הצונאמי המדיני ממשיך לשטוף את ישראל, וכמעט מדי יום מצטרפת מדינה חדשה לרשימה המתארכת של מדינות שנוקטות צעדים או מגנות בפומבי את ישראל. המתקפה החריגה אתמול (שני) של שר ההגנה האיטלקי על ישראל צמצמה עוד יותר את רשימת המדינות האירופיות שלא גינו או ביקרו את ישראל בחודשיים האחרונים, והותירה בה 3 מדינות בלבד – הונגריה, צ'כיה ורומניה.
שכבת ההגנה הגרעינית ביותר של ישראל באיחוד האירופי מתבססת על שתי מדינות לא גדולות. הונגריה וצ'כיה הן שתי בעלת הברית הקרובות ביותר של ישראל באירופה, והן מספקות לה תמיכה מדינית קריטית וכמעט בלתי מסויגת. בשיחה עם N12, השגרירה הצ'כית ורוניקה קוצ'ינובה הבהירה שצ'כיה תיאבק לצד ישראל בצעדים של האיחוד האירופי, גם אל מול לחץ בין-לאומי.
הקנצלר מרץ, עדיין מספק לישראל סיוע מדיני | צילום:
רויטרס
"אם שכבת ההגנה הזו תקרוס ישראל תספוג מכה קשה ביותר כלכלית, אקדמית, ולאט לאט זה יחלחל גם לדברים שפוגעים ביום-יום של האזרח הישראלי. אנחנו מדינת אי שתלויה באירופה בהרבה מובנים, ואירופה יכולה להכאיב מאוד לכל אחד ואחד מאיתנו", אומר ל-N12 אהרון (רוני) לשנו-יער, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ולנאט"ו וראש אגף האו"ם במשרד החוץ, והיום מרצה באוניברסיטת בן גוריון ויועץ לקונגרס היהודי העולמי. לשנו-יער מדגיש ששכבת ההגנה מבוססת על מספר מדינות אירופיות נוספות שכן ביקרו את ישראל, כולל גרמניה ואיטליה.
הברית עם הונגריה מבוססת בין היתר על שיתוף פעולה נרחב במגוון תחומים והזדהות אידיאולוגית בין ממשלת הימין בהונגריה לממשלת הימין בישראל. כמו כן, העובדה שהונגריה גם היא מתנגדת בולטת לאסלאם הקיצוני והעובדה שהונגריה סובלת בעצמה מביקורת חריפה באיחוד האירופי מסייעת מאוד ליחסים בין המדינות. "הונגריה עומדת בראש קבוצת המדינות הקטנה שניצבת לצד ישראל", מסביר לשנו-יער.
לצידה ניתן למנות את צ'כיה, שעמדה לצד ישראל באופן עקבי לאורך המלחמה כולה. "בהחלט ניאבק בצעדים באיחוד האירופי נגד ישראל. אני לא יודעת עדיין מה העמדה הרשמית לגבי כיבוש מחודש של עזה – אני חושבת ששליטה זמנית כדי למגר את חמאס ולהחזיר את החטופים תהיה מקובלת, שליטה קבועה ברצועה עשויה להיות בעייתית", אמרה שגרירת צ'כיה בישראל ורוניקה קוצ'ינובה ל-N12.
בשיחה נוספת שקיימה עם N12 בחודש שעבר, אמרה השגרירה ששיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות רק גבר בזמן המלחמה, והבהירה שצ'כיה עומדת בפני לחצים דיפלומטיים לתמוך בצעדים נגד ישראל. במשרד החוץ הצ'כי הגדירו את ההחלטה הישראלית לכבוש את העיר עזה כ"צעד בעל סיכון", אך הבהירו שהם "סומכים על ישראל" להגן על אזרחים, וש"לא ניתן להתעלם" משלטון הטרור של חמאס.
שר החוץ גדעון סער עם מקביליו מקפריסין ומיוון | צילום:
AP
גם רומניה לא ביקרה את ישראל בחודשים האחרונים, ונחשבת לאחת מבעלות הברית הקרובות שלה באיחוד האירופי. בין המדינות מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני, ובשבועות האחרונים פורסם שרומניה רכשה ציוד ביטחוני מישראל, כולל כיפת ברזל.
