תסתדר בלי נשק ישראלי? להיות היום אזרח באירופה זה מטריד מאוד

הכותב הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה

משרד הביטחון פרסם השבוע כי ב-2024, שנת מלחמה, הצליחה ישראל להגיע לשיא יצוא ביטחוני של כמעט 14.8 מיליארד דולר. היצוא הביטחוני לאירופה זינק ל-54%, לאחר שעמד ב־2023 על קצת יותר משליש. זאת בזמן שביבשת גוברים הקולות להטיל אמברגו נשק על ישראל.

● האם מדינות אירופה הפכו לתלויות בנשק ישראלי?
● היצוא הביטחוני של ישראל בשיא: אלה מערכות הנשק שכיכבו
● לא רק הגנה מטילים: הלייזר הישראלי בדרך גם לכוחות בשטח

אחד מהקולות הבולטים שהצטרף בשבוע שעבר לקריאה לבחון את עסקאות הנשק עם ישראל, בעיקר בלחץ הקואליציה שלו, הוא קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שנחשב עד לא מזמן לידיד ישראל.

מעבר להיותה שותפה חשובה מבחינת מסחר ויחסים בינלאומיים, גרמניה הייתה אחראית בשנת 2024 על 30% מהייבוא הצבאי לישראל, מה שהופך אותה לספקית משמעותית של ציוד לצה"ל, הגדולה ביותר באירופה.

רק לפני כשבועיים עמדה גרמניה בראש המדינות שביקשו לעצור את הסחף שקרא לביטול הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי. באיחוד סבורים כי אותו הסכם, שהוא הבסיס המשפטי ליחסי הסחר בין הצדדים, עומד כעת בסימן שאלה נוכח ספקות לגבי מחויבותה של ישראל לזכויות אדם בפעילותה בעזה.

מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל, מדינות אירופה הידידותיות לישראל, כמו גרמניה ואיטליה, המהוות חלק חשוב בהנהגת הגוש, עומדות בלחץ חסר תקדים. מצד אחד, דעת הקהל השלילית על ישראל גוברת, ומפלגות המזוהות עם השמאל האירופי וחברות בשלל קואליציות באותן מדינות לוחצות על מנהיגיהן לעצור מיידית את הסכמי הסחר עמה. עסקאות הנשק מולה, לדבריהם, פוגעות בעזתים באופן ישיר. זה נכון לגבי מכירה לישראל, אך גם לעסקאות רכש, שכן הימנעות מהן תייצר מנופי לחץ על ממשלת נתניהו.

עד כה גרמניה עמדה בלחץ, והיא אחראית על אספקת ציוד צבאי לישראל בהיקף של 160 מיליון אירו רק במהלך 2024. היא גם סיפקה צוללות ומספר ספינות לחיל הים, אבל אלו עסקאות שכבר הושלמו ולא הובאו בחשבון בסיכומי השנה.

המלכוד האירופי

אבל גרמניה היא לא רק ספקית נשק של ישראל, היא גם הלקוחה הגדולה ביותר שלה באירופה. גם היא מצאה את עצמה בפברואר 2022 במשבר חמור – עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה.

אירופה במלכוד: מצד אחד היא במשבר אנרגיה חמור עקב עצירת האספקה, כמעט בבת אחת, מהספקית הראשית שלה, רוסיה. מצד שני, היבשת מתנהלת תחת חשש אמיתי שהמלחמה תזלוג גם למדינות נאט״ו.

גרמניה, לפי דיווחים, הייתה מהקולות הבולטים שסברו שפוטין רק מאיים ולא באמת יפלוש לאוקראינה. הקונספציה קרסה – והכניסה את אירופה למרוץ חימוש שלא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה.

ישראל יצאה נשכרת: 2022-2023 היו שנות שיא בהיקף הרכש הצבאי של מדינות אירופה ממנה. עסקאות במיליארדי דולרים נחתמו, בראשן מול גרמניה, שהפכה לאחד מלקוחותיה הגדולים. עסקת הדגל היא כמובן הסכם הרכישה של מערכת הטיל חץ 3 בעלות של 3.5 מיליארד דולר, מערך הגנה חיוני מפני טילים בליסטיים, שכבר מסופק לגרמניה.

