22 הערות על המלחמה שישראל פתחה הלילה מול איראן:
- הפתעה. למרות שסוגית התקיפה היתה באוויר בשבועות האחרונים לנוכח הדשדוש במשא-ומתן להסכם גרעין, וביתר שאת בימים האחרונים לאור דיווחים על השלמת ההיערכות הישראלית לתקיפה – איראן הופתעה פעמיים. פעם אחת מעצם ההחלטה הישראלית לתקוף, בשעה שעל הפרק עמד מפגש קרוב בעומאן. ופעם שניה מאופי התקיפה, ש"מקלפת" מהם בשיטתיות יכולות ונכסים כחלק ממערכה שתוכננה בקפדנות במשך חודשים והוצאה הלילה לפועל.
אילוסטרציה תלת-מימדית של אתר העשרת האורניום במרחב נטנז // דובר צה"ל
- מודיעין. איראן נמצאת במוקד האיסוף המודיעיני של ישראל בעשורים האחרונים, אבל בחודשים האחרונים בוצע מיקוד משמעותי לנוכח מסמך מסווג שהפיץ לפני חודשיים ראש אמ"ן, שלומי בינדר, ובו נקבע שאיראן צוברת די יכולת שתאפשר לה לפרוץ לגרעין בתוך זמן קצר, וכי היא מתקרבת למרחב חסינות שיקשה על פגיעה בה ואפילו על זיהוי מוקדם של פעולותיה. ההערכות הישראליות שוקפו במלואן לאמריקנים, שלא חלקו עליהן אך סברו שיש לאפשר מרחב נוסף למו"מ בניסיון לבלום את תכנית הגרעין האיראנית ללא צורך בפעולה צבאית.
- ההכנות. המידע החדש הוביל להכנות מואצות לתקיפה. כחלק מכך ביצעו חיל האוויר, אגף המודיעין והמוסד סדרת פעולות מקדימות שנועדו להכין את הקרקע מבחינה מבצעית ומודיעינית. המוסד חשף הבוקר טפח מפעילותו, שבחלקה בוצעה על אדמת איראן. חלק הארי, שטרם נחשף, שייך לחיל האוויר, שהוביל הלילה את המבצע הגדול והמורכב בתולדותיו, בשיתוף פעולה הדוק עם אגף המודיעין. זה היה הנושא העיקרי על שולחנו של הרמטכ"ל אייל זמיר, מאז נכנס לתפקידו.
מצורפת אילוסטרציה של תקיפות צה״ל באיראן עד כה // דובר צה"ל
- התקיפה. המטרות סווגו לכמה משפחות. העיקרית שבהן היא מתקני הגרעין, ובראשם מתקן ההעשרה בנתאנז וכן יעדים נוספים שקשורים בתכנית הגרעין של איראן. המשפחה השניה היא של מדעני גרעין, כאשר אמ"ן הוביל מאמץ לאתר את דמויות המפתח בתכנית הגרעין האיראנית כדי לפגוע בהן. המשפחה השלישית היא של מערכי הגנה, בעיקר הגנה אווירית, במטרה להוציאם מכלל שימוש על-מנת לאפשר חופש פעולה מלא לחיל האוויר. המשפחה הרביעית היא של בסיסי טילים וכטב"מים, שהותקפו כדי לצמצם את יכולת התגובה של איראן ואת האיום לעורף הישראלי. המשפחה החמישית היא של בכירים בממסד הביטחוני באיראן, שסומנו כאישי מפתח שחיסולם יוציא את המערכת האיראנית משיווי משקל לפרק זמן מסוים. חלקם הותקפו תוך ניצול של מודיעין מדויק.
- התוצאות. המתקן בנתאנז נפגע קשה, וסביר שאם יהיה צורך הוא יותקף שוב כדי להעמיק את הפגיעות. מדעני הגרעין שסומנו חוסלו ברובם (למעלה מעשרה), ואיראן תתקשה למצוא להם מחליפים בזמן הקרוב. מערך ההגנה האווירית שותק כמעט במלואו, מה שמאפשר לחיל האוויר לטוס בחופשיות באיראן. הפגיעה בבסיסי הטילים והכטב"מים היתה משמעותית מהמצופה, ושיבשה ירי מתוכנן (כטב"מים ששוגרו יורטו בטרם הגיעו לישראל). וחיסול הבכירים בממסד הביטחוני היה נרחב, וכלל דמויות מפתח במשמרות המהפכה, בצבא איראן, במערכי החירום שלה ובמנגנונים נוספים.
- התגובה. בישראל נערכו לתגובה מיידית, ולכן הוחלט להפעיל אזעקה בכל רחבי המדינה כדי להכניס את כלל האוכלוסיה ל"מוד מלחמה". נראה כי השילוב של פגיעה במערכי השיגור ובאישים מרכזיים – בדגש על צמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה, ובראשה אמיר חאג'יזאדה שנחשב לדמות מפתח באיראן – הכניסה את המערכת האיראנית לכאוס ושיבשה את תהליכי קבלת ההחלטות שלה בזמן אמת.