"אנחנו עושים מעט מדי כדי להתמודד עם הטענות נגדנו. חייבים לדבר עם כולם, אסור לוותר על אף מדינה", אומר לשנו-יער. דיפלומט אירופי ממדינה פרו-ישראלית ששוחח עם N12 בחודש שעבר הביע מסר דומה, ואמר שישראל "חייבת לתת לנו עם מה לעבוד".
לצד הונגריה, צ'כיה ורומניה, יש להדגיש שישראל מנהלת מערכת יחסים קרובה עם מדינות אירופיות נוספות שהצטרפו לגל הביקורת האחרון, אך עדיין מספקות לה הגנה מדינית קריטית. בראש מדינות אלו ניתן למצוא את גרמניה, בעלת הברית העוצמתית ביותר של ישראל באירופה, שאמנם שינתה את הטון בשבועות האחרונים ואף הכריזה על אמברגו נשק חלקי, אך עד כה בלמה כל החלטה דרמטית נגד ישראל באיחוד האירופי. לאורך המלחמה כולה גרמניה נקטה בקו פרו-ישראלי מובהק וסיפקה הגנה מדינית נרחבת, אך המשבר ההומניטרי בעזה וההחלטה הישראלית להרחיב את המבצע גרם גם לה לשלוח איתותים ברורים לירושלים.
ראש ממשלת איטליה מלוני, משנה את הטון כלפי ישראל | צילום:
Reuters
לצידה עומדת גם איטליה, אחת המדינות הבודדות שעמדו לצד ישראל, ושהצטרפה אתמול לגל הגינויים נגד ישראל. "ממשלת ישראל איבדה את שפיותה ואנושיותה. מאבק בטרוריסטים כבר אינו תירוץ. זכויות ושירותים בסיסיים נמנעים מאזרחים בעזה, יש לקבל החלטות שיכפו על נתניהו לעצור", הצהיר גידו קרוסטו, שר הביטחון של איטליה.
לשנו-יער מסביר שמעבר לרמה הרטורית, שמושפעת מאוד מפוליטיקה פנימית בתוך המדינות, חשוב יותר להסתכל על הרמה המדינית, ושם נכון להיום איטליה וגרמניה עדיין ניצבות לצד ישראל. עם זאת, הוא מגדיר את ההצהרות האחרונות "תמרור אזהרה", ומוסיף: "אנחנו צריכים לחשוש מזה שאם דברים ימשיכו בכיוון הנוכחי, גרמניה ואיטליה ישנו את העמדה שלהן כלפי ישראל. כמו כן, אנחנו צריכים להתייחס גם להשפעה של האמירות האלה, לא רק על דעת הקהל, אלא גם על דברים מוחשיים יותר. על עסקים, על אקדמיה, על ספורט".
מקרון החל את הסף המדיני האחרון נגד ישראל | צילום:
reuters
מדינות קטנות יותר שניתן לסמן כבעלות ברית של ישראל ושמסייעות לה במערכה המדינית למרות שהביעו כלפיה ביקורת בשבועות האחרונים הן אוסטריה, יוון, רומניה, קפריסין ובולגריה. לשנו-יער מסמן את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה וליטא) כמדינות ידידותיות לישראל שכרגע שומרות על שתיקה יחסית – זאת לנוכח הצורך שלהן לשמור על יחסים טובים עם שאר מדינות האיחוד בגלל האינטרסים שלהן מול רוסיה. שלוש המדינות מיעטו להתבטא בנוגע לישראל, אך חתמו על הצהרה משותפת שמגנה אותה לפני כ-3 שבועות.
נכון להיום כל 5 המדינות המובילות את האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ופולין, גינו או ביקרו את ישראל בשבועות האחרונים. הביקורת החריפה נגד ישראל מתמקדת בעיקר בהחלטה להרחיב את המבצע הצבאי ברצועת עזה ולהאריך את המלחמה, ובמשבר ההומניטרי הקשה ברצועת עזה.
