מקום רע באמצע: הפתרון לבעית הקישור במכבי חיפה

אנחנו רק בתחילת אוגוסט, אבל מכבי חיפה תעלה הערב (חמישי) למשחק הרשמי הרביעי שלה העונה. עד עכשיו היא עם ניצחון אחד, תיקו אחד והפסד אחד, כשהיכולת הייתה רחוקה מלהרשים בשני המשחקים הראשונים מול בית"ר ירושלים וטורפדו ז`ודינו. הם אמנם נראו טוב יותר בגומלין מול טורפדו, אבל המשחק הערב מול ראקוב יראה אחרת לחלוטין. זה המשחק הראשון של מכבי חיפה בלי דיא סבע.

הירוקים מגיעים למשחק מול ראקוב, אחת הקבוצות החזקות בפולין בשנים האחרונות ומי שכבר בעיצומה של הליגה המקומית (בה הפסידה 2 מ-3 המשחקים האחרונים), בלי השחקן הכי טוב שלהם בעונה האחרונה ומי שיצר 21 מצבי הבקעה בליגת העל, יותר מדולב חזיזה, קסנדר סברינה ומתיאס נהואל (שהיה פצוע לאורך רוב העונה) יחד.

תוסיפו לזה את העזיבה של דין דוד, הפרישה של ליאור רפאלוב ואת העובדה שאולכסנדר סירוטה לא ממשיך, וקיבלתם מצב בו מי שהבקיעו 42 מ-68 השערים של הירוקים לא בקבוצה. זה לא אומר שמכבי חיפה קבוצה ששווה עכשיו 26 שערים בעונה, אבל זה אומר שהיא הולכת לשחק כדורגל אחר לגמרי. ידענו את זה לפי הזהות של ארבעת הזרים שחתמו בה בקיץ האחרון: פייר קורנו, יילה בטאיי, ג`ורג`ה יובאנוביץ` וטריבנטה סטיוארט.

יש לירוקים שוער בדמות גיורגי ירמקוב, ויש להם הגנה בדמות עבדולאי סק, ליסב עיסאת, שון גולדברג ושני המגנים החדשים. יש להם חלוצים כשמדובר ביובאנוביץ` וסטיוארט, ולא חסרים גם שחקני אגף (מתיאס נהואל, דולב חזיזה, איאד חלאיילי וקנג`י גורה). קסנדר סברינה עלול לעזוב במקרה בו קשר אחורי זר יגיע, וזה משאיר אותנו עם הבעיה הכי גדולה של הירוקים מהכרמל – הקישור.

מכבי חיפה נכנסה לקיץ האחרון כשהצורך הגדול ביותר שלה הוא קשר אחורי מובהק, וכרגע נמצאת בלי קשר אחורי מובהק ובלי שני השחקנים הכי טובים שהיו לה בחלק הזה של המגרש אשתקד – מחמוד ג`אבר שעבר לסנט אטיין ודיא סבע שעבר לאמדספור הטורקית. גם אחרי עונה רעה בקנה המידה שלהם, בין היתר בגלל סיבות שלא קשורות לכדורגל, נראה שהם נחלשו. מה עושים? ננסה לענות.

עמדת ה-6
כשמסתכלים על קישור בכדורגל המודרני נוטים לרוב לחלק אותו לעמדות ה-6, ה-8 וה-10: הקשר האחורי ביותר, זה שמעט לפניו ותורם בהגנה ובהתקפה והקשר הקדמי ביותר. מכבי ת"א שיחקה השנה עד עכשיו עם שני קשרי שש (איסוף סיסוקו ובן לדרמן) ודור פרץ בתור ה-8, בזמן שחיפה שיחקה ב-4:2:3:1 אצל פלורס. בשנה שעברה ראינו כמה ניסיונות שונים של ברק בכר, רובם ללא הצלחה, לאזן את הבעיה הזאת.

לאורך רוב העונה הקודמת מכבי חיפה נראתה כמו שתי קבוצות שונות בתכלית. מול הגדולות היו להם 5 נקודות מ-12 משחקים, כלומר 13.8% הצלחה (אחוז נמוך פי 2 מזה של נועלת הטבלה הפועל חדרה, וזה כשמתעלמים מהנקודה שהופחתה להם מול מכבי ת"א), ומול הקטנות 57 מ-24 משחקים, כלומר 79% הצלחה שהיה יותר גבוה מהעונה של האלופה מקרית שלום. לא אותו כדורגל.

