תחקיר של העיתון "בילד" הגרמני חושף: אנאס זאיד פטייה, צלם עזתי עצמאי, מואשם בבימוי סצנות הומניטריות כחלק ממאמץ תעמולתי המשרת את חמאס ומסייע לו לגייס אהדה בעולם.
ילדים רזים, נשים בוכות וגברים מנופפים בסירים ריקים מול מצלמות – אלה הם דימויים מעזה שהתפשטו ברחבי העולם והשפיעו על דעת הקהל הבינלאומית. אלא שתחקיר של העיתון "בילד", שהתבסס בין היתר על מחקר שפורסם ב"זודדויטשה צייטונג", מעלה טענות חמורות כי חלק מהצילומים המביאים את סבל הפלסטינים לעולם מבוימים במכוון, כחלק מקמפיין תקשורתי של חמאס.
במרכז התחקיר עומד אנאס זאיד פטייה – צלם וכתב וידאו פלסטיני, שפועל בעיקר ברצועת עזה, ומספק תיעוד לסוכנויות זרות, בהן סוכנות הידיעות הטורקית "אנאדולו", המזוהה עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. פטייה, שהציג עצמו כעיתונאי עצמאי, ליווה לאחרונה צוות צילום לסרט תיעודי שתיעד נקודת חלוקת מזון בעזה – אך לא שיתף את התמונות המלאות שצילם באירוע, כך לפי הדיווח.
התמונה שעמדה בלב הדיווח הציגה גברים מנופפים בכלי בישול ריקים מול משאית מזון – אך דקות לאחר מכן נראו מקבלים מנות אוכל. לפי גורמי תקשורת גרמניים, הסצנה נראית כתוצאה של תיאום עם צוות הצילום, באופן המעורר ספק באותנטיות שלה.
גם כלי תקשורת מוכרים בעולם כמו BBC, CNN, Stern ו"ניו יורק מגזין" פרסמו בעבר תמונות של פטייה – לעיתים קרובות תוך התמקדות בילדים, אמהות ומראות קורעי לב בתאורה מושלמת.
העיתון "בילד" מציין כי למרות שסבלם של תושבי עזה אמיתי, ובוודאי החריף בעקבות הלחימה מול ישראל, הרי שהצגת סצנות מבוימות תורמת ישירות לתעמולה שמשרתת את מטרות חמאס. לדבריהם, בימוי כזה מבקש לעורר רגשות אשמה וזעם כלפי ישראל, במיוחד בדעת הקהל המערבית.
ברשתות החברתיות, פטייה אינו מסתיר את עמדותיו. בציור שהוא מציג בעמוד האינסטגרם שלו נראה לוחם עם הכיתוב "Presse" – לצד הסיסמה "לשחרר את פלסטין". את האיור יצר אמן אנטישמי מובהק, והסרטון האחרון ששותף בחשבונו כלל את הכיתוב: "לעזאזל עם ישראל". בנוסף, הוא משתף פעולה עם פלטפורמות המזוהות עם פעולות התנגדות אלימות נגד ישראל באירופה.
בעקבות הפרסום, פנה "בילד" לסוכנויות הידיעות המרכזיות. הסוכנות הגרמנית והסוכנות הצרפתית הצהירו כי לא ישתפו פעולה עם פטייה, וכי הן בוחנות בקפידה את רקע הצלמים ועמדותיהם. ברויטרס טענו כי כל תמונה שלהם עומדת בסטנדרטים מחמירים של אמינות, עצמאות ואובייקטיביות.
במקביל, איגוד העיתונאים הגרמני (DJV) פרסם אזהרה לפיה כל הצדדים הלוחמים במזרח התיכון עושים שימוש ציני בתמונות לצורך השפעה רגשית על דעת הקהל. לדבריהם, מדובר בטקטיקה נפוצה – הן מצד חמאס והן מצד ישראל, אשר מסרבת להכניס כתבים עצמאיים לעזה, מה שמשאיר את השליטה בתמונות בידי גורמים מקומיים בלבד.
היסטוריון הצילום הגרמני גרהרד פול הסביר ל"זודדויטשה צייטונג" כי בדרום רצועת עזה "חמאס שולט ב-100% מהפקת התמונות". לדבריו, המטרה ברורה: לייצר אהדה עולמית לפלסטינים ולעורר אנטגוניזם כלפי ישראל.
הוא אף הזכיר מקרה דומה מהעבר – כאשר ב־2002, יאסר ערפאת הצטלם כמי שכביכול יושב באפלה במפקדתו ברמאללה, כשהוא מנותק מחשמל. רק לאחר מכן התברר כי עיתונאים במקום כיבו את תאורת המצלמות ביוזמתם כדי להעצים את האפקט הדרמטי. דקות לאחר מכן ערפאת נראה שוב תחת אור חזק.
העובדה שצלמים בעלי אג'נדה פוליטית ברורה שולטים בתיעוד המצב בעזה, והפצת תמונות שנבחרו או בוימו בקפידה – מציפה שאלות קשות על תפקיד התקשורת בעידן של לוחמה תודעתית. התחקיר שפורסם ב"בילד" לא עוסק בהכחשת המצוקה האמיתית בעזה, אלא בקריאה לבחון לעומק מי מייצר את הדימויים – ולמה.