בהמשך הקימה גרמניה מערך ייצור לטילי נ"ט מייצור ישראלי ובתמיכה ישראלית על אדמתה, באזור פגניץ; היא רכשה מערכות לוחמה אלקטרונית ישראליות מתקדמות להשבחת מטוס הקרב שלה, הטייפון; רכשה כטב"מים; את מערכות כיפת ברזל, מעיל רוח, קלע דויד (את האחרון רכשה גם פינלנד); מערכות סייבר מתקדמות שכבר פועלות ומגינות על תשתיות חיוניות באופן יום יומי מהתקפות רוסיות; ואלה רק חלק מהאמצעים שהוזנקו כדי לסייע לצבא הרדום שלה. בדומה לה, מדינות רבות באירופה הפכו להיות תלויות בישראל לשם שיקום הצבאות המוזנחים שלהן, שלא נאלצו להתמודד עם אתגרים ביטחוניים משמעותיים מאז מלחמת העולם השנייה.

האזרחים הוזנחו

ולא רק הצבאות הוזנחו, גם התושבים. אין באירופה היום מקלטים המסוגלים לקלוט אפילו 10% מתושבי היבשת. אין מערך הגנה אווירית יעיל, ואין מערך מילואים גדול וחזק ברוב המדינות. רוב התושבים בכלל לא יודעים איך מחזיקים רובה.

וברגע אחד של שיגעון, אם רוסיה תחליט לשבור את הכלים וטיל בליסטי יתעופף אל עבר מילאנו, ברלין או פריז, ניתן יהיה לעצור אותו בתפילות בלבד. בתור אזרח שחי ביבשת הישנה, זה מטריד מאוד.

ישראל, הלכה למעשה, בהיעדר רצון או יכולת אמריקנית לספק ציוד צבאי מתוחכם – בעיקר מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן – הפכה לספקית הנשק הראשית של אירופה המתחמשת.

האירופאים במלכוד. מצד אחד, החשש האמיתי מרוסיה והרצון להתמגן ומצד שני, להמשיך להיות קול מבקר למדיניות הישראלית, מבלי לשבור את הכלים עם מי שהפכה להיות ספקית הנשק החיונית שלהם.

בלחץ דעת הקהל מבית ומחוץ, חיפשו באירופה תחליף לציוד הישראלי כדי להרגיע את הרוחות, ופנו אל האמריקאים לעזרה. אלא שדי מהר, המציאות טפחה על פניהם: האמריקנים ענו שישמחו לספק את מה שישראל לא תספק, בעיקר בהגנה אווירית, אבל זה ייקח לפחות עשור, בעוד ישראל מתחייבת ומסוגלת להיענות כמעט מיידית.

החלופות לא הספיקו

לאירופאים אין עשור להמתין, כמובן. הם צריכים את מערך ההגנה שלהם מוכן כבר עכשיו. הם גם לא מסוגלים לייצר תחליפים באיכות מספקת, או למצוא פתרונות דומים במדינות אחרות, אף שניסו זאת בעבר עם ציוד טורקי ודרום קוריאני, שלפי הדיווחים לא עמד בציפיות ובדרישות בהשוואה לציוד כחול לבן.

ובעוד שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה ממשיכה ביתר שאת, ואף מחמירה עם ההתקפה האוקראינית על העורף הרוסי בסוף השבוע, האירופאים מבינים שאין להם קלף מיקוח משמעותי מול ישראל זולת איומים.

הם יכולים לאיים כלפי חוץ לטובת הרגעת הרוחות מבית, אבל בסיבוב הזה, הודות לתעשיית הנשק הישראלית, שהיא מהמתקדמות בעולם, לאספקה האמריקנית ולמלחמה שלא נגמרת באוקראינה – אין להם מנוף לחץ משמעותי אמיתי.

אם הם יטילו אמברגו על ישראל, האספקה שמגיעה ממנה אליהן תיעצר – ותיקח מהם את היכולת האמיתית להגן על עצמם מפני דיקטטור בלתי צפוי ממזרח. כך, אותה אירופה שביד אחת מאיימת באמברגו, וביד השנייה קונה מישראל כל מה שיש לה להציע.