חברת הביטוח הדיגיטלי שכבר שווה יותר ממגדל ומכלל

בשנה האחרונה זינק מדד הביטוח בתל אביב ב־130% – מעל כל יתר המדדים. גם בוול סטריט התעשייה רושמת תשואה עודפת על מדד S&P 500, אך צנועה הרבה יותר (כ־19%). ובכל זאת, מניה ישראלית אחת זוהרת בתקופה האחרונה מעבר לים – מניית הביטוח הדיגיטלי למונייד , שזינקה ב־152% בשנה האחרונה, מתוכם כ־60% רק בחודשיים האחרונים.

● הישראלית שהשלימה עלייה של 32% מאז ההנפקה, וזאת שנסחרה בתנודתיות חדה
● המניה בתל אביב שהוסיפה מיליארד שקל לשווי ביום אחד

העליות האחרונות הקפיצו את השווי של למונייד ל־2.9 מיליארד דולר – גבוה מהענקיות הישראליות כלל ביטוח או מגדל.

למונייד היא חברת ביטוח שמציעה ללקוחות בארה"ב, ביטוחי רכוש, מבנה, רכב ועוד. החברה הוקמה על ידי דניאל שרייבר (מנכ"ל) ושי וינינגר (נשיא) והונפקה בניו יורק ב־2020 בשווי של 1.6 מיליארד דולר. בתקופת השיא של בועת הטכנולוגיה למונייד נסקה לשווי 10 מיליארד דולר, אך כמו חברות רבות איבדה מאז חלק ניכר משוויה. גם אחרי העלייה האחרונה, היא עדיין רחוקה בכ־75% מהשיא.

וינינגר לא מתרגש מהעליות במניה ובשיחה עם גלובס אומר כי "התנודתיות בשוק מזכירה שצריך לקחת דברים בפרופורציה. גם כשהמניה עולה, וגם כשהיא יורדת, זה חלק מהמשחק. ברור שעדיף שהיא תעלה, אבל אנחנו לא מתייחסים לכך כסימן שצריך לחגוג".

"מאמין שהשורט ייעלם"

מניית למונייד, צריך להדגיש, מתאפיינת בתנודתית רבה, ונעה בטווח מחירים רחב של 14־53.9 דולר בשנה האחרונה. אחת הסיבות לתנודתיות הזו היא העובדה שמדובר במניה אהודה במיוחד בקרב סוחרי אופציות. כמעט 31% מהמניות הפתוחות למסחר של החברה הן יתרות שורט, כלומר נסחרות על ידי משקיעים שמתמחרים שהמניה תרד. "אני חושב שזה אופייני לחברות שיש להן פוטנציאל disruption (שיבוש) משמעותי לתעשיות, וצפוי להן נתיב תנודתי באופי", מסביר וינינגר. "זה מצב שבו שורט יכול ממש להרוויח, כי הם מנצלים תנודתיות, וירידות זמניות זה מספיק. אני חושב שזה עניין של זמן, וככל שהחברה מתקדמת ל־EBITDA חיובי והיציבות נשמרת, היא נתפסת כחברה שלא תלויה באמונה שזה יקרה, אלא שזה כבר קרה – בסוף, אני מאמין שהשורט ייעלם".

לדבריו, "השוק מתחיל להירגע. במאקרו, המשקיעים פיתחו רמה מסוימת של אדישות – קרו כל־כך הרבה דברים מאז הקורונה, רף הריגוש עלה, כל יום קורים דברים והשוק מצליח להכיל אותם. זה חיובי למניות, כי תקופה לא קצרה חברות נשפטו לא אל מול הביצועים, אלא מול הקטגוריה שלהן והושפעו מדברים גדולים יותר כמו זמינות הכסף".

עדיין מפסידה עשרות מיליוני דולרים

וינינגר מייחס את העלייה במניה למעין רגיעה כללית בשוק. אבל הוא מציין גם גורם נוסף: "השוק מתחלק לשני סוגי חברות: אלה שמאוימות על ידי AI, וחברות שמואצות על ידי AI – כמונו. כולם מבינים שיש פה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. הקמנו את למונייד על בסיס בינה מלאכותית כבר לפני 10 שנים והשימוש שלנו בטכנולוגיה ו־AI כתשתית, מאפשר לנו לעמוד או לעקוף את התחזיות באופן גורף מאז ההנפקה".

אלא שבינתיים, הצמיחה מתבטאת בעיקר בהכנסות ובפרמיות ובשיפור הרווחיות, אך עדיין לא ברווח. למונייד הציגה ברבעון הראשון צמיחה של 27% בהכנסות ל־151 מיליון דולר, אבל הפסד נקי של 62.4 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) שלילי בסך 47 מיליון דולר, שהושפע לרעה משריפות הענק בקליפורניה, שם למונייד מבטחת בתים. לראשונה, החברה עקפה את רף המיליארד דולר בסך הפרמיות.

למונייד מצפה לעבור ל־EBITDA חיובי עד סוף 2026. "בשנים שאחרי ההנפקה, החברה 'דרשה' מהמשקיעים להאמין בהמון דברים: סיפור ה־AI, שנצליח לצמוח בשוק עם הרבה רגולציה ותחרות מחברות ותיקות, שהמזומנים שבקופה יספיקו", מספר וינינגר. "היום, הדאגות האלה לא ממש קיימות: קופת המזומנים בצמיחה, עברנו לתזרים חיובי, ויש צפי ל־EBITDA חיובי. השוק מתחיל להאמין בסיפור".

מאיפה תגיע ההתרחבות הבאה?
"אנחנו שוקלים תמיד בין התרחבות לרוחב לעומת לעומק. יש לנו תמיד אפשרות של צמיחה גיאוגרפית, אנחנו גדלים יפה באירופה, יש אפשרות של הרחבת המוצרים הקיימים בשווקים נוספים ואפשרות של הוספת מוצרים".

באמצעות רכישות?
"באופן כללי, אני מאמין יותר בלבנות את הטכנולוגיה בעצמנו. ראינו במשך השנים לא מעט חברות, וגילינו שהפער הטכנולוגי כל־כך גדול, שכבר עדיף לבנות את המוצרים על פלטפורמה שלנו, שאנחנו מכירים והיא בדוקה ועובדת. אלא אם יש ערך מיוחד".

איך אתה מסביר את הפער הטכנולוגי שאתה אומר שגיליתם?
"אנחנו חברת טכנולוגיה. גם דניאל וגם אני הגענו מרקע טכנולוגי ולא ביטוחי, ולפני הכול בהקמת החברה הבאנו מהנדסים לכתוב קוד. כל חברות הביטוח בעולם מבוססות על תוכנות שהן קונות מספקים חיצוניים. אלה כלים שנועדו לסוכני ביטוח, עולם שונה לחלוטין מעולם שבו בונים הכול מאפס להיות אוטונומי ולשלם תביעות בתוך שניות ללא מגע יד אדם. זה כמו להשוות בין ערוצי הטלוויזיה הישראלית לפני 30 שנה לנטפליקס של היום, זאת לא אותה שפה בכלל; גם אם נוסיף עוד מיליון לקוחות לנטפליקס או ללמונייד, זה לא ישפיע על מספר העובדים – וזה דרמטי".