דיווחים על גל שני של תקיפות בדרום איראן באזור שיראז // רשתות ערביות
- ההמשך. חיל האוויר פועל לפי תכנית סדורה, שגובשה מראש. נטרול מערכי ההגנה האווירית מאפשר לו לעבור עליונות אווירית ויכולת לפעול בחופשיות. המשמעות היא לא רק פחות סיכון למטוסים ולטייסים, אלא גם יכולת להביא יותר חימוש ביתר דיוק למטרה. זה יאפשר לישראל להעמיק את הפגיעה באתרי תשתית שסומנו מראש, וגם להתפנות לתקוף אתרים נוספים שעל-פי הדיווחים עד כה טרם נפגעו.
- לו"ז. ההערכה בישראל היא שהחלק האינטנסיבי הנוכחי של המערכה יימשך 48-72 שעות. לאחריו ייתכן שיידרש לבצע פגיעות ממוקדות נוספות, אבל ניתן יהיה להוריד משמעותית את רמת הכוננות והדריכות – אלא אם איראן תצליח לבצע מתקפות-נגד משמעותיות. הסבירות שזה יקרה קטנה ככל שישראל מעמיקה את פגיעותיה, כשברקע נשמר חיזבאללה שלא להצטרף למערכה וגם יכולתם של החותים לפגוע בישראל מוגבלת מאוד.
- השאיפה. תקוות-העל הישראלית היא שהמערכה תוביל לזעזוע פנימי עמוק באיראן, שבסופו יופל שלטון האייתוללות. דובר צה"ל אמנם הבהיר שהמלחמה לא מיועדת כנגד השלטונות, אבל רמזים לכך ניתנו בדבריו של ראש הממשלה. לא ברור מה ההיתכנות לכך, ובינתיים צריכה ישראל להתמקד ביעד שהציבה לעצמה: לפגוע משמעותית בתכנית הגרעין על-מנת לעכב אותה לשנים ארוכות, וכן בתכנית לייצור טילים וכטב"מים במטרה להקטין את האיום שיישקף בשנים הקרובות לעורף הישראלי.
תורים ארוכים לדלק באיראן // רשתות ערביות
- פרופורציות. התקשורת מתמקדת מטבע הדברים בחיסול המרשים של בכירים, אבל כל העיניים צריכות להיות נשואות למתקני הגרעין. הם הנקודה הארכימדית של המבצע: אם הם ייפגעו משמעותית – זאת תהיה הצלחה כבירה. אם הם ייפגעו רק חלקית ואיראן תוכל לשקם אותם במהירות – נזקי הפעולה עלולים לגבור על התועלת שבה, בוודאי אם איראן תחליט לרכז מאמץ בניסיון להגיע לפצצה בהקדם.
- האמריקנים. בניגוד לטענות על משברים מאחורי הקלעים, מתקיים תיאום הדוק בין המדינות. וושינגטון לא הופתעה, ועל-פי התנהלות העניינים גם שיתפה פעולה עם ההונאה הישראלית שקדמה לתקיפה. ועדיין, נדרש לתחזק את הקשר ההדוק הזה משלוש סיבות: הראשונה, אם המערכה תסתבך, ויידרש להסתייע באמריקנים כדי לבלום את איראן וכדי להגן על ישראל. השניה, כדי לסייע לישראל בדיפלומטיה ובהסברה בזירות הבינלאומיות השונות. והשלישית, במקרה שחיילים ואזרחים אמריקנים ייפגעו באיזור, כדי למנוע מהממשל בוושינגטון להפנות עורף לישראל ולהאשימה בנזק שנגרם.
- העולם. ישראל נדרשת למתקפה דיפלומטית-הסברתית גם כדי להבהיר מדוע תקפה, ובעיקר כדי לגבש לעצמה קואליציה על-רקע הזינוק הצפוי במחירי נפט וסחורות. יהיה לה קל יותר לעשות את זה בגרמניה, בריטניה וצרפת, וקשה יותר במדינות אחרות, שמחזיקות נגד ישראל מטען שלילי משמעותי על-רקע הימשכות המלחמה בעזה.
- האיזור. כמה ממדינות האיזור גינו בפומבי את ישראל, אבל מאחורי הקלעים מחאו לה כפיים. איראן היא איום משמעותי לא רק כלפי ישראל, אלא בראש ובראשונה כלפי המדינות הסוניות המתונות – סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות. צמצום השפעתה השלילית על המרחב יאפשר לעצב אותו מחדש, כולל סיכוי להקטין את נזקה בעירק, סוריה ולבנון, ואולי אף לצרפן לציר הסוני הנגדי.
תקיפה באזור תבריז באיראן // רשתות
- יהודים. מומלץ שלא להמעיט בסיכון שנשרף כעת ליהודים ולישראלים ברחבי העולם. גם כך הם נתונים תחת גל חסר תקדים של מתקפות שנאה ואנטישמיות, שצפויות להתגבר כעת. בשעות האחרונות דווח על הנחיות לסגור חלק מהנציגויות הישראליות ברחבי העולם, לבטל אירועים מתוכננים, ואפשר להניח שיהיה תגבור אבטחה משמעותי גם סביב בתי כנסת ומוסדות נוספים.
