חברי להקת U2 שיתפו היום (ראשון) ברשתות החברתיות של הלהקה פוסט יוצא דופן וארוך במיוחד (20 עמודים באינסטגרם), שבו כל אחד מהמוזיקאים האירים מתייחס באופן אישי וללא פילטרים לנעשה בעזה.
כזכור, לאחר מתקפת 7 באוקטובר והטבח במסיבת הנובה, U2, שהופיעה אז בלאס וגאס, ניצלה את הבמה כדי להביע סולידריות עם ישראל ונפגעי ונרצחי הנובה בפרט. מאז, באופן כללי, הקפידה הלהקה לשמור על "איזון" מסוים בין הצדדים ולא התבטאה נחרצות בעד – או נגד – ישראל או הפלשתינים.
עם זאת, בפוסט החדש, שכבר צבר עשרות אלפי לייקים, נראה כי הסולן בונו, הגיטריסט דה אדג' (שנשוי ליהודיה), הבסיסט אדם קלייטון והמתופף לארי מולן ג'וניור נוקטים עמדה אנטי-ישראלית נוקשה יותר, למרות שהם עדיין מגנים את הטבח המחריד.
"כבר הרבה זמן שכולם נחרדים מהנעשה בעזה", נכתב בטקסט הראשי של הפוסט, בשם כל חברי הלהקה. "אבל מניעת העזרה ההומניטרית, וכעת התוכניות להשתלטות על העיר עזה לוקחות את הקונפליקט למחוזות בלתי מוכרים. אנחנו לא מומחים בפוליטיקה של האזור, אבל אנחנו רוצים שהקהל שלנו יידע איפה כל אחד מאיתנו עומד".
בונו (שכתב 10 עמודים מתוך ה-20): "מלבד המתקפה על פסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, שהרגיש כאילו שהיא קרתה כאשר U2 הופיעה על הבמה בלאס וגאס, השתדלתי באופן כללי להישאר מחוץ לפוליטיקה של המזרח התיכון… אבל המראות של ילדים גוועים ברצועת עזה החזירו אותי לנסיעת עבודה לתחנת מזון באתיופיה שאני ואשתי, אלי, עשינו לפני 40 שנה בהמשך להשתתפות של U2 בפסטיבל Live Aid (למען הרעבים באתיופיה – ד"פ). עוד רעב מעשה יד אדם… לחזות בהרעבה כרונית מקרוב, במיוחד אם היא פוגעת בילדים, תזעזע כל משפחה", כתב.
View this post on Instagram
"אבל כשמדובר באובדן חיי אזרחים בהיקף שכזה, שעושה רושם שהוא מחושב, אז 'רוע' הוא לא סתם שם תואר מוגזם. בכתבי הקודש של היהדות, הנצרות והאיסלם, זה רוע שיש להתנגד לו… האונס, הרצח והחטיפה של הישראלים בפסטיבל הנובה היה רוע. ב-7 באוקטובר לא חשבתי על פוליטיקה. על הבמה במדבר נבאדה (שם הלהקה הופיעה), לא יכולתי שלא להביע את הכאב שכולם הרגישו, ועדיין מרגישים, כלפי חובבי מוזיקה ומעריצים בדיוק כמונו – שהסתתרו מתחת לבמה בקיבוץ רעים ונשחטו רק בשביל להוות בסיס למלכודת שתגרום לישראל לפתוח במלחמה אשר עשויה לשרטט מחדש את המפה של 'מהנהר עד לים'".
בונו בחר לגנות גם את מנהיגי חמאס בפוסט. "הם היו מוכנים להמר על חייהם של שני מיליון פלשתינים במטרה לזרוע זרעים של אינתיפאדה גלובלית, שאת ניצניה ראתה U2 במתקפה על מועדון הבטאקלאן בפריז ב-2015. ליחיא סינוואר לא היה אכפת להפסיד בקרב, או אפילו במלחמה, אם הוא יצליח להשמיד את מוסריותה של ישראל ואת כוחה הכלכלי…. בחודשים שחלפו מאז, כשנקמתה של ישראל על המתקפה של חמאס נראתה פחות ופחות פרופורציונלית וישראל לא היססה לפגוע בחפים מפשע, הזדעזעתי כמו כולם, אבל הזכרתי לעצמי שחמאס ביסס את עצמו במתכוון מתחת למטרות אזרחיות וחפר את דרכו מבית ספר, למסגד ולבית חולים. קיוויתי שישראל תשוב לדרך ההיגיון".
"קראתי את הדוקטורינה של חמאס מ-1988 והיא נפשעת", כתב הסולן. "אבל גם הבנתי שחמאס הוא לא הפלשתינים, אנשים שבמשך עשרות שנים סבלו וממשיכים לסבול דיכוי, כיבוש וגזילה שיטתית של אדמה ששייכת להם. אנחנו יודעים שחמאס משתמש בהרעבה כנשק במלחמה, אבל כעת גם ישראל (עושה זאת)".
בונו כתב גם על הממשלה הישראלית ובחר לבקר אותה. "ממשלת ישראל היא לא האומה הישראלית, אך הממשלה בהנהגתו של בנימין נתניהו דורשת גינוי חד משמעי. אין הצדקה לאכזריות שהוא וממשלת הימין הקיצוני שלו מסבים לפלשתינים בעזה ובגדה המערבית, ולא רק מאז 7 באוקטובר, אלא הרבה לפני כן. השחיחות וההפקרות (של ישראל) מובילים אותנו למחוזות חדשים".
בטקסט, בונו מתאר תחושת זעזוע מהמתרחש בעזה. "הלהקה שלנו עומדת בסולידריות עם העם הפלשתיני המחפש באמת דרך לשלום ודו-קיום עם ישראל ועם דרישתו המוצדקת והלגיטימית למדינה", כתב בונו והוסיף: "אנו עומדים בסולידריות עם בני הערובה הנותרים ומתחננים שמישהו רציונלי ינהל משא ומתן על שחרורם".
בהמשך נותן בונו דוגמאות לשרים ישראלים, דוגמת שר המורשת עמיחי אליהו, "שמכריז כי הממשלה 'ממהרת' למחוק את עזה", ואת "שרי ההגנה והביטחון" (כך לדברי הסולן, כאמור), שדורשים לא להכניס לעזה "אפילו גרגר חיטה אחד". בונו הוסיף: "נתניהו מכריז השתלטות על העיר עזה, שהפרשנים מבינים כמכבסת מילים ככיבושה. אנחנו יודעים שיתר הרצועה והגדה המערבית הן הבאות בתור. באיזו מאה אנחנו חיים?".
לבסוף, כתב: "כמי שמאמין בזכותה של ישראל להתקיים ותומך בפתרון שתי המדינות, אני רוצה להביע בפני כל מי שמוכן לשמוע את הגינוי של הלהקה שלנו כלפי פעולותיו הבלתי מוסריות של נתניהו, ואת הצטרפותנו לקריאה להפסקת מעשי האיבה משני הצדדים".
