בשוק בטוחים: היציאה של הקרן הנורבגית היא דווקא הזדמנות

אחרי שערורייה ציבורית שכיכבה בכותרות העיתונות הנורבגית במשך שבוע, הודיעה קרן העושר של המדינה במסיבת עיתונאים על צמצום של כ־20% מתיק ההשקעות שלה בישראל, ועל הפסקת הקשר עם הגופים הישראלים שניהלו עבורה את ההחזקות בארץ. כמו כן, הבטיחה הקרן להמשיך ולחסל השקעות בחברות ישראליות, בשל המלחמה בעזה והנוכחות הישראלית בשטחים.

● פרשנות | הפטנט של קרן העושר הנורבגית להפסקת השקעות בחברות ישראליות

הקרן, שמחזיקה בכ־1.5% מהמניות בעולם בהיקף כולל של 1.9 טריליון דולר, הודיעה כי מכרה בשבוע החולף את החזקותיה ב־11 חברות ישראליות, ואילו האחרות יעברו בחינה מחודשת בתקופה הקרובה.

ההחזקות דווקא גדלו

על אף ההד התקשורתי הנרחב, בשוק ההון הישראלי מעריכים כי בשלב זה למהלכים של הקרן לא צפויות להיות השלכות משמעותית על השוק כולו וכן על המניות עצמן. "היות שמדובר במכירות שהן כתוצאה מאג'נדה פוליטית-מדינית ולא מתוך מחשבה כלכלית, אז סביר להניח שחלק ניכר מהחברות תימכרנה במחירים כלכליים אטרקטיביים. ככאלה סביר להניח שיימצאו גופים גדולים הן בארץ ואולי גם בחו"ל, שיהיו בצד הרוכש של המכירות האלה", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות.

לדברים אלו שותף גם אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של קבוצת פרופיט פיננסים, שמעריך כי גם אם הקרן אכן מימשה את המניות בצורה מיידית ולא הדרגתית, הרי שהדבר מהווה הזדמנות עבור הגופים המקומיים. לדבריו, "בגלל שמדובר בשוק משוכלל הוא יתאזן די מהר בחזרה למחיר ההוגן. בתקופת הביניים כזאת, בה המחירים נמוכים מהשווי ההוגן, הגופים המוסדיים בישראל יהיו כנראה הקונים הגדולים מהקרן הנורבגית, כלומר, ציבור החוסכים הישראלי ייהנה מכך שהנורבגים מכרו את נכסיהם בזול".

במקביל דוחים המומחים את החשש מפני סחף שיוביל קרנות זרות אחרות למכור גם הן את מניותיהן. "אני מתקשה לראות עוד גופים שבאופן דקלרטיבי יצאו מישראל. צריך לזכור שגם אצל הקרן הנורבגית לא מדובר בכל ההשקעות בישראל, אלא במספר חברות שלא מתאימות למדיניות ההשקעה שלהן. בכל אופן, זה לא ישנה את המגמה בשוק הישראלי, שהיא זהה למה שקורה בשוק האמריקאי ולמה שקורה בכל העולם", מעריך קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

"גם אם לקרן הנורבגית יצטרפו קרנות זרות נוספות (כמו שכבר קרה בעבר), כך הישראלים ירוויחו עוד ובאופן טבעי משקל ההשקעות בישראל מתוך סך תיק נכסי הציבור יעלה (בהשוואה לחו"ל)", מסכם כהנוביץ'.

נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, שווי התיק הישראלי עמד על יותר מ־2 מיליארד דולר, לעומת 1.95 מיליארד דולר בסוף 2024

בין החזקותיה הגדולות של הקרן – בהנחה שאלו לא השתנו בדיוני מאחורי הקלעים – ניתן למצוא השקעה בחמשת הבנקים הגדולים בישראלים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) לצד שורה של חברות פיננסיות ובראשן הפניקס והראל. כמו גם השקעה בבורסה לניירות ערך, בה הקרן הגדילה את החזקותיה במחצית הראשונה לכ־1.8% ממניות החברה (לעומת 1.1% בסוף שנת 2024).

לצד זאת משקיעה הקרן בשורה של חברות משמעותיות מהשוק הישראלי כולל יצרנית התרופות טבע (החזקה של 3.4%), חברת הכימיקלים והדשנים איי.סי.אל (1.6%) וחברת בדיקות השבבים נובה (1.1%).

בכולן אגב היא הגדילה את ההחזקותיה במהלך המחצית הראשונה של השנה, לפני הסערה הציבורית שפרצה במדינה. עם זאת, חשוב לציין, כי בדומה לקרנות אחרות, הגדלת ההחזקות אינה בהכרח מעידה על אמון במניה או רצון להגדיל את החשיפה אליה. "הנכסים של קרנות מהסוג של קרן העושר הולכים וגדלים, באמצעות דיבידנדים וכספים שזורמים אליה. לכן, היא מגדילה בהתאמה את כל ההחזקות שלה אחת לכמה זמן. כך שלרוב היא לא בוחרת להגדיל אקטיבית השקעה מסוימת", מסביר קובי שגב מאקורד.

היד עוד נטויה

לפי פרסומים בעיתון הנורבגי E24, ידה של הקרן עדיין נטויה, והיא מתכוונת להישאר עם 44 חברות ישראליות בלבד. הרשימה שפורסמה בעיתון, של 17 החברות שההחזקה בהן נמכרה מתחילת השנה, נעה בין מניות צרכנות לחברות בנייה. ואולם, באופן מפתיע נעדרו ממנה מניות הבנקים, וכן מניית החברה הביטחונית נקסט ויז'ן , בה הקרן מחזיקה מניות בהיקף של 82 מיליון שקל (0.8% מהחברה).

שמה של החברה, המייצרת מצלמות מיוצבות עבור כלים ביטחוניים (מל"טים) שחלקם משמשים את צה"ל, הוזכר לא פעם בפרסומים השונים בתקשורת הנורבגית בכל הקשור למכירת ההחזקות בחברות ישראליות.

בין היתר, ניתן למצוא ברשימה את המניות של רמי לוי , אל על , תורפז , אנרג'יקס ומקס סטוק . בנוסף, כוללת הרשימה גם חברות טכנולוגיה ישראליות בעלות אופי בינלאומי, שמידת הקשר שלהן למלחמה כלל לא ברורה, דוגמת איטורו , פריון ופריורטק (חברת האם של חברת השבבים קמטק). מרבית החברות לא ענו או סירבו להגיב לפניית גלובס באשר לדיווח.

ועדת האתיקה בוחנת

על אף שבשלב זה ישנם דיווחים סותרים ביחס לזהות החברות שמניותיהן נמכרו או עתידות להימכר, מבט על ההחלטות הקודמות של הקרן וההתבטאויות האחרונות של מנהליה חושף שורה של "חשודות מיידיות".

בעבר הקרן דנה בחיסול השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים, בשל הפעילות העסקית שלהם מעבר לקו הירוק, אולם החליטה לבסוף שלא להוציא את המהלכים לפועל. אלא שלפני מספר חודשים דווח כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת מחדש את מידת המעורבות שלהם באזור.

במידה והקרן אכן החליטה או תחליט למכור את מניות הבנקים שברשותה, הרי שהדבר לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על מחירי מניותיהם. "המסחר במניות הבנקים בישראל הוא כזה גדול, שהמכירות שלהן בידי הקרן לא ישפיעו כל כך על מחיריהן", מעריך שגב מאקורד.