בשנים האחרונות אני נתקל לא מעט בבני זוג שחווים קשיים ומשום מה בוחרים שלא לפנות לטיפול זוגי. מה מונע מהם לעשות צעד משמעותי כזה שיכול לשנות להם את החיים? ואיך הם יוכלו לעזור לעצמם ולבני או בנות הזוג להגיע לקשר זוגי איכותי?
לרוב מתקיים מצב בו צד אחד מבקש להיסתייע בטיפול זוגי כדי לתקן או לשפר קשר זוגי, והסטטיסטיקה מוכיחה כי הרצון או הבקשה הזו מגיעים אחרי תקופה די ארוכה של בעיות תקשורת, תסכול, מריבות וריחוק.
לרוב, ושוב מבחינה סטטיסטית, עדיין מרבית הפניות הן של נשים – למרות שבשנתיים האחרונות אני חווה לא מעט פניות של גברים, וזה בעיקר קורה כשהם הגיעו לקצה או שמונח לפתחם איום על המשך הקשר. במצב בו צד אחד מניח אולטימטום לבן או בת הזוג לגשת לטיפול, כבר שם נוצרת אנטגוניזם וניסיון להימלט מהאופציה הזו.
הבדלים בין מגדרים ביחס לטיפול זוגי
גם כאן בהתייחס למגדר ישנם הבדלים בין נשים וגברים כיצד הם רואים את הטיפול הזוגי – לרוב גברים ינסו להימנע ממנו. פחות נוח להם לשבת בחדר, להיפתח ולדבר על רגשות. הם הרי, בתפיסה שלהם, למדו ונועדו לפתור הכל לבד – זה בסיס התאוריה הגברית, תורת המאצ'ואיזם, שהוכחה שבזוגיות אין לה כל יתרון.
סוגייה חשובה שיש בה גם גורם שמעכב את הרצון של בן או בת הזוג להגיע לטיפול זוגי היא שקודם להחלטה, מי מאיתנו שיקף לבן או בת הזוג שהוא האדם הלא מושלם, הוא האדם שעושה טעויות, הוא האדם שלא מבין. ומכאן אף אחד לא רוצה להגיע לפגישות טיפול בהן הוא יראה או ייתפס כ"האשם" ולכאורה יהיה על המוקד.
כשאדם מרגיש שיש מי שלא מבין אותו והוא נתון לביקורת תמידית, הוא לא מעוניין בשלב מסוים להקשיב – ולכן גם ההליכה לטיפול נראית לו לפעמים כפתרון שבא לשרת צד אחד.
איך להביא בן זוג להסכמה לטיפול
אחת הדרכים להביא בן או בת זוג להסכמה לתהליך של טיפול היא לנהל איתו שיחה שבה הוא ישמע וידע שאתם מבינים אותו ומבקשים לסייע לו כמו גם לכם. זהו טיפול זוגי שמורכב משני אנשים באופן פרטני, וככזה לרוב אין אחד שהוא זה שמחבל בקשר או אחראי לזוגיות לא מוצלחת. האחריות למה שקורה באופן לא מוצלח, כמו גם הרצון לטיפול, צריכה להיות של שני בני הזוג – אחרת הדבר לא יצלח.
אם הסוגייה הזו, שבה כל אחד מבני הזוג יבין שמבינים אותו ושניכם אחראים לקשר הבעייתי ולשניכם הדבר חשוב באותה מידה, תתברר – לא תצטרכו להתעסק בלשכנע אותם לגשת לתהליך, כיוון שהאינטרס יהפוך להיות זוגי – שלכם יחד.
לא מעט אני שומע את המשפט של אחד מבני הזוג שאינו מעוניין להגיע לטיפול ורואה בבן או בת הזוג שלו אחראי/ת למצב הנתון, וזה מסתכם במשפט: "תלכי את לטיפול – הבעיה היא שלך". ובכן, אמירה שכזו יש בה ראייה מעוותת של מהו טיפול זוגי. יש כאן גם התנערות מאחריות ומחלקו של זה שבוחר באמירה הזו, וכמובן בחירה מודעת לא לקחת חלק ולהיות חלק מהשינויים הנדרשים.
חששות נוספים של גברים מטיפול זוגי
לפעמים גברים חוששים שבנות הזוג יעשו "יד אחת" עם המטפלת הזוגית – כן, אני מתייחס למטפלות זוגיות, כי לרוב גבר ירגיש פחות נוח בסיטואציה שהוא מנתח אותה כמו עימות מול שתי נשים, ובטוח ששתי נשים יתנו יד ויגבו אחת את השנייה. אגב, מהיכרותי את הנושא הגיעו אלי לא מעט זוגות שחוו זאת כך, או שהגבר היה זה שביקש לעצור את הטיפול כיוון שלא התחבר וביקש מטפל גבר.
לפעמים מתקיים חשש של "למה אני צריך לפתוח דברים אישיים? מי יודע יותר טוב ממני?" – זו בעיקר תחושה של גברים. ולפעמים גם מקננת ההרגשה שאם ניפתח את הדברים ונוציא אותם מהבית לגורם שלישי, נאבד שליטה על עצמנו והדבר יוביל לסוף הקשר – בעיקר אם יש איום נסתר או כזה שנאמר על הרצון לסיים את הזוגיות.