ברגע שחיפה שיחקה מול קבוצות שיזמו וידעו לשלוט במרכז השדה – שלושת היחידות שהחזיקו בכדור ביותר מ-56% מהזמן, כשאף קבוצה אחרת לא עברה את ה-50% – היא התפרקה. כפי שכתב אבירן גרין שלנו, זה הושפע בין היתר מלחץ גבוה של חיפה ושחקנים שהלכו רחוק מדי ב-4:2:3:1 של פלורס ויצרו מעין "בור" במרכז המגרש.

ראינו משהו דומה בשנה שעברה, עונה טובה אישית של מחמוד ג`אבר ורעה קבוצתית, כשיריבות הגיעו למצבים נוחים מדי מול שריף כיוף. זה קרה גם במקרה של שני השערים שבית"ר הבקיעה במשחק האירופאיות, ועלול לקרות שוב מול ראקוב, קבוצה טובה ודומיננטית יותר מטורפדו ז`ודינו.

הפתרון, על פניו, פשוט – שני הקשרים של חיפה צריכים להישאר בעמדות נמוכות יותר, בזמן שהמגנים בטאיי וקורנו עולים קדימה. שניהם גם ככה יכולים ליצור בצורה לא רעה מעמדותיהם, מה שהורגש בפרט במקרה של קורנו במשחק השני מול הבלארוסים. אם הקשרים הולכים אחורה ומחפים עליהם, אז הסיכונים ירדו והקבוצה אולי תראה טוב יותר, בטח מול הגדולות.

בין אם חיפה תפתח ב-4:2:3:1 או ב-4:4:2, הנוכחות של שני מגנים דומיננטיים מובילה לכך שסביר שנראה אותם משחקים עם שני קשרים אחוריים, כמעט שני מספרי 6 ביחד. לעת עתה אלה צפויים להיות גוני נאור ואיתן אזולאי, שעשו כן מול ז`ודינו. האם הם הפתרון? נתחיל מנאור, אחד השחקנים השנויים במחלוקת בכרמל.

גוני נאור לא שחקן רע. הוא הפך למעין "סמל" בעיני האוהדים לכך שלא הגיע קשר אחורי זר, שאמור להגיע לפני סגירת החלון, אבל הוא עושה מה שהוא אמור לעשות באופן יחסי, להניע את הכדור מאחורה. התפקיד הזה בתור "עושה המשחק", מי שמכוון אותו לקורנו ובטאיי או בעזרת כדורים ארוכים לשני החלוצים. לכן דייגו פלורס מתעקש להמשיך איתו בהרכב על חשבון עלי מוחמד.

האם זה מספיק למכבי חיפה? לא בטוח. נאור לא מספיק פיזי, וברגעים מסוימים פשוט "נעלם" מהדשא לטענת האוהדים הירוקים. הוא מספיק טוב כדי לפתוח מול קבוצות חלשות יותר בליגה שלנו, אבל לא באנקר בהרכב, בטח לא בעמדה כל כך אחורית.

לצידו משחק איתן אזולאי שהראה שיפור השנה, גם בפן הפיזי. גם אזולאי וגם פלורס דוברי צרפתית, מה שמקל על הקשר ביניהם, והאגרסיביות שלו הורגשה בצורה לא רעה עד עכשיו. הוא שיחק בצורה לא רעה מול ז`ודינו ונראה שהגיע לעונה הזאת בכושר. אם הוא יכול ללחוץ, לתקל ולחלץ כדורים, זה בדיוק מה שמכבי חיפה צריכה.

בהתחשב ביכולת של בטאיי וקורנו, יש מצב שהיא צריכה שניים כאלה.  אזולאי זכה להשוואות ולכינוי "מיני אבו פאני" לפני שהגיע לכרמל, עד לעונת בכורה מאכזבת ומלאת עצבים, אבל חילוצי הכדור שלו עשויים להפוך אותו לבאנקר בהרכב בכל מערך. גם אם הוא מוסר פחות טוב מנאור, על הנייר, הוא יכול להמשיך בהרכב בתור אחד משני הקשרים האחוריים.

הירוקים כאמור הולכים להחתים קשר אחורי זר. יגאל גולדשטיין שלנו חשף שהקבוצה במו"מ עם אמקה אניילי, קפטן ריאל סולט לייק, שיכול להעיד מה הם מחפשים. אניילי בן ה-25, שחקן נבחרת ארה"ב, נראה כמו שחקן שמזכיר יותר את אזולאי מאשר את נאור: פיזי, אחד שנוטה לחלץ כדורים ולתקל, ולא מפחד ממאבקים קרקעיים. הוא מתופקד כאחד משני קשרים אחוריים בסולט לייק, אבל יכול להניע כדור ולשלוח כדורים ארוכים.

