להצלחה אבות רבים, אך הכישלון הוא יתום. ב־17.7 ישבו זחוחים ומבושמים במסיבת העיתונאים מכבי חיפה איציק עובדיה, ראש מערך הסקאוטינג ליאור רפאלוב והמאמן הטרי דייגו פלורס, לאחר יום של שתי החתמות חדשות. הם דיברו כאילו בנו את ברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה. את הציטוטים המגוחכים זוכר כל אוהד ירוק, והנה, פחות מחודש אחר כך, הקבוצה כושלת בהעפלה למפעל אירופי בפעם השנייה ברציפות.
ומי נשלח להתראיין לאחר ההדחה הכואבת? שון גולדברג. לא הקפטן דולב חזיזה, לא המאמן דייגו פלורס, וגם לא אף בעל תפקיד אחר. על ההדחה אמש (חמישי) חתומים ארבעה אנשים. הראשונים שבהם הם עובדיה, שללא כל סיבה נראית לעין קודם לתפקיד מקצועי יותר במועדון, ורפאלוב, שחקן עבר מפואר אך חסר כל ניסיון בתפקיד ניהולי. רפאלוב היה חלק מסגל השחקנים בעונה שעברה, ידע וחש היטב את החסרונות הבולטים בקבוצה, ועדיין לא השכיל לחזק אותה במקומות הכי חלשים שלה, הכנפיים ובעיקר הקישור האחורי.
מסיבת העיתונאים של מכבי חיפה לפתיחת העונה שמואל בוכריס
חלוצים – זאת הבעיה?
כשאת העונה שעברה סיימה הקבוצה עם שני מלכי השערים של ליגת העל בשנתיים האחרונות, וכשהיא סוחבת איתה גיבנת זרים כה גדולה, הדבר האחרון שהיה צריך לעשות זה להביא שני חלוצים זרים. על איכותם של ג'ורג'ה יובאנוביץ' וטירבאנטה סטיוארט אין עוררין, אך זו פריבילגיה גדולה מדי להביא שני חלוצים זרים חדשים על חשבון שני ישראלים איכותיים, כשיש לקבוצה בעיות קשות הרבה יותר. להתעסק בחוד, ועוד לפני כל דבר אחר, זה להתעסק בקצפת.
למכבי חיפה אין קשר אחורי אמיתי מאז ה־27.1.23, היום בו נטע לביא חתם בגמבה אוסקה. הבעיה בעמדה הזו צועקת לשמיים כבר מעל 900 ימים. ועדיין, איציק עובדיה וליאור רפאלוב לא הביאו שחקן בעמדה שהייתה אמורה להיות חלון הראווה של חלון ההעברות הנוכחי. ואם לתת להם הנחה, אז קרוב לשלושה חודשים עברו מאז הסתיימה עונת המשחקים החולפת. כבר קרוב לשלושה חודשים שבהם השניים מכהנים בתפקידים מקצועיים במועדון. עובדיה ורפאלוב כשלו בהכנת הסגל לשלבי המוקדמות באירופה, למאמן אותו בחרו בפינצטה.
האשם השלישי הוא בעלי הקבוצה יעקב שחר, שאחראי לטוב ולרע על כל דבר שקורה במועדון. והרביעי הוא המאמן דייגו פלורס, אשר גרף שבחים רבים לאחר המשחק בשבוע שעבר. מכבי חיפה הנוכחית נראית כמו קבוצה מאורגנת של חיילים, אך הבעיה היא שכל החיילים הם תומכי לחימה. לאחר מכירתו של דיא סבע לטורקיה, אין בקבוצה הזו זיק אחד שיכול ליצור יש מאין. שחקן שיכול לקחת כדור ולחולל קסמים. בכל עונותיה הגדולות של מכבי חיפה מאז ומעולם, עיטרו אותה שחקנים שהיו יודעים לעשות את ההבדל: מראובן עטר, אייל ברקוביץ', יוסי בניון, יניב קטן ועד לעומר אצילי, צ'ארון שרי ודיא סבע.
היום, אין במכבי חיפה אפילו שחקן הכרעה אחד. להביא שני חלוצים זו לא חוכמה, גם אם הרמה שלהם טובה, כי בלי חוליות מקשרות ושחקנים שייצרו להם, הם פשוט לא יעשו דבר. וכך זה גם נראה אתמול, כמו ברוב משחקי הקבוצה עד כה העונה. מאז מכירת סבע החלה מכירה נוספת, לקהל, שדולב חזיזה ומתיאס נהואל הם המחליפים שלו, ושהם אלו שייכנסו לנעליו. הקהל אינו טיפש.
הקהל מבין היטב ששחקן שלא שיחק כדורגל במשך שמונה חודשים ובמהלך כל הקריירה היה אחראי ישיר על 52 שערים (מספר זהה בדיוק למספר השערים עליהם היה אחראי סבע רק בתקופתו במכבי חיפה), ודולב חזיזה שמעולם לא היה שחקן של מספרים חריגים, לא יוכלו להיכנס, אפילו יחד, לנעל אחת של סבע.
