אבישי, ששירת חמישה חודשים בצפון, נכנסה השבוע לעזה, אך לא לפני שנאלץ לסגור את העסק הפרטי שלו: החיים של משרתי המילואים נעצרו ביום אחד: "אני מוקף באנשים שמשפחותיהם עוברות פירוק, גירושין" , "ילדים נמצאים על סף פגיעה נפשית וחוסר יציבות פיננסית. קצים בכיר בצה"ל: "אנחנו רואים ירידה בשיעורי דיווחי ההתייצבות של אנשי המילואים".
אביש בן הרוש הכרתי לראשונה לפני יותר מעשר שנים כשצילמתי עבור ויינט סדרת דוקו על טירונות בצה"ל.
באותה התקופה הוא היה קצין מצטיין בפלוגת גדוד 51, ושמרתי איתו על קשר, כמו אחי הקטן.
במהלך השנים הספיק אבישי להשתחרר, להתגייס לשירות מילואים, ולקחת חלק בכל מבצע (.כולל טראומת מצוקי איתן), לעבור לערבה , ומשם לתל אביב, שם הוא החליט להפוך למסעדן, טס לחו"ל, פתח עסק, שבמהלך הקורונה נאלץ לסגור, ואז החליט לחזור לישראל.לפני שנה הוא פתח מסעדה צנועה ומצליחה, ולפני קצת יותר מחודש הפך לאבא.
ב-7 באוקטובר הוא גויס לחטיבות הצפוניות ושירת שם חמישה חודשים. רגע לפני ששוחרר, פספס אותו טיל נ"ט במרחק של כשני מטרים. השבוע הוא גויס בשנית, הפעם לכיוון דרום, לג'באליה.
"מישהו למעלה צריך להתעורר אחי. יש לי בית, אישה, ילדים וקריירה. אי אפשר לשים עליי את כל המלחמה. החזירו אותי לשירות סדיר בגיל 30, אני אמור להגיע לעשרה חודשי מילואים השנה, אתה קולט? למישהו זה נשמע הגיוני?" תהה.
חיילי מילואים רבים מרגישים כך. לאחר ה-7 באוקטובר, תחושת הדחיפות והשליחות התזזיתית שניצבו בפני רבים מהם הוחלפה בתחושת חוסר אונים. מצד אחד, פטריוטים אמיתיים רוצים להמשיך להילחם לצד חבריהם. מצד שני, עבור קבוצה כל כך קטנה של אנשים, הנטל גדול מדי ובלתי סביר.
"יש פרט אחד שלא נחשף לציבור. ההתייצבות למילואים פחתה", אמר לי השבוע גורם בכיר בצבא.
"אני בכוונה לא אומר מספרים, אבל כל כך הרבה אנשים מתקשים יותר להגיע, אתה יכול להבין בחודשים הראשונים אחרי אוקטובר, צה"ל תיאר מומנטום מדהים, אבל עכשיו לצה"ל נגמרו התרגילים. המשימה היא סיזיפית, והמלחמה לא הסתיימה. אנשים רוצים לחזור הביתה כדי להתאחד עם משפחה, חברים וקריירה. בסופו של דבר מדובר באנשי מילואים שבחרו להשתחרר מצה"ל.
נחזור לאבישי. "אחד הדברים הקשים ביותר עבור חייל מילואים זה לחזור הביתה ולגלות שהחיים נמשכים כרגיל עבור רוב האנשים ושעבורם החיים נעצרו מלכת", אמר "אתה בעזה, בצפון ירדן כשאתה חוזר הביתה אחרי כמה חודשים, עוד לפני שהספקת לנקות את האבק, להתכונן לחיים ולתת לילדך נשיקה, אתה כבר עם התיק שלך בדרך למילואים הבאים."
המסעדה כבר נסגרה על ידו. ההפסדים לאחר המלחמה והפיצוי הבלתי מספק של המדינה היו הקש האחרון ששבר את רצונו. "משמונה חודשי לחימה היינו כבר שישה חודשים במילואים. הבעיה הגדולה היא שזה הולך ומתקצר", אמר והסביר כיצד המלחמה הראתה מחסור הכח אדם משפיע על יכולת הנשימה של צה"ל בהחזקת אנשי מילואים.
את הדברים האלה צייץ בתחילת השבוע רועי קונקול, שהתפטר לאחרונה מתפקידו של דובר של יו"ר האופוזיציה, והשלים כמעט 140 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר – שלושה וחצי חודשים בעזה ואת הזמן הנותר בצפון. "לאחיי החרדים: תחינה מעומק הלב – בבקשה תתרחקו מהתקשורת והפוליטיקה. אנו מפצירים בכם; אנו שחוקים בנפש, בגוף ובנפש… וכמובן גם כלכלית. בוא לעזרתנו. אנחנו צריכים אתם".
"מן הסתם שתהיה ירידה באחוזי ההתייצבות במילואים" כך דיווח לנו. "אבל אנשים באים ככל שביכולתם, צריך להבין שיש גם חיים מחות לצה"ל".
מחקר של המכון לדמוקרטיה מצא שאם הגיוס של החרדים יימשך בקצב כמו היום, יהיה צורך להוסיף 28 ימים נוספים לסגל של 2045 לעומת 12 ימים נוספים שנתיים שקדמו למלחמה. אם החרדים ישתלבו במלואם בגיוסם לצה"ל, לא יהיה צורך מעשי באנשי מילואים, מלבד הכשרתם. המשמעות היא דרמטית, זה בהחלט נכון לגבי המחלמה.
"כיום יש בסביבתי אנשים שיש להם משפחות שנמצאות על סף פירוק, גירושים, פגיעה נפשית בילדים, בעיות כלכליות", אמר קונקול, "הם מוכנים לקחת סיכון, אבל המעטפת כבר מתחילה להישחק. . הפחד הגדול ביותר הוא לאבד את המצב המשפחתי שלך, וזה טבעי.
