לאן מתקדמות שיחות הגרעין, והאם טראמפ ישקול תקיפה באיראן

בעת שבה איראן, לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, מנסחת תשובה שלילית להצעה האמריקאית להסכם גרעין חדש, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שב וחזר על המסר כי במסגרת הסדר פוטנציאלי "לא נאפשר שום העשרת אורניום!". על כן, בצל ההתקדמות המואצת של תוכנית ההעשרה האיראנית מתעוררות כמה שאלות: עד כמה משטר האייתוללות קרוב לפצצה? מהי ההצעה האמריקאית שעומדת על הפרק? האם טראמפ יתקוף באיראן? ומהן ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר.

● טורקיה חזקה מישראל בכל היבט צבאי למעט אחד. עכשיו טראמפ מאיים לשנות גם את זה
● בכיר בצה״ל טוען: זה הפתרון לבעיית הירי של החות'ים

עד כמה איראן קרובה לפצצת גרעין?

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הודיעה בדוח הרבעוני שלה שהתפרסם בסוף השבוע, כי איראן הגיעה ב־17 במאי השנה לכ־408.6 ק"ג אורניום מועשר ל־60% – עלייה של 133.8 ק"ג מאז הדוח הקודם בפברואר. עבור פצצת גרעין נדרשים כ־42 ק"ג אורניום מועשר לשיעור של 90%. מכאן שבמידה ובמשטר האייתוללות יחליטו להשתמש בכלל האורניום המועשר הקיים לרמה המדוברת – היא תספיק לכעשר פצצות גרעיניות.

איראן היא המדינה היחידה בעולם שמעשירה ל־60%, ובעקבות זאת גם במדינות המערב לא סומכים על טענותיה כי תוכנית הגרעין שלה היא "למטרות שלום". כמו כן, עבור שימושים אזרחיים אין שום צורך באורניום מועשר לשיעור שכזה. למרות זאת בטהרן ממשיכים להעשיר אורניום לשיעור משמעותי שכזה. עבור פצצת גרעין אמנם לא יספיק רק אורניום מועשר בכמות מסויימת ל־90%, אלא גם נדרשת "קבוצת הנשק". זהו הרכיב בנשק הגרעיני שמביא לתגובת שרשרת ופיצוץ, אבל ב"וול סטריט ג'ורנל" דיווחו כבר באוגוסט, כי טהרן התקדמה גם בנדבך זה.

מה ההצעה במסגרת המו"מ שעומדת על הפרק?

ממשל טראמפ הנוכחי, בניגוד לזה הראשון, כבר הביע את הסכמתו לתוכנית גרעין אזרחית איראנית, שבה יתאפשר להשתמש באורניום מועשר עד לשיעור של 3.67%. עם זאת, הפער שעומד בין הצדדים הוא עצמאות העשרת האורניום של משטר האייתוללות. ארה"ב דורשת להוציא את העשרת האורניום מאיראן לקונסורציום בינלאומי מחוץ למדינה שיספק לה את האורניום.

מנגד, בטהרן הבהירו את התעקשותם על עצמאות בהעשרת האורניום, והשיבו בשלילה לדרישה האמריקאית. הרעיון של קונסורציום בינלאומי "אינו חדש", ציין השבוע דובר משרד החוץ האיראני, אסמעיל באקאי, "וזה לא מפתיע שהגורמים שנושאים ונותנים ממשיכים להעלות את הנושא. אולם, הצעת הקונסורציום לא יכולה להחליף את העשרת האורניום על האדמה האיראנית".

 דונלד טראמפ / צילום: ap, דיויד דארמר

האם טראמפ ישקול לתקוף באיראן?

בניגוד לתגבורי המפציצים האמריקאים באי בדייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי – כאיום על איראן, טראמפ נמצא במגמה של התקרבות אליה. זה ניכר במו"מ להסכם גרעין מחודש עם משטר האייתוללות, המשיך בהפסקת אש מפתיעה עם המורדים החות'ים בתימן, והתקדם לכדי דרישה חד־משמעית מראש הממשלה בנימין נתניהו לא לתקוף את איראן. כמו כן, נשמעה הערכה מפי טראמפלפני ימים ספורים כי בוושינגטון "די קרובים" להסכם עם איראן. בד בבד, לפי וול סטריט ג'ורנל, טראמפ שינה את מדיניות הלחץ המקסימלי על טהרן, והפסיק להטיל עליה סנקציות חדשות מאז 21 במאי. בין אם זה מקרי ובין אם לאו, זהו מפנה מהותי.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מציין כי הצדדים במו"מ נכנסים לשבועות אינטנסיביים במיוחד בשל ה"סנאפ־בק": מנגנון שהוכנס בהסכם הגרעין מ־2015 שבו נקבע כי במצב שבו איראן מפרה את ההסכם, יכולה אחת השותפות בו להשיב את מלוא העיצומים על איראן – ללא תלות במועצת הביטחון. "תוקף הסנאפ־בק הוא באוקטובר, אבל זה תהליך שדורש זמן התנעה. השאלה לחודש הקרוב היא אם יפעילו את הסנאפ־בק במצב שהצדדים לא יתכנסו, ושאלת השאלות: מה קורה עם תקיפה צבאית?".

