העיסוק בלימוד הקבלה היהודית הפך בעשורים האחרונים לאופנתי מאוד. ישראלים רבים נוהרים לשיעורים בתחום, עומדים בתור לקבל ברכות ממקובלים ועוד. אפילו לא יהודים, כמו הזמרת האייקונית מדונה, התאהבו בתחום והחלו לעסוק בו. אולם ישנו תחום אחד מיסתורי הקשור לעולם הקבלה שמודחק לחלוטין וכמעט לא מדברים עליו או עוסקים בו – והוא מהווה בפועל טאבו. הכוונה היא לקבלה המעשית.
מהי קבלה מעשית?
הקבלה המעשית מלמדת, לפי המסורת, כיצד לברוא דמוי אדם-גולם שישרת את בוראו, כפי שנטען שעשה המהר"ל מפראג כדי להגן על קהילתו מפני עלילות דם. עולם זה מלמד גם להשביע מלאכים, לזמן שדים, להקים לתחייה בני אדם ובאופן כללי לשנות את המציאות באופן ממשי. הבסיס הרעיוני של התחום קשור לבריאת העולם ולעובדה שעל פי המסורת הקדוש ברוך הוא השתמש ב-22 אותיות האלף-בית לשם כך. העובדה הזו מאפשרת לכאורה לאדם מתאים ללמוד את צירופי האותיות שעומדים ביסוד כל נברא וכך לברוא אותו מחדש.
את הרעיון הזה מסביר גם רש"י, שמציין כי בצלאל בן אורי (בונה המשכן במדבר) ידע את הסודות המופלאים של צירופי האותיות שיצרו את השמות בהם ברא הקב"ה את העולם. הידע הזה אפשר גם לחכמי התלמוד לברוא גולם ובעלי חיים לאכילה בסעודת השבת.
משמעות העיקרון הזה היא שאדם מתאים יוכל לשלוט בכוחות הרוחניים העומדים בבסיס הטבע. כמו כן הוא יידע לזמן את השדים והרוחות הרעות. כך יהיה לו כוח של ממש לשנות דברים בעולם. באופן דומה ניתן לכתוב את השמות האלו, שנכתבים בדרך כלל בראשי תיבות ובצורה מוצפנת, בקמע שיסייע להגנה ממחלות, ללידה קלה ולעוד דברים.
מדוע זה אסור?
לכאורה, הדברים שהוזכרו מהווים דווקא סיבה טובה ללמוד את התחום כדי להיטיב לבני אדם. אלא שהמציאות שונה לחלוטין ויש טאבו חוצה עדות ומגזרים בעם היהודי ונאסר כמעט לחלוטין לעסוק בו. הסיבה המרכזית לאיסור נובעת מהחשש המוצדק שאנשים לא ראויים ישתמשו בקבלה מעשית לצרכים הפרטיים. פעילות מסוג זה לא רק שלא תתקן את העולם, אלא תפעל כנגד מטרת הבורא. הפעולה ההפוכה הזו תחולל תהליכים שליליים וכאוס בתוך המציאות המסודרת.
במילים אחרות, שימוש בשמות השם דורש טהרה ברמה כזו שהמשתמש כלל לא מצרף כוונה פרטית שלו במעשה אלא רק מהווה צינור מוחלט לדבר ה'.
הסכנות הכרוכות בעיסוק
האר"י הקדוש הזהיר כי המשתמשים בתחום יפגעו בצורות רבות מאוד ואף ימותו בעקבות השימוש הזה. את האזהרות האלו הסביר רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו. הרב ציין שהעיסוק בתחום משול למי "שמכריח את שר הביטחון לגייס אותו לצנחנים דרך לחץ פוליטי, משפחתי או כלכלי". הלחץ הזה אמנם פועל אך הוא מרגיז את שר הביטחון מאוד, והוא "עלול לחפש את אותו הלחצן ולזרוק אותו מהמקום שאליו הגיע". רק מי שאהוב באמת על אותו "שר" יוכל לעבור את הלחץ הזה בשלום.
"כך זה בקבלה מעשית", מוסיף הרב אליהו, "לא מבקשים כמו תפילה – אלא מכריחים שרים ומלאכי מעלה לבצע דברים בניגוד לדרכם ורצונם. גם בתפילה לא מכריחים – ומי שמכריח בתפילה הוא בבעיה, על אחת כמה וכמה מי שמכריח באמצעים יותר חזקים".
הסיפור הנורא של יוסף דלה ריינה
כדי להמחיש את הסכנות של התחום מובא במקורות יהודיים שונים סיפור מדהים על מקובל שניסה להשתמש בקבלה מעשית ונפגע בצורה חסרת תקדים. לא ברור אם מדובר במשל או בתיאור היסטורי, אבל מוסר ההשכל ברור.
רבי יוסף דלה ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שנולד ככל הנראה בספרד או בצפון אפריקה. בהמשך הוא הגיע לעיר צפת ועסק בקבלה מעשית. במסגרת העיסוק הזה מסופר כי הוא ניסה לכפות על הקדוש ברוך הוא לגאול מיד את עם ישראל על ידי הריגתו של המלאך האחראי על כוחות הטומאה והרוע – סמאל.
כדי להגיע ליכולת עצומה מסוג זה הוא ערך סדרת תעניות עם תלמידיו עד שהם זכו לגילוי אליהו. מאליהו הנביא הוא ביקש את הידע המתאים אך זה הזהיר אותו בצורה קיצונית כי מדובר בפעולה אסורה. גם מלאכים נוספים שפגש הזהירו אותו מאוד. למרות זאת המקובל המשיך והצליח ללכוד את סמאל ולילית.
אולם במקום להצליח להרוג אותם התחולל אסון של ממש. סמאל הצליח להטעות את המקובל ולהשתחרר מהכבלים שלו, זאת משום שיוסף דלה ריינא הכניס ממד קטן של אגו בפעילות שלו. הממד הקטן הזה היה מספיק כדי שהמלאך האחראי על הרוע והטומאה בעולם ישתחרר וינקום נקמה נוראית. בפועל, על פי הסיפור, כתוצאה מכך שני תלמידים שהיו עם המקובל מתו במקום, שניים אחרים השתגעו והוא בעצמו התאסלם ונשא את לילית לאישה.
מוסר ההשכל ברור: מי שקופץ מעל היכולת של דורו ומעל הכוחות הרוחניים שלו, אולי יצליח לפעול פעולה בעולם על ידי קבלה מעשית אך פעולה זו תתהפך עליו לרעה.
המצב כיום
האזהרות מפני העיסוק בתחום התעצמו עם הדורות. מעבר לסכנות שהוזכרו, חכמי הדורות הקודמים יצרו במכוון הטעיות בספרים המשמרים את החכמה הזו. ההטעיות האלו ניתנות לפתרון והבנה אך רק על ידי אדם מיוחד שיזכה לסיוע אלוקי.
כיום מקובל בצורה נרחבת בספרות הפסיקה כי כל מי שטוען שהוא עוסק בקבלה מעשית הוא שקרן או אדם מסוכן שרק יכול לפגוע באחרים דרך הבנתו את נפש האדם. עמדה זו כוללת את כל תעשיית כתיבת הקמעות, חלוקת החוטים האדומים ועוד. כל אלו כיום חסרי תועלת, מזיקים ורק מונעים מאנשים לבנות את עצמם בצורה המסודרת של לימוד מוסר, הלכה ודרכי התורה.
