כמעט חודשיים עברו מאז פרוץ המלחמה בין איראן לישראל. המשא ומתן על הסכם גרעין חדש עדיין מדשדש, לאחר שההתעקשות האיראנית הובילה לקיפאון ולבסוף לעימות הצבאי הנוכחי. השבוע הקצינו המעצמות האירופיות (מדינות ה-E3) את הלחץ, כשאיימו בהפעלה מחודשת של סנקציות בינלאומיות נגד איראן. בכיר איראני כינה את הצעד הזה "איום קיומי", ובמצב הנוכחי, לא ניתן לשלול אפשרות של עימות צבאי נוסף בזמן הקרוב.
רה"מ בקריאה לאזרחי איראן להפיל את המשטר// GPO
אתמול הודיעו שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה כי הם מוכנים להפעיל את ״מנגנון הסנאפ-בק״ בסוף החודש – אך הותירו לאיראן אפשרות לדחות את הדד-ליין המדובר אם זו תהיה מוכנה לחזור לשולחן המשא ומתן באופן רציני. ״הבהרנו שאם איראן לא תהיה מוכנה להגיע לפתרון דיפלומטי לפני סוף אוגוסט, או לא תנצל את ההזדמנות להארכה, נהיה מוכנים להפעיל את מנגנון הסנאפ-בק״, נכתב במכתב שנשלח למזכ״ל האו״ם.
השרים הוסיפו כי הציעו לאיראן הארכה מוגבלת שתאפשר ״משא ומתן ישיר בין ארה״ב לאיראן״, אך ההצעה נותרה ללא מענה מצד איראן עד כה.
מכניזם של סנקציות
מה הוא ה"סנאפ-בק" המודבר? זהו מכניזם שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015, והוא מאפשר לחברות בו להפעיל מחדש את הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון של האו״ם על איראן בין השנים 2006-2010. המנגנון מופעל דרך מועצת הביטחון, אך לחברות הקבועות בוועדה אין אפשרות לחסום אותו בווטו – מה שבעצם מותיר את איראן חשופה, ללא האפשרות למטריה דיפלומטית מסין או רוסיה. מכיוון שארה״ב פרשה מההסכם, רק לצרפת, גרמניה או בריטניה יש את האפשרות להפעילו. אך לוח הזמנים קצר: האפשרות לעשות זאת תפקע בחודש אוקטובר.
אם מנגנון הסנאפ-בק יופעל, יוחזרו כל הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על איראן בשנים 2006-2010. אלה כוללות אמברגו נשק מלא, איסור מוחלט על העשרת אורניום, איסור על ניסויי טילים בליסטיים שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, וכן איסור העברת טכנולוגיה וסיוע טכני בתחום הטילים. כמו כן, תוטל הקפאת נכסים ואיסור טיסות בינלאומי על בכירים וגופים איראניים, ומדינות יורשו לערוך חיפושים במטוסי המטען של איראן ובאוניות החברה הלאומית לספנות כדי לאתר סחורה אסורה.
״איום קיומי״, כך כינה בכיר איראני את האפשרות להפעלת מנגנון הסנאפ-בק על ידי המעצמות. ״לרפובליקה האיסלאמית אין יכולת כלכלית או צבאית לסבול את החזרת סנקציות האו״ם. זה יגרום לעם להפגין שוב והפעם זה עשוי להיות שונה״, אמר לטלגרף מטהרן. ״הסנקציות יותר מזיקות ממלחמה״, הוסיף בכיר איראני נוסף. ״המועצה העליונה לביטחון לאומי ביקשה מהנשיאות למצוא דרך לשיחות לפני שיהיה מאוחר מדי״.