מה כולל תהליך העשרת אורניום?

באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע (אורניום־235) עומד על שבע אלפיות – והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%־5%. עבור כורים מתקדמים נדרשת העשרה של עד 20%. לטובת פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות דרוש מלאי אורניום שמועשר לרמות גבוהות של 85%־90%.

האם איראן משתמשת באורניום מועשר?

כן, אין עוררין על כך שאיראן משתמשת באורניום מועשר לייצור חשמל בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, אלא שאנרגיה גרעינית מהווה רק 1% מתמהיל האנרגיה המקומי שם. הדאגה העיקרית של משטר האייתוללות ואף של כלל אזרחי איראן היא המחסור ב־25 ג'יגה־וואט חשמל, שמביא להפסקות חשמל כרוניות. לצורך ההשוואה, הרפובליקה האסלאמית תידרש לבנות 25 תחנות כוח גרעיניות בהספק של בושהר, בשביל לסגור את הפער.

מומחה האנרגיה, דלגה חאטינאולו, העריך במאמר ב"איראן אינטרנשיונל" כי התועלת המשקית של תחנת הכוח הגרעינית בבושהר לכלכלה האיראנית מאז חניכתה ב־2011, עמדה על כ־6 מיליארד דולר. לעומת זאת, הנזקים מההתעקשות של המנהיג העליון עלי חמינאי להמשיך בתוכנית הגרעין למרות הסנקציות, גבתה מהכלכלה האיראנית הפסדים בסך 2 טריליון דולר מאז 2012.

ד"ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מסביר כי בצל המצב הכלכלי החמור של משטר האייתוללות, הם אינם יכולים להמשיך ולסבול מהסנקציות הנוכחיות – וישמחו להגיע להסכם. "המצב האידיאלי עבור ישראל הוא פירוק כליל של תוכנית העשרת אורניום. אולם אם יגיעו להסכמה של העשרה ל־3.67%, תוך שהם לא יוכלו לפתח צנטריפוגות ויהיה פיקוח נוקב, זה לא אידיאלי אבל ניתן לחיות עם זה. מדינת ישראל צריכה להיזהר מנזק ליחסים עם ארה"ב בגלל איראן, כי גם טראמפ לא רוצה מורשת של איראן גרעינית. האיראנים רוצים הסכם, אבל הקו האדום הוא העשרת אורניום בשטח איראן, זה הכי חשוב מבחינתם. אם טראמפ ימשיך להתעקש, אפשר יהיה להגיע למצב שבו תפורק כל תוכנית ההעשרה".

מה חושבות מדינות המפרץ על הסיטואציה הנוכחית?

מדינות המפרץ בהובלת ערב הסעודית חוששות כי הימשכות המו"מ תביא לתקיפה ישראלית נגד מתקני הגרעין, שתסלים מחדש את המערכה הרב־זירתית, שעלולה להגיע לשיא חדש. לפי רויטרס, שר ההגנה הסעודי ואחיו של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, הנסיך חאלד, הזהיר בביקורו בטהרן באפריל – הראשון בדרג סעודי שכזה מזה שני עשורים – כי עליהם לקבל את הצעת טראמפ, משום שאחרת הסכנה לתקיפה ישראלית תהיה גדולה.

כיצד חמאס תופסים את המו"מ בין ארה"ב לבין איראן?

ארגון הטרור הפלסטיני שואב אופטימיות מהמו"מ, וחושב כי הסכם גרעין עם איראן ישפר את מצבו. "אם מדינה חשובה כמו איראן תגיע להסכם עם ארה"ב, איראן תהיה חזקה יותר, וזה יאפשר לה לסייע יותר לעם הפלסטיני", אמר נציג חמאס בטהרן, חאלד אל־קדומי.

עד כמה ארה"ב וישראל מתואמות האחת עם השנייה?

"האינטרסים והתפיסות של הצדדים שונות, אבל התיאום טוב משחושבים", מסכם דיין. "טראמפ רוצה להגיע להסכם, וישראל לא סומכת על הסכם – ורוצה להתקדם לתקיפה. שאלה פתוחה היא האם ארה"ב תעמוד על מה שהיא אומרת בפומבי, מפי טראמפ, וויטקוף ורוביו, כי לא תהיה העשרת אורניום באדמת איראן. זה קו אדום שבו ראינו את אובמה מתקפל ב־2015. ניכר שהקו התחתון האמריקאי לא נושק לקו העליון האיראני, ואם ארה"ב תתעקש עליו, אז הסיכויים להגיע להסכם נמוכים מאוד".