אניילי יהיה הקשר הבכיר בחיפה אם יגיע, ובסבירות גבוהה זה יהיה לצד אזולאי. בהתחשב בעונה העמוסה שמחכה לירוקים אם יגיעו לאירופה הם יצטרכו כמה שיותר כוחות, ויהיו משחקים בהם נאור יוכל לשחק ליד אחד מהם. למרות זאת, בהתחשב במבנההקיים של הקבוצה ייתכן שיש עדיפות למשחק עם שניהם, בפרט במצב בו פותחים שני חלוצים.

בשורה התחתונה – מכבי חיפה צריכה לשחק עם שני הקשרים בעמדה אחורית יותר, בטח בהשוואה למה שראינו מול בית"ר או בעונה שעברה. איתן אזולאי נראה בתחילת העונה כאילו הוא יכול לעמוד בעומסים האלה, בין היתר בזכות שיפור פיזי, אבל הקבוצה עדיין צריכה זר לצידו.

עמדת ה-10
מכבי חיפה איבדה את העשר שלה, דיא סבע. יש לירוקים שני חלוצים בכירים כאמור (יובאנוביץ` וסטיוארט) והם מתלבטים האם להמשיך ב-4:2:3:1 שישאיר אחד מהם על הדשא, או לשחק עם שניהם. מול ראקוב נראה 4:4:2 בהתחשב בפציעות של דולב חזיזה ומתיאס נהואל, שני המיועדים לעמדה הזאת יחד עם מיכאל אוחנה.

גם נהואל וגם חזיזה לא יהיו דיא סבע. הראשון עבר עונת בכורה מאכזבת (בה לא תופקד בעמדה שלו) והשני לא שחקן של מספרים, בטח בגלגול הנוכחי בקריירה שלו. מצב בו הם עוברים ל-3:5:2 יכול להיות הפתרון האידיאלי, כשזה נראה כמו המערך המתאים ביותר לסגל: שלושה בלמים, שני מגנים שיכולים לעלות ולרדת וקישור אחורי פיזי שמשאיר מעט מאוד אוויר ליריבות, גם בארץ וגם בחו"ל. כשהסגל של חיפה פחות איכותי כרגע מזה של מכבי ת"א, הפועל ב"ש ואולי גם בית"ר י-ם, זה אולי הפתרון הטוב ביותר.

בהנחה שממשיכים בקו של ארבעה מאחורה, לא בטוח שהירוקים צריכים מספר 10 קלאסי, מערך שגם ככה לא כל כך נפוץ בארץ. נהואל יכול לקבל הזדמנות בעמדה הזאת, אבל לאורך רוב הקריירה שיחק בעיקר בכנף. אותו עקרון נכון בקשר לקנג`י גורה שנראה מעולה מול ז`ודינו לפני שנפצע, והוא יושבת עד לפגרת הנבחרות של דצמבר.

גם גורה וגם נהואל אוהבים להכנס מהאגף למרכז הרחבה ולהשפיע משם, מה שיכול להיות משמעותי כשיש לירוקים שני מגנים שאוהבים להרים ושני חלוצים עם משחק ראש טוב. ברגע שיש מגן כמו קורנו ואיום של הרמות או מסירת עומק שלו, יהיה יותר קשה לשמור על נהואל וגורה.

הבעיה של הירוקים היא ששניהם קיצוניים שמאליים. אחד מהם יצטרך לעבור לצד השני במקרה כזה, בטח אם קסנדר סברינה יעזוב, במקרה בו הם לא משחקים ב-3:5:2 ש"מייתר" את עמדות הכנף הקלאסיות. נהואל התחיל את הקריירה כקיצוני ימני וסביר שהוא יאלץ לעשות את ההתאמה, כשבכל מקרה שניהם יגיעו יותר לאמצע.

גם כאן, כמו במקרה הקודם, חיפה תצטרך לשחק כדורגל אחר. גם נהואל וגם גורה לא ברמה של דיא סבע ולא נראה את הכל עובר דרכם בדומה למה שקרה עם השחקן החדש של אמדספור, אבל יכול להיות שזה לטובה מול הגדולות. ברגע שקבוצה שלמה לוחצת, וברגע שיש כמה שחקנים שיכולים להבקיע או לייצר מצב לשער, הרבה יותר קשה לשחק מולה.