משרד החינוך מתכוון להגדיל בשנת הלימודים הקרובה את השימוש בבינה מלאכותית ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, ובהמשך גם מבחינות הבגרות – כך שגם הורים שמתנגדים לשימוש ב־AI כבר לא יוכלו להתנגד.
בדרך לשם, משרד החינוך נלחם בסכנות מפני "תיוג" של תלמידים, יצירת עבודות שאינן אותנטיות, מורים שלא עברו הכשרה, אוכלוסיות תלמידים שבכלל לא חשופות לטכנולוגיה – כל אלה יהיו מכשולים במרוץ לבינה המלאכותית שקודקודי המשרד מתכננים כבר בשנת הלימודים הקרובה.
"כל כך הרבה דברים התפתחו, מה שקרה בשנת הלימודים הקודמת כבר לא רלוונטי לשנת הלימודים הנוכחית", אומרת מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. היא אחראית על תוכנית הדגל של הבינה המלאכותית, קיבלה לידה אחריות על מקצועות המדעים, ולמעשה תחת שר החינוך יואב קיש הפכה לבעלת התפקיד המשפיעה ביותר במשרד.
"אנחנו נמצאים במקום מאוד מתקדם בעולם מבחינת שילוב של בינה מלאכותית במערכת החינוך, יש לנו בקשות לשיתופי פעולה ממדינות אחרות. אין מדינה שבה לכל תלמיד יש רישיון לשימוש בבינה מלאכותית כמו בישראל. מדינות שלא ישכילו לעשות את זה מהר יישארו מאחור".
כלי הבינה המלאכותית, בהם צ'ט GPT, נכנסים לכל המערכות, עם נגישות עצומה למידע, יכולת לפתור כל שאלה ולעמוד בכל מטלה כתובה – הם מערערים גם את מערכת החינוך. בשנת הלימודים הקודמת הם נכנסו אל הכיתות לראשונה, החל מכיתה ד' – במהלך ש"הטריף" את בתי הספר ורבים טענו שנעשה באופן חפוז.
אין נתון מדויק של כמה תלמידים עשו שימוש בכלי בינה מלאכותית, אך מתוך פוטנציאל של כמעט מיליון וחצי תלמידים – לא כולם קיבלו את אישור ההורים לעשות שימוש בכלים אלה. ומי שכן קיבל – האישורים לא תקפים יותר, וההורים יצטרכו לחתום עליהם שוב. המשמעות היא בזבוז של זמן עד ששוב יהיה ניתן לעשות שימוש בכלים.
משרד החינוך גם השקיע מיליוני שקלים בבניית כלי בינה ייעודיים, אך נאלץ להשבית אותם כיוון שלא היו מספיק טובים. הכלי "בינה" הושבת לאחר חודשיים בגלל מה שכינו במשרד החינוך "תקלות", בהן תגובות שגויות או ניסוחים בעייתיים.
מה עושים עם תלמידים שהוריהם מתנגדים?
"אז הם לא נכנסים לאירוע, כרגע. בעתיד זה ייכנס כחלק מהמדיניות, הם לא יוכלו להתנגד. בסוף כל ילד יצטרך להשתמש בכלי בינה מלאכותית כחלק מהלמידה שלו, זה לא משהו שנוכל להימנע ממנו. בעוד שנתיים-שלוש זה ייכנס לכל בחינות הבגרות, וברור שאף אחד לא יוכל להימנע מזה", אומרת זרביב.
וישנם גם פערים: "אנחנו נמצאים בתהליך של הכשרות ולמידה גם שלנו כמשרד. בסופו של דבר הדברים ייכנסו כחלק מחיי בית הספר ולא כמוצר נלווה. אנחנו כבר שבע שנים מתעסקים במחקר של בינה מלאכותית. הכלים שפיתחנו הצליחו ביסודי ובחטיבות הביניים, רצינו להתחיל את התנועה ולכן גם עשינו את זה מהר, אנחנו לא בעידן שאפשר לחכות. בסוף יש פה הזדמנות ויש גם אתגר".
מאמץ מערכתי מהיר
כמה מהאתגרים בשימוש של המורים בבינה מלאכותית הם הטיה, חוסר שוויון וחוסר הוגנות: "כאשר נתוני המקור כוללים דעות קדומות, או ייצוגים לא מאוזנים של אוכלוסיות שונות, קיים סיכון שהמערכת תשקף את ההטיות הללו. מצב זה עלול להוביל להחלטות ולהמלצות לא הוגנות כלפי תלמידים" – נכתב במסמך של משרד החינוך.
"המורים חייבים להבין איך להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה אתית. אם נבקש ממערכת לכתוב הערכה לתלמיד שהיא לא מכירה – ברור שיש בזה סכנה, זה שימוש לא ראוי, לא יעיל", אומר פרופ' ארנון הרשקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וראש המסלול לתואר שני טכנולוגיה ולמידה.
