היא מתפרסת על 45 קמ"ר בלבד – אבל כל מה שקורה ברצועה עובר דרכה. עזה היא הבירה הלא-רשמית של הפלסטינים ברצועה, העיר שמנהלת את חמאס ושבה מתקבלות ההחלטות הצבאיות והפוליטיות של ארגון הטרור. לאחר שהקבינט אישר את ההחלטה לכיבוש העיר עזה, היא עומדת במוקד ועלולה להצית גל של אתגרים צבאיים והומניטריים.
העיר עזה – תעודת זהות
החשיבות האסטרטגית של העיר עזה
עזה נותרה סמל לאומי פלסטיני ומעוז עיקרי של חמאס גם לאחר שרובה חרב. למרות הפגיעה במוסדות ובתשתיות, בעיר פועלים עדיין בכירים של ארגון הטרור:
- עז א-דין אל-חדאד – מח"ט העיר עזה ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס בעיר.
- ראאד סעד – ראש אגף המבצעים של חמאס, מהבכירים הבולטים שנותרו בחיים ברצועה.
- השניים מהווים את ההנהגה הבכירה האחרונה של חמאס עזה שטרם חוסלה, וממשיכים לנהל חלק מהפעילות הצבאית מתוך העיר.
פינוי האוכלוסיה מהעיר עזה
לפני המלחמה: המרכז הפוליטי והמוסדי של הרצועה
- עזה שימשה מוקד קבלת ההחלטות של חמאס – מהנהגתו המדינית ועד מפקדות הזרוע הצבאית.
- ניהול משרדי הממשל האזרחיים, מנגנוני ביטחון הפנים, מערכי בתקשורת, מוסדות הדת והחינוך.
- שליטה בכלכלה, באספקת השירותים ובמערכת האזרחית של הרצועה כולה.
עיר צפופה ומבוצרת
- שטח: 45 קמ"ר בלבד, עם למעלה מ־800 אלף עזתים – צפיפות חסרת תקדיפ.
- שכונות בולטות: רימאל, א-שאטי, שיח’ רדואן, דרג’ תופאח, א-סברה, זייתון ותל אל-הווא.
- מבנה אורבני צפוף, סמטאות צרות ובניינים – מה שמהווה אתגר לוחמה מורכב.
מערך הכוח של חמאס
- לפי ההערכות, יש כ-10,000 פעילים צבאיים בעיר, לצד עשרות אלפי פעילים בזירה האזרחית והמדינית.
- מתחת לקרקע: רשת מנהרות מסועפת: מפקדות, מחסני אמל"ח, בתי מסתור ומעברי לחימה.
- שילוב התשתיות הצבאיות בתוך אזורים אזרחיים רגישים, כולל בתי חולים ובתי ספר.
האתגרים הצבאיים בכיבוש העיר
- לחימה בשטח אורבני מבוצר וצפוף, עם מוקדי ירי נסתרים ומלכודות.
- שימוש אזרחי כמגן אנושי מצד חמאס – מה שמעלה את הסיכון לפגיעה באוכלוסייה.
- חיסולים הבכירים שנותרו בעיר – יעד מרכזי מבחינת צה"ל.
לישראל יהיה אתגר הומניטרי משמעותי. פלסטינים נעים מצפון הרצועה למערב העיר עזה במאי 2024
אתגרי הפינוי של 800 אלף תושבים
- רובם אזרחים, רבים עקורים מאזורים אחרים ברצועה.
- פינוי המוני דורש תיאום הומניטרי חסר תקדים עם גורמים בין-לאומיים.
- צפיפות קיצונית ותשתיות תחבורה פגועות מקשות על העברת המוני אנשים במהירות ובבטחה.
- השאלה לאן – הדרום והמרכז של הרצועה כבר עמוסים עד קצה גבול היכולת.
- השלכה מדינית: עלול להיתפס כגירוש כפוי עם גינויים חריפים בזירה הבין-לאומית.
ההשלכות ההומניטריות
- מערכות הבריאות, המים והחשמל בעיר בחלקן על סף קריסה עוד לפני כיבוש העיר עזה.
- הרס נוסף בתשתיות עלולה להותיר מאות אלפים ללא שירותים בסיסיים.
- הצורך לספק מענה הומניטרי תוך כדי לחימה – אתגר מורכב ביותר.
המשמעות התודעתית והפוליטית
- עזה נחשבת מבחינת הפלסטינים כסמל למאבק הפלסטיני – גם כשהיא חרבה.
- כיבוש או פגיעה משמעותית בעיר עלולים להצית תגובות באיו"ש, במזרח ירושלים, במדינות האזור ולפגוע ביחסים של ישראל עם מדינות האזור.
- המהלך עשוי להמשיך לעמוד במוקד תשומת הלב של הקהילה הבין-לאומית.
סימני השאלה ל"יום שאחרי"
- כיבוש עזה הפך למטרה – מבלי שיש כל תוכנית סדורה ל"יום שאחרי".
- אין גורם מוגדר שייקח אחריות על ניהול עזה לאחר הלחימה ולא הוגדר מבנה שלטון עתידי – מקומי, בין-לאומי או ישראלי.
- אין מתווה לשיקום תשתיות ולשיקום כלכלי, לא נקבע מי יממן את השיקום וכיצד.
- חמאס עתיד להמשיך לפעול במחתרת, גם אחרי כיבוש מלא של העיר עזה.
- כל עיכוב בקבלת החלטות עלול לגרור את ישראל לשהות ממושכת בעיר – עם עלות ביטחונית, מדינית וכלכלית כבדה.