נורות אזהרה סביב דייגו פלורס
במשחק הקודם קיבל (ובצדק) דייגו פלורס שבחים רבים על המשחק המאורגן של הקבוצה, על הכושר הגופני ועל הניצחון המפתיע עם כלים לא מספיק איכותיים. אך אתמול נדלקו שוב כמה נורות אזהרה באשר ליכולות האימון שלו. ניתן להבין את הרעיון של פלורס. לנטרל את הפולנים ולשחק על תוצאה, בטח עם הכלים הלא מספיק טובים שעומדים לרשותו כרגע. זה אכן עבד במשך 46 דקות, אך מהרגע שבו נאלץ לשנות דיסקט, ליזום ולשחק יותר התקפי – הוא פשוט קפא.
היו חילופים לא ברורים, ובראשם ההוצאה של פייר קורנו ואי־הכנסתם של שחקנים יצירתיים שיכולים לשחק לעומק ולייצר. לא מתקבל על הדעת שגוני נאור מולחם להרכב על חשבונו של עלי מוחמד. אין שום היגיון מקצועי לכך ששחקן שהיה בינוני בליגה הלאומית יועדף על פני הישראלי הטוב ביותר בסגל הקבוצה כיום. גם מאמן ראקוב, מארק פאפשון, בוודאי הופתע לראות את השחקן האיכותי שנכנס רק בדקה ה־78 והחל לשלוט במרכז המגרש. לשחק עם גוני נאור על חשבון עלי מוחמד, זה פשוט לתת "פור" ליריבה.
חוסר האחריות של דולב חזיזה
טעות נוספת של פלורס היא ההתעקשות לפתוח ולתת את סרט הקפטן לשחקן כל כך חסר אחריות כמו דולב חזיזה, שרק לפני שבועיים דאג לעקוץ את מבקריו עם תנועת השתקה אחרי שער אחד מול טורפדו ז’ידונה החלשה. גם ברק בכר טעה בכך בעונה שעברה, והתקווה הייתה שעם הגעת מאמן זר שאינו מכיר את השחקנים, השיקולים הזרים יזוזו הצידה והוא ירכיב את השחקנים הטובים ביותר. גם אם זה אומר שלספסל שחקן כמו חזיזה צריך אומץ.
הקסם והזיכרונות היפים מחזיזה תמיד יישארו צרובים בזיכרון של כל אוהד ירוק, אך אי־ההפנמה, גם שלו וגם של הצוותים המקצועיים במכבי חיפה, את יכולתו הנוכחית, היא בעוכריו ובעוכרי הקבוצה. התקווה הגדולה היא רק שהסוף שלו במכבי חיפה לא יהיה זהה לזה של ג’רארד פיקה בברצלונה.
הנחת היסוד היא שהעפלה לאירופה אמורה לתת עוד תקציבים ורעב. אך במכבי חיפה הנוכחית, שהביאה על עצמה את ההדחה הזו עם שרשרת טעויות יש יותר מדי שינויים יקרים שצריכים להיעשות. לא פחות מהשחקנים ששיחקו אתמול, בלטו דווקא שניים שלא שיחקו. קסנדר סברינה ומתיאס נהואל, שחזר לסגל לאחר שריצה עונש הרחקה מהעונה שעברה. אם המאמן לא הכניס אותם בסיטואציה כמו אתמול, בה הקבוצה חייבת להבקיע, אין מה להוסיף.
עד לחצי השני של הגלובוס הלכו שחר, עובדיה ורפאלוב על מנת להחתים את דייגו פלורס. הציפייה המינימלית היא שייתנו לו כלים טובים לשחק בהם. ואם הוא חושב שסברינה ונהואל אינם כאלה, הם חייבים להחליף אותם. גם אם זה פחות נוח כלכלית. הרי ברור לכולם שהשניים לא יסיימו את מלוא חוזיהם במכבי חיפה.
על הראש של רפאלוב ועובדיה
פלורס אולי עמד על הקווים אתמול, אך ההדחה רשומה לא פחות, ואולי יותר, על איציק עובדיה וליאור רפאלוב. קשה להאמין שהם יצליחו להכין את הסגל אפילו למחזור הראשון בליגה. הוויתור על סבע בשלב כה קריטי רק העביר לאוהדים מסר עקום – עונה אירופית זה כבר כמעט לא ריאלי.
בפועל, ראקוב אינה מעצמה, בלשון המעטה. מכבי חיפה הייתה צריכה לעבור אותם בדרך לשלב הליגה בקונפרנס. זה היה משנה את העונה כולה. רק תארו מה היה קורה אם בצמד המשחקים היו משחקים קשר אחורי זר איכותי ודיא סבע. אולי היה אפשר למשוך אותו עוד שבועיים.
הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם
אבל כמו שאומרים: אלוהים לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו.