ואכן, הרפובליקה האיסלאמית ניצבת בפני שורה של משברים מורכבים – הבולט שבהם בימים אלה הוא כנראה משבר המים. נשיא איראן התייחס אמש (רביעי) בישיבת הקבינט לעקיצה של רה״מ בנימין נתניהו לגבי האפשרות שישראל תסייע לעם האיראני אחרי הפלת המשטר. ״זאת אשליה, אלה שטוענים בכזב לדאגה לעם איראני, ראשית שיביטו במצב הקשה של עזה ואנשיה חסרי ההגנה״, אמר מסעוד פזשכיאן בישיבת הממשלה, "טענות להומניטריות מאנשים מטונפים כאלה הן לא יותר מאשר לעג לעם״.
צמאים למים
יו״ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף מצא אשם אחר בבעיה האקוטית של מדינתו: ישראל. ״הנאצים של המאה ה-21 תקפו במטוסי קרב את עורק המים הראשי של צפון טהרן כדי לגרור את טהרן למחסור במים״, כתב בטוויטר. ״באזורים הכבושים ובעזה, אותם פושעים הם גנבי המים מספר אחד בעולם במשך שנים״.
נתניהו כזכור, פנה לאיראנים במסר וידאו בפרסית, בו הבטיח שישראל תעזור לפתור את המחסור החמור במים במדינה ברגע שאיראן תהיה ״חופשית״ מהממשלה הנוכחית.
פזשכיאן עצמו נתן ביטוי פומבי לחוסר האונים האיראני בשתי הסוגיות האלה: המים ושיחות הגרעין. בנאום שנשא בתחילת השבוע, הודה הנשיא. ״אתם רוצים להילחם? ובכן, נלחמתם, אבל הם פגעו בנו. אם נבנה מחדש את מתקני הגרעין, הם הולכים לתקוף אותם שוב. מה נוכל לעשות אם לא נכנס למשא ומתן?״.
לגבי משבר המים אמר כי ״אין לנו מים, אין לנו מים מתחת לרגלינו ואין לנו מים מאחורי הסכרים שלנו, אז תגידו לי מה נעשה? מישהו בא ואומר לי 'מה אני צריך לעשות?'״ והוסיף שאיראן נמצאת ב״משבר רציני״.
מתקפה ישירה על הנשיא: "בור"
בעיתון השמרני קיהאן, שעורכו ממונה על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי, נכתב כי דבריו של הנשיא הם תוצאה של ״בורות״. ״חלק מהפקידים שלנו עסוקים בדילמה של מלחמה או משא ומתן״, כתב קיהאן, אף שארה״ב וישראל ״התחננו לאיראן להפסקת אש״.
עורך העיתון, חוסיין שריעטמדארי, הוסיף בהודעה נפרדת שהוא מקווה שדברי פזשכיאן היו רק ״טעות בלשונו״ וביקר את ההצגה של הסוגיה כבחירה בינארית בין מלחמה למשא ומתן. גורמים נוספים במשמרות המהפכה ובפרלמנט ביקרו את דבריו של הנשיא.
פזשכיאן הגיב לביקורת ברשת X והגן על גישתו: ״דיבור גלוי על הבעיות פירושו כבוד לתודעת העם שהוא הבעלים האמיתיים של המדינה. פתרון בעיות מתחיל בהכרה, לא בהסתרה. באנו לבנות, לא להסתיר דברים; אנחנו מדברים עם העם בכנות, לא עם צופרי אזעקה״.
אין ספק שתוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות במלחמת 12 הימים – האיראנים עצמם, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ארה״ב ומדינות האזור כולם מודים בכך. אולם נותרו שני גורמים מדאיגים: ראשית, המוטיבציה של המשטר להתקדם בנושא הגרעיני רק התחזקה לאחר שההרתעה הקונבנציונלית שלו התגלתה כמשענת קנה רצוץ. שנית, בידי איראן מאגר אורניום מועשר של יותר מ-400 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 60% – כמות המספקת לפיתוח מספר ראשי נפץ גרעיניים לאחר העשרה נוספת, אפילו אם זו תתרחש במתקנים פחות מתוחכמים מהתוכנית התעשייתית של איראן שנפגעה קשות.
