באיראן הולך וגובר החשש לקראת סוף חודש אוגוסט, אז עלולות בריטניה, גרמניה וצרפת להפעיל מחדש את מנגנון הסנאפבק – מהלך שיחזיר את כל הסנקציות הקשות של האו"ם שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015. בכיר איראני שצוטט בטלגרף הבריטי הגדיר את האפשרות הזו כ"איום קיומי".
שלוש המעצמות האירופיות, המוכרות גם כ-E3, שבאופן רשמי עדיין חברות בהסכם הגרעין המקורי, הזהירו כי אם איראן לא תסכים לשוב לשולחן המשא ומתן עד סוף אוגוסט 2025, הן מוכנות להפעיל את מנגנון הסנקציות. אתמול שיגרו שלושת שרי החוץ שלהן, דייויד לאמי, יוהן ואדפול וז'אן נואל בארו, מכתב למזכ"ל האו"ם על כוונתם לעשות זאת עד סוף החודש הנוכחי – אלא אם יושג הסכם מדיני מספק, מה שלפי שעה נראה רחוק. עם זאת, הם אמרו גם כי תיתכן הארכה של מועד פקיעת מנגנון הסנאפבק, באוקטובר, אם איראן תביע נכונות למשא ומתן מדיני רציני.
בכיר איראני אמר לטלגרף: "הרפובליקה האיסלאמית לא מחזיקה ביכולת כלכלית או צבאית שתאפשר לה לעמוד בפני החזרת הסנקציות. זה יוביל למחאות של הציבור – והפעם זה עלול להיות שונה". לדבריו, הפעלת הסנאפק עלולה להיות "הרסנית יותר ממלחמה", והוסיף כי המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן כבר דרשה מלשכת הנשיא למצוא פתרון דיפלומטי "לפני שיהיה מאוחר מדי". ככלל, הטלגרף נחשב במידה רבה כעיתון לעומתי במיוחד להנהגה באיראן.
טקס ההלוויה המרכזי של לוחמי משמרות המהפכה בטהראן
עוד נמסר כי המועצה הנחתה את משרד החוץ לחדש את השיחות עם ממשל טראמפ ביולי, בניסיון להחיות את הערוץ הדיפלומטי לאחר העימות הצבאי מול ישראל, שכלל תקיפות אמריקניות על מתקני הגרעין. חמישה סבבי שיחות התקיימו מאז אפריל, אך הסבב השישי בוטל לאחר תחילת המלחמה ב-13 ביוני – מה שקטע את התקדמות השיחות.
הבכיר האיראני הוסיף: "כולם פה מבינים שהמצב לא דומה למה שהיה לפני עשר שנים, כשנחתם ההסכם. אין כבר מרחב טעות". בשבוע שעבר פורסם באיראן כי השיחות עם ארה"ב עשויות להתחדש באוסלו, אך לפי שעה לא התקבל לכך שום אישור רשמי.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן | צילום:
reuters
ברקע: חילוקי דעות בצמרת האיראנית. גורמים במחנה השמרני רואים בהתנגדות למערב הזדמנות לאומית לאחדות, בעוד גורמים במחנה הרפורמיסטי, ובהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, קוראים להידברות. פזשכיאן השיב ביום ראשון למבקריו: "אתם לא רוצים לדבר? (עם ארה"ב) אז מה אתם רוצים? להילחם? הוא (טראמפ) כבר בא ותקף, אם אתם רוצים לבנות מחדש (את מתקני הגרעין) – הוא יבוא ויתקוף שוב". לדבריו, שום מהלך לא יתבצע ללא תיאום עם המנהיג העליון.
אם הסנאפבק אכן יופעל, צפויות לחזור כל הסנקציות שהוטלו על איראן לפי החלטת מועצת הביטחון 1929 משנת 2010 – כולל גם סנקציות כלכליות כבדות, הגבלות על ייצוא נפט, וסנקציות על התעשייה הצבאית ותוכנית הטילים. באירופה עדיין מאותתים שהם מקווים לפתרון דיפלומטי, אך אם איראן לא תראה נכונות – הסנקציות, כך נראה, בדרך חזרה.
הבכיר האיראני מאשים את ישראל, נשיא איראן לעג לנתניהו
לצד החשש מהרחבת העימות מול המערב, באיראן ממשיכים להתעסק במה שמסעיר בתקופה האחרונה את המדינה אולי יותר מכול – משבר המים החמור. באיראן שבים ומנסים ללחוץ על האזרחים לצמצם את הצריכה, וכבר מזמן לא חוששים לחשוף את כל הסכנות והאיומים של השלכות המצב, בתקווה שזה מה שיעודד את האזרחים לפעולה.
יו"ר הפרלמנט של איראן מוחמד-באקר קאליבאף | צילום:
AP
באיראן מגיבים על הסרטון שפרסם השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו התייחס למשבר המים באיראן, וקרא לאזרחים "לצאת לרחובות", והוסיף: "ישראל היא המובילה במחזור מים, ברגע שארצכם תהיה חופשית – נעזור לכם". נשיא איראן פזשכיאן התייחס אתמול לדברים, ולגלג עליהם ברשת X: "משטר שמונע מאזרחי עזה מים ומזון יביא מים לאיראן? חזיון תעתועים, לא יותר מזה".
הגדיל לעשות מוחמד-באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט באיראן ואחד האנשים החזקים והבכירים במדינה, שאף האשים את ישראל באחריות לחלק ממשבר המים, לדבריו בשל תקיפה של צינור מים מרכזי בטהראן. "הנאצים של המאה ה-21 תקפו בטיל את עורק המים המרכזי של צפון טהראן – וכעת מנסים להונות את העם האיראני עם כוס של מי שפכים", אמר.