- אחדות. בניגוד לעבר, נמנע הפעם ראש הממשלה מעדכון מוקדם של ראש האופוזיציה, שעודכן רק סמוך מאוד למועד התקיפה באמצעות המזכיר הצבאי. מנחם בגין נהג אחרת מול שמעון פרס קודם לתקיפת הכור בעירק ב-81', ונתניהו עצמו עודכן על-ידי אהוד אולמרט קודם לתקיפת הכור בסוריה ב-2007. למרות זאת, מעניקה כעת האופוזיציה גב מוצק למערכה, ומצופה היה מנתניהו שיגיב בקריאה לממשלת אחדות רחבה לעת הקרובה.
- שב"כ. מי שמתכנן מערכה כל-כך מורכבת ורווית סיכונים, לא מדיח ראש שב"כ במהלכה, ובוודאי לא מאפשר לו לסיים את תפקידו בשיאה. ש', שימונה מחרתיים לממלא-מקומו של רונן בר הוא מפקד מנוסה, אבל צריך היה להמתין עם הזעזוע הזה עד יעבור זעם – בהינתן האתגר הרב-זירתי ואיומי האבטחה חסרי התקדים על אישים, נציגויות ותעופה ישראלית.
- פוליטיקה. ביום רביעי בערב ערך נתניהו אישור תכניות אחרון למבצע. זה קרה בשעה שבכנסת נמשך המאמץ למנוע מהמפלגות החרדיות להצביע בעד פיזור המשכן. העובדה ששני אלה חיים בכפיפה אחת – פתיחת מלחמה באיראן וניסיון להסדיר השתמטות סיטונית של חרדים – היא יריקה בפרצופם של המשרתים, ובראשם אלה שנדרשים לסכן את נפשם בטיסה מבצעית לאיראן.
- מחאה. בשיאה של המחאה החברתית אמר נתניהו כי ישראל יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אבל היא יכולה להסתדר בלי הממשלה. נדמה שחיל האוויר – שנשען בעיקר על טייסי מילואים – ענה על-כך הלילה בצורה מהדהדת, וגם המשיך את התיקון המשמעותי לכשל שלו ושל צה"ל בכללו ב-7 באוקטובר.
- עזה. פגיעה משמעותית באיראן תגביר את בידודו של חמאס (או מה שנותר ממנו). לישראל ניתנת כאן אפשרות לסיים את המערכה הדרומית מעמדה משמעותית של כוח, תוך התניה לפירוז הרצועה, הגלית בכירי המחבלים, והקמת ממשל חדש בעזה שיטפל בענייניה האזרחיים. מהלך כזה גם יאפשר נורמליזציה עם סעודיה ומדינות מוסלמיות-סוניות נוספות שאותו מבקש לקדם הנשיא טראמפ.
- חטופים. ישראל השתמשה בעניינם כחלק מההונאה שביצעה, אבל היא לא פטורה מאחריותה ל-53 חטופים שעדיין מוחזקים בעזה – 20 מהם בחיים. עמדת הכוח שבה היא מחזיקה כעת צריכה להיות מנוצלת לחתירה לעסקה מהירה, שתוביל לשחרור כלל החטופים ולסיום המלחמה בתנאים שפורטו בסעיף הקודם.
תיעוד חריג: פעילות המוסד באדמת איראן
- נתניהו. בעשורים האחרונים הגדיר ראש הממשלה את איראן כ"משימת חייו". התקיפה הלילה – במסגרת "דוקטרינת בגין" שקובעת כי ישראל לא תאפשר לאף מדינה במרחב להחזיק ביכולת גרעינית – מצרפת אותו למועדון מצומצם של ראשי ממשלה (לצד בגין ואולמרט) שלקחו את ההחלטה. ועדיין, זה אותו נתניהו שנמנע מקבלת אחריות ל-7 באוקטובר, שסביבתו טובעת בחשדות חמורים ושהוא עצמו עומד למשפט פלילי, ושמוביל מהלך מסוכן של ריסוק עמוד השדרה הדמוקרטי של ישראל והחוסן הפנימי שלה. בידיו לנצל את המערכה הנוכחית כדי לשנות מגמה, אם כי דפוסי התנהלותו מעוררים ספק אם זה יקרה.
- סיכום. זה עוד לא נגמר – לא בצד ההתקפה, וגם לא בצד ההגנה. איראן היא אומה גדולה וסבלנית, ויכולה לקחת את הזמן גם כדי לנסות לאושש את מערכי הגרעין והטילים שלה, וגם כדי לפגוע בישראל על אדמתה או ברחבי העולם. המערכה שנפתחה מולה הלילה תהיה נטולת גבולות וזמן, ותחייב את ישראל להיערכות ממושכת ואולי גם למחירים לא פשוטים. מומלץ לנשום: הסוף עוד רחוק, אבל הלילה נפתח אליו אופק משמעותי.