הוא מוסיף: "מצד שני, אם יש מערכת שמבוססת על בינה מלאכותית יוצרת ומכניסים אליה חומרי הערכה ראויים, והיא עוזרת לי כמורה לנתח את הטעויות ולזהות בחמש דקות דברים שלי היו לוקחים שעתיים – אני בעד".
לדבריו, משרד החינוך עשה עבודה מאומצת בשנה החולפת בהכנסת הבינה המלאכותית: "היה פה מאמץ מערכתי מהיר, גם ביחס למה שקיים בעולם, וכצפוי היו גם תקלות. העוול הכי גדול שיכול להיגרם לתלמידים זה שהם לא יידעו איך לעבוד עם הטכנולוגיה הזאת כמו שצריך, כי העובדים של היום לא יוחלפו על ידי בינה מלאכותית, אלא על ידי עובדים שיודעים לעבוד עם בינה מלאכותית. טכנולוגיה באופן כללי מעצימה תופעות חברתיות. עם הטכנולוגיה הזאת הפער יגדל – כי שימוש בבינה יוצרת דורש ידע מוקדם, כלים, שפה וביקורתיות. לכן יהיו תלמידים שלא יהיו מוכנים לעולם ולשוק התעסוקה".
חוסר אחידות בלמידה
אחד הדברים הבולטים הוא חוסר אחידות ופערים במערכת, הבאים לידי ביטוי בשלושה תחומים. הראשון הוא קבוצות שלא לוקחות חלק במשחק, כמו תלמידים חרדים. גם בחינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד) המהלך לא אומץ במלואו.
השני הוא אחידות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בהיקף ובתחומי הדעת. לדוגמה: מורה שמבקש מתלמידים לעשות השוואה בין יצירה מקורית ליצירה של AI – זו משימה הדורשת מיומנות. אלא שאין עדיין תוכנית מסודרת לכל שכבות הגיל לכל המקצועות.
הנושא השלישי הוא ההונאות הלימודיות: תלמידים עושים שימוש ב־ChatGPT לצורך יצירת חיבורים, עבודות ומטלות. בפועל, המורים מתקשים לזהות עבודות שאינן "עצמאיות". משרד החינוך לא הודיע לתלמידים ולמורים מה מותר ואסור ומה נחשב ל"הונאה" או ל"העתקה", ומורים מתמודדים עם דילמות כמו אם ומתי לפסול עבודה או מטלה.
"בשנה שעברה היה בלבול גדול. קיבלנו המון פניות מתלמידים שמוצאים את עצמם מתוסכלים מהעובדה שאין אחידות וכל בית ספר יכול לעשות מה שהוא רוצה", אומר דרור כהן, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית.
"לתלמידים עדיין לא ממש ברור מה מותר ומה אסור, מה נחשב העתקה ומהו שימוש לגיטימי. יש בתי ספר שאומרים לך כל הכבוד שעשית שימוש בבינה מלאכותית, ויש כאלה שאוסרים להשתמש. בינה מלאכותית צריכה להיות חלק אינטגרלי מהלימודים שלנו".
ויש לו גם מסר לגבי מי אמור ללמד את מי: "המורים לא צריכים ללמד אותנו איך להשתמש בבינה מלאכותית. אנחנו כבר יכולים ללמד אותם, כי בכל זאת יש פערי דורות, והבינה המלאכותית רק מגדילה אותם. ועדיין, המערכת צריכה ללמד חשיבה ביקורתית, איך לקחת עבודות ולעשות אותן משמעותיות, להראות לנו איך הבינה משרתת אותנו. איך לא מעתיקים אלא לומדים מזה ויוצרים תהליכים משמעותיים".
מתוך כ־208 אלף מורים, רק כ־110 אלף הוכשרו לשימוש בבינה מלאכותית – כלומר רק חצי מהמורים.
שר החינוך יואב קיש פטר את המורים בתיכונים מלהשתתף בהכשרות. וגם "מנטורים" שהגיעו לבתי הספר כדי ללמדם הגיעו למספר מפגשים מינורי. לדברי מירב זרביב, "מה שעשינו השנה הוא הצלחה גדולה. יצרנו מודעות חיובית לכלי בינה מלאכותית אצל המורים והתלמידים, שזו היתה המטרה. מבחינתנו, גם אם רק 110 אלף מורים עברו הכשרה, זו הצלחה כי הם נכנסו ל'כשירות מתקדמת', בטח לנוכח ההתנגדות של ארגוני המורים. אבל המורים הצביעו ברגליים והגיעו להשתלמויות. חלק מהם היו גם מורים חרדים. AI חוסך למורה 50% מהזמן שהוא משקיע בבירוקרטיה, ראינו בחדר מורים שזה מידבק".
במשרד החינוך ציינו כי נכון להיום המשרד אינו מפעיל מערכות הערכה המבוססות על בינה מלאכותית. שם מדגישים שכל שילוב עתידי של כלים מסוג זה ייבחן בזהירות ויותנה בהבטחת הוגנות, שקיפות ואי־הטיה, מתוך אחריות מוסרית ופדגוגית.