הדרך הנכונה להגיע לטיפול זוגי
האופציה הנכונה והראויה להגיע בזוג לטיפול זוגי היא לשקף אחד לשני את הצרכים ואת החסכים, ולהבין שסיוע באמצעות איש מקצוע מיומן ותיק שיש לו רקורד מוכח ייתן בידכם כלים להביא את עצמכם למקום שלא חוויתם – למקום שאתם רוצים לאיכות בריאה של זוגיות כזו שמתאימה לכם.
ברגע שתדעו (ואני אגב מסייע לפונים אלי בנושא) איך לתווך לבת הזוג או לבן הזוג את הרצון והצורך לגשת לטיפול זוגי, מתקיים סיכוי רב להבנה, הסכמה, וויתור על החששות, הפחדים וההתנגדויות.
טיפול זוגי מקצועי אינו פונה רק לבעיה, אלא למערכת היחסים כולה. הוא נוגע לא רק בתכנים, אלא גם באופן שבו בני הזוג מתקשרים, שותקים, מגיבים, נעלבים, נמשכים או מתרחקים זה מזה.
תהליך זה מאפשר שינוי עמוק שאינו מבוסס על פתרונות מהירים, אלא על חקירה רגשית אמיצה, שבה כל צד פוגש גם את עצמו דרך עיניו של האחר ובעיקר מבין מתוך התהליך לאילו שינויים ותהליכים הם נדרשים בהיותם בקשר זוגי וכיצד לנהל אחריות משותפת על כל מה שהם חווים.
פירוק מיתוסים על טיפול זוגי
לסיום אני מבקש להתייחס לכמה סטיגמות או מיתוסים שאין בהם ממש והם עלולים ליצור התנגדויות להחלטה לפנות לטיפול זוגי:
"טיפול זוגי הוא אופציה רק אם אנחנו לפני סוף הקשר" – דווקא ראוי ורצוי לתפוס דברים בזמן ולא להתעכב חודשים ושנים עם ההחלטה. הזמן אינו מיטיב, דברים לא יסתדרו מעצמם, לרוב הם רק יסלימו. הסטטיסטיקה של טיפול זוגי ממוקד רגש מראה שרוב הזוגות מדווחים על שיפור מתמשך, אם באמת הם מגיעים בהוויה משותפת לתקן, לעדכן ולשפר. אז הכלים והכללים ושינוי רגשי והתנהגותי עשויים ללוות אותם לשארית חייהם.
"טיפול זוגי הוא תהליך ארוך" – טיפול זוגי מקצועי, תלוי כמובן בבעיה איתה הגעתם, לא חייב להיות ממושך כמו טיפול פרטני. אם אין בעיה קשה – במיוחד כמו בגידה או דפוסי התנהגות בעייתיים על ציר של שנים – אז יכולה להיות אופציה שכ-20 מפגשים מספיקים כדי להשיג שינוי משמעותי באיכות הקשר.
"מטפל זוגי בטח לא יבין אותי ויהיה נגדי" – ובכן, מטפל זוגי מקצועי אינו שופט ואינו אמור לקבל החלטות תלויות מגדר. מטרת הטיפול היא ליצור שיחה שבה כל אחד מאתנו יוכל לדבר בצורה לא מתגוננת עם האחר. מטרת השיחה לאפשר לנהל שיחות ולשתף רגשות שלפעמים בבית לא מתקיימות בגלל הסביבה או הילדים או ההכרה הקיימת בנו לאן השיחה הזו – שלרוב חוזרת על עצמה – תגיע. עם המטפל הזוגי קיימת ראייה ובחינה אחרת – הכוונה של המטפל שיודע לשקף את הצרכים, החסכים והרצונות ולהביא אותם גם לכדי אמפתיה והבנה, ולא כפי שהדברים נאמרים בזמן מריבה בה לרוב לא מתקיימת הקשבה.
"טיפול זוגי זה דבר יקר" – זה בעיני המתבונן. כמה אתה או את מוכנים להשקיע בדבר הכי חשוב – השאלה בעצם החיים שלכם. נישואים טובים בונים חיים, נישואים רעים לוקחים חיים.
"טיפול זוגי הוא תהליך" – אם למישהו יש ציפייה שבתוך כמה פגישות יהיה מי שיפתור קשיים, אי הבנות, סבל, תסכול ומריבות של שנים – הוא לא מבין את התהליך והשינוי הנדרש. ואם יש מטפל או מטפלת שמבטיחים תהליך זריז ומהיר – תבדקו טוב שלא נפלתם על שרלטנים.
לסיכום
טיפול זוגי הוא דבר מקובל לחלוטין. אם תמצאו את המטפל או המטפלת הראויים שיכולים לסייע לכם ולהקנות לכם את הכלים והכללים, יש לכם סיכוי רב לשנות את חייכם – ממש כמו בתחומים אחרים שבהם אנו בוחרים להיעזר באנשי מקצוע כמו רופא, עורך דין או פסיכולוג. ויתור על האופציה מנציח לכם ובכם את הקיים שכנראה אינו מה שאתם מבקשים לעצמכם להמשך הקשר.
מתי וינברג הוא מטפל זוגי ואישי