רה״מ נתניהו אישר זאת בראיון לערוץ I24, כשאמר על הפרויקט הגרעיני האיראני: ״הוא הורחק בשנים טובות, זה אני יכול להגיד. הוא כרגע לא במצב שהם יכולים לקדם את התוכניות שהם זממו לקדם. נשארו להם 400 קילו אורניום מועשר. ידענו מראש שהאורניום לא ייפגע, אבל זה לא תנאי מספיק כדי לייצר פצצות גרעין״, והוסיף כי "אנחנו ערוכים לקראת האפשרות של פעולה איראנית, וקודם כל פעולה של ניסיון לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלהם״.
רצף מכות ללא פתרון
דני (דניס) סיטרינוביץ', לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ״ן וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעריך שאיראן נמצאת במצוקה אסטרטגית שעשויה להוביל גם לעימות מחודש. ״הם באמת במצוקה אסטרטגית – זה חיבור של הרבה דברים: המלחמה, העימות הנמשך עם ישראל, ומצד שני גם סוגיות אחרות כמו משבר המים והמעורבות האמריקנית בהסכם בין ארמניה לאזרבייג'ן. זה רצף של מכות מורכבות שאין להם באמת פתרון״.
לגבי הסבירות לעימות נוסף, סיטרינוביץ' מעריך: ״יש סבירות גבוהה שהם יתקפו אם יעריכו שישראל עומדת לתקוף אותם, אך לא כדי 'להעניש על הסבב הקודם'. ההבנה שם היא שהם לא יכולים לחזור על אירועי תחילת המלחמה הקודמת, זו פשוט סכנה גדולה מידי למשטר״.
לגבי צעדיהם כעת, סיטרינוביץ' מעריך שהם יפעלו לשיקום השלוחות, למרות מה שנראה כמו ״מכת מוות״ בלבנון ובעיראק, ולמרות שאלה הוכחו כלא יעילות בהרתעת ישראל. הדברים הללו להערכתו הם חלק משידוד מערכתי איראני כללי, שמנסה לגשש את דרכו באפילה של מצב הביש האסטרטגי שנקלעו אליו בעקבות המדיניות שהובילו משמרות המהפכה בשנים האחרונות.
מינויו של לריג'אני הוא סימן, להערכתו, לניסיון לפנות למתונים אך בו-בזמן ״לא לקרוע את החבל״ בשום חזית. מבחינת בניין הכוח, המטרה המרכזית תהיה להשיב לעצמם את יכולות ההגנה האווירית והטילית שנפגעו קשות במלחמה, ולפני שיעשו זאת סיטרינוביץ' מעריך שהם ״לא יקבלו החלטות אסטרטגיות בנושא הגרעין״.
המצב הזה, מאפשר לדעתו של סיטרינוביץ' ללחוץ על איראן לשורה של ויתורים בסוגיות הגרעין, ויאפשרו להשלים את המהלך שהחל במלחמה – ולמנוע עימות נוסף, בסוג של הסכם "אי-תוקפנות" הדדית.
״כניסה למלחמת התשה היא מאוד מסוכנת, צריך לזכור שגם האיראנים למדו את הלקחים שלהם, לא רק אנחנו. נשאלת השאלה – אם פגענו כבר בתוכנית הגרעין שלהם בצורה משמעותית, מה אנחנו מנסים להשיג עכשיו? אנחנו רואים שגם אנחנו משלמים מחירים לא פשוטים מסבבי העימות האלה״.
למרות זאת, הוא מודה שמערך השיקולים אינו פשוט וכי הסכם שאיראן תשיג עשוי להפחית את הלחץ על המשטר, שכעת מצוי בנקודת שפל. ״אין ספק שהסבירות לחזרה למלחמה היא משמעותית. נקודת הפתיחה של מלחמה כזו תהיה הסיום של המלחמה הקודמת – כלומר, אנחנו מדברים על מלחמה שתתחיל מיד בעוצמה מאד גדולה״.
