את נוכחותו בעתיד הקרוב.
כפי שמסכם השמאי איתי כלפון: "המחסור בדירות עם נוף לאגם והצורך במרחבים ירוקים מייצרים שילוב שמעלה את הערך. השוק מגיב מהר מאוד – גם במקומות שבשגרה נחשבים פחות טריוויאליים."
